אמא תמיד אמרה, נו טוב, לא תמיד אבל אמרה פעם, או שזאת לא הייתה אמא, לא חשוב -
"עם מזרחים מזדיינים ועם אשכנזים מתחתנים"
וככה עשיתי.
לא כי אמא או לא אמא אמרו.
פשוט ככה יצא.
המזרחים שאיתם שכבתי היו מביאים אותי לחלל מכל הבחינות, תערובת של זיונים מטורפים מהולים באגו.
תמיד ידעו איך לגעת, איפה לתפוס, איך לגרום לך להרגיש כמו גוש בשר בוער ולהסתער עלייך כאילו את האיילה האחרונה שנשארה באחו.
לא חשבתי על זה יותר מדי האמת, הזמן רץ ואיתו השנים ולא התעמקתי.
זאת אומרת, ידעתי שעם האשכנזי שלי הסקס הוא בהחלט לא מסע ציד אבל נו, לא בשביל זה התחתנו, חשבתי.
ואז פגשתי אותו.
קלאסיקה מזרחית טיפוסית.
שילוב של חדשות 24/7, ספורט 5 והומופוביה טהורה עם ניסיון לפוליטיקלי קורקטיות - לא ברמת פיצוחים על הריצפה בסלון, כי בכל זאת, גם לי יש גבולות.
מה לי ולזה תאמינו לי?
ציפיתי שהשילוב הקסום הזה ישעמם אותי תוך 5 דקות ואז אעביר עוד שעה של חיוכים ונימוסים ואוכל לחזור לאימפרייה האשכנזית שלי.
ואז הוא נגע בי.
נגע כמו שלא נגעו בי שנים.
נזכרתי אז, איך לפני עשור היו כמה כאלו.
משהו בתשוקה המתפרצת הזאת, חסרת רסן, חסרת היגיון, חסרת גינונים ותהיות.
אני גוש בשר והוא צריך חתיכה מהבשר הלבן שאני כדי שיהיה על מה לצום בכיפור עם החבר'ה והמשפחה.
אבל אז שאלתי את עצמי למה?
למה זה ככה בעצם?
מה יש לגברים האשכנזים המהממים שלי ששונה ממנו?
אינטליגנציה? רגישות גבוה? תחומי עניין?
"אלוהים, מי צריך את כל אלו?" הכוס שלי ענה לי.
חומריים, יצריים, לא מבינים רבע ממי שאני, ואוליי אני בכלל לא כזאת מורכבת ועמוקה כמו שנדמה לי ואני בסה"כ גוש בשר לסיפוק יצרים בתוך סחרור של שפתיים בשרניות וידיים לופתות.
חומר.
כולנו חומר נוטף שהשעון שלו מתקתק.
הוא מסוג הגברים שביטוי כמו "לשבור לו כיסא על הראש" הוא חלק מהז'רגון.
הוא מסוג הגברים שכנראה לא יודע מה זה ז'רגון.
ואצלי? בחצר המלוכה הכחול והסכיזופרני שלי אין מקום לכאלו.
אני אוהבת אותם עמוקים, מתוחכמים, עם רבדים.
הרובד שלו נע בין מסיבות וודקה רדבול, לאמא שלוחצת שנים מתי חתונה וילדים, גורמט על הצוואר וביצים בוערות להתרוקן. בלי עומק.
אני אוהבת אותם מעריצים.
אויש אני בטוחה שעל זה אני אלך לגהינום.
אני מכורה להערצה למלכה האשכנזייה שאני, גם כשאני פתוחה ונחנקת מזין.
אף אחת לא נחנקת מזין כמוני.
אף אחת.
בשבילו? אני סתם אשכנזייה כוסית ופרועה שאפשר לזיין.
אחת כמוני אי אפשר להביא לאמא ולמלא אותה בילדים.
אחת כמוני היא כדי למצוץ, לפרק, להשתמש, לקרוע, להגשים ולהוציא הכל מהמערכת לפני שמתחתנים.
אבל שאלוהים יסלח לי כמה זה כיף לפעמים.
שלאף אחד לא אכפת מהשיט שלך, שאף אחד לא רוצה שתיהי מאושרת, ושמחה, ולהבין כל נקבובית שלך ולחקור כל ס"מ בך.
כמה זה כיף לדעת שמה שצריכים ממך זה רק את החורים והגוף שלך.
ככה.
כמו באחו.
