אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

וניליות, חגורה ומה שביניהם

תסלחו לי, אם לעיתים, זו פרובוקצייה
לפני חודשיים. 15 בפברואר 2024 בשעה 22:47

כשהם שוכבים איתי 

בכל פעם

כל אחד מהם

לוקח לעצמו 

חתיכה

או יותר נכון

מכתים אותי

כי לקחת חלקים ממני מפחדים

לא רוצים 

מעדיפים פשוט להשאיר

כתם

ועוד אחד ועוד

ואני נשארת מנומרת כולי

מלאה בכתמים

מוכתמת

מלאה בעקבות של רעב ותאווה

בתקוות מנופצות

בחלומות מרוסקים

 

אחד היה לי

אחד בחרתי

שיהיה שונה מכולם

שהיה שונה מכולם

אחר

לא הכתים מעולם

שמר והגן עליי כמו פרח מוגן

כמו הורד בכלי הזכוכית  במגדל של החיה

שמר עליי מכל משמר שלא יהיו עוד כתמים

עד שגם הוא התעייף

ונגמר

הוא היה חייב להכתים

זה היה חזק ממנו

לפעמים זה מרגיש

שהוא כיסה את כולי בצבע מלא

לא בכתמים

שפך עליי דלי מהקרקפת ועד העקב

ונשארתי לטפטף את עצמי 

ולהשאיר עקבות

ולאן שלא הלכתי

הטיפות דיברו

"מוכתמת"

 

לא יכולתי להתנקות לידו

בכל פעם שיצאתי אחרי מקלחת

עוד צבע הגיע

כאילו קנה סניף של טמבור

והחליט לנסות עליי את כל המניפה

ואפילו למדתי לשלב את כל הצבעים

לשלב אותם ככה על הגוף שהם נראו לא רע

אבל הצבע נדבק

התייבש

והסריח

אוי כמה שהוא הסריח

והייתי חייבת להתקלח ולצאת נקייה

אבל לידו לא יכולתי

הוא היה ההכתמה

 

כל פעם שהם שוכבים איתי

עוד כתם נשאר עליי

והם רעבים

כולם כל כך רעבים

רוצים עוד

רק עוד ביס

רק עוד חתיכה

רק עוד כתם

 

ואני יודעת

שהמקלחת שלי מחכה

לעטוף

לנקות

לשטוף

להבריש

להחזיר את העור להיות צח וטהור

בתולי

בלי כתמים

כמו אז

שהיה 

לפני שבגד בי אהובי.

זאוס-Zeus - מקלחת של תשוקה
לפני חודשיים
בלי לומר מילה - ❤️
לפני חודשיים
Merchant of Pain​(שולט) - התגובה נמחקה על ידי הכותב/ת.
לפני חודשיים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י