פרידה היא דבר כואב
מה אני מספרת לכם? המקום הזה נועד בין השאר כמזור לנשמות מדממות
9 חודשים עברו
כמו 9 ירחי לידה
והנה אני עומדת
כאילו נולדתי מחדש
נפרדת באמת לאט לאט ובכאב עצום מכל מה שלא נכון או מדויק לי
מבינה שהזמן עובר והחוכמה גדלה והכוח אוזל
כמה נפלא היה לפני עשור
כשהכל היה כל כך מהיר, ייצרי, חסר השלכות, כשמשמעות החיים הייתה להתחבט בין תואר ראשון להרפתקאות בחו"ל וההבנה שיש עוד זמן, אי שם באופק, יש המון זמן
אבל תואר ראשון, עשיתי
והרפתקאות בחו"ל, צברתי
ועבודה של גדולים באמת, יש לי
ודירה יפה, מצאתי
וכלב מהמם, גידלתי
וזוגיות אמיתית ועמוקה, טיפחתי
וכאב של פרידה, חוויתי
ועבר כבר עשור, אז מה עכשיו?
לאן הולכים? מה עושים? הכל כתוב והרשות נתונה, הפעם באמת
רק הכאב מפרידות
אובדן אמיתי
ניתוק הלב שנקשר מאדם אחר
רק הוא, חוזר על עצמו ללא קשר לזמן
פעם כשהשמיים מגיעים לאסוף אליהם
פעם כשהלב מבקש חופש
פעם כשזה אפילו לא רצונך
ולכל המציאו תרופה היום
לכל כאב יש כדור
או סם
לכל אתגר של הנפש יש הקלה
והזמן עבר והכוח אזל
ואני מייחלת להקלות
אבל סולדת
סולדת כי החינוך הסובייטי מהדהד באוזניי
ולא מאפשר
אבל העייפות היא גדולה מנשוא
רק רוצה להניח את הראש על קרקע יציבה
ויודעת שיציבות גדולה מידיי תשעמם
אז באות הפרידות
ועומר אדם אומר לקחת כדור כדי להירגע
ואני... מה אני?
רק אישה
אבל אוהו איזו אישה
אחת שמייחלת להיות קצת פחות
בעצמה