וניליות, חגורה ומה שביניהם

התחלתי להזדיין בגיל מוקדם. 

לא בדיוק אפשר לקרוא לזה להזדיין. 

אבל חשבתי שזה מה שאני עושה. 

די מהר התמזל מזלי והכרתי מישהו שהקדיש את כל זמנו בללמד אותי להתענג ולגמור.

בהמון דרכים שונות, בהמון קבלה, שחרור, הכלה ובעיקר אהבה. 

תמיד אני אומרת לגברים שמספרים על נשים "משעממות" - כנראה שהן לא זכו למורה שהקדיש את עצמו לגביע הקדוש שלהן ולכן גברים נפלאים, שולטים אכזריים ואפלים, תפסיקו להתלונן.

במקום, קחו מכחול ותתחילו לצייר, בעדינות, בקשיחות, בהקשבה, חדורי מטרה להביא את האישה לפסגה הכי גבוהה. 

...

מה יהיה מר ג' ?

גמרתי כל כך הרבה ב16 שעות האחרונות שאני חייבת להתנקות מעצמי.

אוליי המים הקרים ירגיעו אותי. 

אני נכנסת בטיסה למקלחת כדי לנסות להרגיע את הדם שדוהר לי בורידים.

מדליקה את המים ומרגישה פתאום שוב, בת 16, כמו אז, כשלמדתי איך מזדיינים טוב. 

מלאת עונג, אשמה, בושה, אהבה, רעב.

בוערת.

ושום דבר לא יכול להציל אותי מעצמי. 

אני מאריכה את המקלחת עוד ועוד, משקיע בחפיפה של השיער ולסבן את הגוף טוב טוב. 

אתה כנראה נרדמת. 

אין מה להגיד אדוני, זה מעייף לגמור בגרון שלי פעמיים ברצף עם הפסקת שווארמה. 

סוף סוף יש לי כמעט שקט. 

רק אני, הרחובות השקטים של החג וסיגרייה.

אני מרגישה חשופה מכל כיוון. 

קילפת ממני לפחות 12 שכבות ביממה האחרונה, ועם כל גמירה ירדה לה עוד שכבה.

כן כן, אני גומרת מהר, זה בזכות הילד ההוא מפעם, כשהייתי בת 16, הוא השקיע את נישמתו בהנאה שלי ואני שתיתי כל טיפה.

זה היה גיל שלעשות סקס 8 שעות ברצף בלי הפסקה היה נראה כמעט מנדטורי. 

אבל עוד רגע והגיל שלי כפול מזה.

אז למה אני עדיין רעבה כל כך?

שללתי את התיאוריה שאני נימפומנית או מכורה, יותר מדי קריטריונים לא מתאימים.

שתדעו ששקלתי את זה ⬆️ ברצינות.

כולן מתחתנות, מביאות ילדים, בית, משכנתא, חו"ל פעמיים בשנה, סופי שבוע אצל ההורים, גני ילדים, בתי ספר, עבודות יציבות, מסעדות, טיולים בשבת. 

ואני? 

תמיד הייתי שונה. 

עוד בדיוק חודש בת 30 ומרגישה כמו שלולית בת 16. 

ואוליי זה בכלל הביוצים שהתחילו אחרי 15 שנה שלא היו שמחרפנים אותי.

עייפה. 

מעצמי. מכולם. 

אבל בעיקר מעצמי. 

ואוליי - זה בכלל אינסוף הגמירות בזכותך מר ג'.