לפני 7 שנים. 26 ביוני 2017 בשעה 17:40
טירוף של רגשות בתוך סערת סשן. הכל מתנפץ נמרח מתנקז למגע הכואב. למצב של חוסר אונים. למילים שחודרות בצורה של ציווי והציות המוחלט לבצע.
לכל מה שאובד כבר בסערה שמתנפצת אל האין, למקום שלא קיים במציאות. רק הכאב והמגע והמילים פועלים להוביל לאט ובבטחון לנקודה שלא קיימת בזמן אמיתי, ולמצוא את המקום והתחושה שאין אמת יותר מזה
הכל הוא הכי אמיתי ונכון באותם רגעים של טירוף חושים מוחלט.. המקום שהוא הכי נקי ומשחרר מכל עקבות של כאב, תחושות שהמציאות בעולם האחר, מחוץ לבועה הזו, המציאות שכה שלוחצת ומכאיבה ולא מובנת.
נעלמת בהתרוממות רוח של רוגע .
כאן ברגעים אלו בדיוק, הכל נכון ברור ונדרש.