"מה זה???" אני שומעת אותו פוער את העיניים בחושך
"את כמו לונה פארק" הוא ממלמל אחרי שהרטבתי את כל המיטה בעונג מזוקק
כן כן, אני חושבת לעצמי
לונה פארק
ערפדית נשמות
פיה
שועלה
זונה
ילדה של
תינוקת
שרמוטה
נסיכה
שפחה
משתנה
מלכה
כולן.
כולן בתוך אחת.
...
אני מתעוררת אחרי לילה שהרגיש כמו נצח
כל מקום שאליו הלכתי בחלומות, כל דלת, כל מימד, היה קשור אלייך.
חיפשתי ובעיקר התגעגעתי
התעוררתי כל פעם ונזכרתי שוב שכאן במציאות אין לי אותך. זה נגמר.
קיבלתי את הגזרה כל פעם מחדש וחזרתי לישון.
חוזרת למחוזות של חלומות, איפה שהכל אפשרי, גם להיות איתך.
...
שיחקתי יותר מדי חזק באש, יותר מדי
ועכשיו אני נשרפת
כמו הפניקס אני עולה בלהבות עד שאשרף כולי ואוכל לקום ולנער מעצמי את שאריות השרפה
המוח שלי שיבץ אותך בכל כך הרבה מקומות מסתבר ועכשיו אני צריכה לחלץ אותך כירורגית משם
כל פעם עוד חלק
כל פעם בעוד חלום
הלב שלי בחר להתמסר כמו ילדה בת 13 שלא חוותה שיברון לב מעולם
ועכשיו הוא פצוע ומדמם וצריך לתפור את החורים
לא ידעתי
חשבתי שהגנתי על עצמי טוב יותר
אבל על מי אני מנסה לעבוד בפעם המיליון
כל פעם משחקת עם הגורל ובטוחה שיכולה להנדס ולהערים
...
את מאוהבת בו לגמריי ילדה
בעיניים שלו
בקול שלו
בידיים שלו
במילים שלו
בנפש שלו
את מאוהבת אבל את לא יכולה לאכול את הארוחה לבד
את מורעבת ומחכה לזלול איתו את כל התחושות, להתענג, לטעום, למתוח, לחוות
איתו
אבל הוא לא מגיע
הוא עוזב
כי הוא לא מטורף מספיק לארוחות כאלו
כי הוא לא חזק מספיק
כי הוא כל מה שאת אוהבת בו
אז הוא משאיר אותך לבד
לאכול לבד את עצמך
ואת תלמדי להבא טוב יותר
לא להתאהב ככה
לא ככה
חכי
הישמרי
תאהבי מסודר
איזה שטויות
לא רוצה יותר מסודר
את בעלי אהבתי מסודר וזה לא הלך
רוצה ארוחות וסעודות של תחושות ורגשות ואושר וכאב וביטחון
רוצה
ביטחון
להיות אני
חזקה
שובבה
מטורפת
יפה
חכמה
צריכה
מוכשרת
יצירתית
ילדותית
רוצה לדעת שגם את כל אלו
במלואם
יאהב יום אחד איש.
...
הוא עזב
לרגע או שניים
לשבוע או שנתיים
אבל הוא עזב
הלך רחוק
הכי רחוק שיכול
כי הוא התחיל להעלות באש הלהבות שלי
זה היה לו קשה מידיי
ואני קיוויתי שייתמסר
שייכנע
שיפול
קיוויתי או שיותר נכון לומר המגלומניה שלי קיוותה
שגם כאן אוכל להיות המזור לכאב
הישועה
הגאולה
אבל הוא חכם
"אני רוצה לדעת שאני כאן מבחירה ולא כי אני נשאב"
הוא מעז להשמיע באוזניי
מעז לנהל את הקסם שלי
הוא לא יצליח
הוא לא מצליח
אז הוא בוחר לעזוב
הרי בסוף ההודעה הזאת תגיעה
הודעת פרידה סופית
הודעה שתגיע מהראש
שתסביר לי ובעיקר לו למה אני לא בשבילו
אבל הרי איתי הוא הכי מאושר שאפשר
כי אני מטביעה אותו ברגשות
ומושיטה יד בדיוק שנייה לפני הנשימה האחרונה שלו
אבל הוא בוחר ללכת
רחוק
הכי רחוק שהוא רק יכול
כי הוא מזהה את האש בשדה הקוצים
והיא יוקדת
אני יוקדת.
...
קיוויתי שסוף סוף מצאתי לי אחד
אחד שלא ייכנע
שלא ישבר
חזק
אוהב את עצמו יותר מאותי
אחד שיודע לרקוד על הגבול הדק שבין רגישות אין סופית אליי לבין לא לוותר על עצמו
ואוליי ככה זה בדיוק נראה?
הנה הוא
רוקד על הגבול
ובוחר - בעצמו
מה אני מבלבלת את המוח
סתם יותר מדי זמן פנוי והלב שזועק לתשוקה
אפילו לא זכיתי להבין אם אני יכולה לכופף אותו
להמיס
כי הוא חכם מספיק לדעת שאם יתן לי
לא תהיה לו דרך חזרה
הצבעים בעולם שלו ישתנו לעד
היה לי פעם אחד כזה כאן
אוליי אתה עוד קורא אותי מדי פעם
"אני כנראה הדבר הכי מרגש שיקרה לך בחיים" השמעתי אז בהתרסה
אבל אתה לא נכנעת
כי פחדת
כי הרבה היה מונח על הכף
ונכון עשית אז
כי איתי היית נשרף ומאבד את עצמך לדעת
אבל איך רציתי עכשיו, שהוא, דווקא הוא, יאבד את עצמו בתוכי
עכשיו כשכבר גדולים ובוגרים
והטירוף לא מנהל אותנו
אלא אנחנו אותו
או מתיימרים
עכשיו
כשכבר אין מה להפסיד
כשהמלחמה מהדהדת באוזניים כל יום
כששנינו ידענו שברון מה הוא
רציתי שיעז
יעז להכנס לשדה ולתת ללהבות שלי לרקוד סביבו
ילך לאיבוד איתי ונישאר שם ביחד או שימצא את דרכו החוצה
אבל שירקוד איתי
בתוך הטירוף
חשבתי ואוליי.. המצאתי לעצמי
שהוא חזק מספיק
אבל הוא עוזב
ובורח כל עוד נפשו בו
כי הוא שונה מאחרים
ויודע שממני
הוא לא יוכל לחזור
...
על החתום -
מגלומניה בהפרעה
שבוע טוב שלולית נפלאה