"אני לא יורד לבנות" הוא אומר תוך כדי שהוא מתמוגג בידיים שלי שמלטפות אותו
"כמה זה קריטי לך?" הוא שואל
מה תעני על זה?
אני מחייכת ומשמיעה צליל נעים - מן גניחה גיחוך ופליאה ביחד
"לא יורד לבנות" המילים הולמות לי חזק ברכות כשם שהוא הלם בתוכי לפני 10 דקות
הרי מי מכם שטעם יעיד שיש לי טעם של מעיין האלוהות
הוא אוהב להעמיד אותי מול המראה
חזק
עם שתי הידיים בצידי המראה
ולפרק אותי עד שאני לא יכולה לעמוד על הרגליים
אני נותנת מבט אחרון למראה ורואה את הכתר על הראש עדיין נוצץ
אני - פלא הבריאה - נופלת מוגמרת על הרצפה
"לא יורד לבנות" המילים משתלטות על המוח שלי
איך אפשר???
כשם שאני מתמוגגת מתחת לביצים שלו וצמאה לעוד
עוד ממנו
עוד מהזין שלו
עוד מהשפיך שלו
שלי
שהכל יהיה שלי
"לא יורד לבנות" הכרוז ממשיך לרדוף אותי בראשי
ואני שוכבת על ברכיו
ומרגישה את העניין שלי בו נוזל לתוך הפרקט ומתרוקן מהגוף
איך אפשר לא לרצות להבלע בתוכי
ללכת לאיבוד בין השפתיים הרטובות שלי
איך אפשר לא להשתוקק לרגע שבו החורים שלי ינחתו על הלשון שלו??
איך אפשר?!
אני מבינה באותו הרגע שהרומן הסוער ארך 48 שעות מדויקות להפליא
ושכאן זה נגמר
מה חבל
כבר הספקתי לספר לאמא על המחזר החדש והקליאשתי מהמקלט
"אני לא יורד לבנות"
האמת העירומה
במהירות שיא אני אורזת את עצמי ועולה חזרה לדירה
...
שבוע טוב שלולית נפלאה