לפני 8 שנים. 29 באוקטובר 2016 בשעה 12:11
כמעט תמיד שירת חרוזים מעיקה לי, מיותרת בעיני
לא מתחברת לזה
כשאני חושבת על זה, אולי זה מרגיש לי ככה כי המון פעמים זה מאולץ והמון פעמים הרמה נמוכה ואני אוהבת שירה או בכלל, אומנות בועטת, מעוררת, מרגשת
יש גל חדש של פואטיקת חרוזים שמשלבת דיקציה מדוייקת ופואנטות חביבות עד חריפות, בועטות חברתית ונוקבות
זה ממש נהדר בעיני, הגל משחרר הרסן הנוכחי