טיזינג, טיזינג, טיזינג -ידעתי שזה יתנקם בי
"תראי לי איך את מעמידה לגברים את הזין" הוא אומר לי
"מה?!" אני לא מבינה מה הוא רוצה ממני, אפשר לחשוב שהוא לא יודע איך מעמידים את הזין לכל קבוצת המין האנושי אליה הוא משתייך.
"אדוני, אני... אה... מה? למה אתה צריך את זה?" הבלבול מתחלף בהסבר "אתה יודע איך זה עובד, זזים בצורה מסויימת, גונחים, מנשקים, נושכים ועומד להם"
"אז תראי לי"
"לא" כל פעם שאני אומרת לך לא אני מתה מפחד, אבל זה לא פחד משתק, מבעית.
זה פחד מגרה, מחרמן, לא ידעתי שאפשר לפחד ככה : )
"תראי לי" אתה לא משנה את טון הדיבור כאילו כל שני וחמישי מחרמנות אותך בלונדיניות בנות 20.
אני ננעלת, אני נלחצת, אתה יודע את זה, אני מופתעת מעצמי, למה קשה לי כ"כ לבטא את עצמי מולך?... ממממ אני יודעת למה!
"אדוני, אבל מה שעובד על כולם לא יעבוד עלייך" אני מנסה לתרץ לעצמי ואז לך את הלחץ והפחד שאחז בי
אתה מסתכל עליי כאילו השתגעתי, במבט שאומר "במה אני שונה? מה יש לי זין שעשוי מזרחן וזוהר רק בחגיגות יום האצמעות?"
"תראי לי מה את עושה, אני אחליט"
אני יושבת מעלייך, עם רגליים מפוסקות, רטובה כמו שמעולם לא הייתי ובאלי כבר להכניס את הזין שלך לתוכי. אני ננעלת, לא יכולה לזוז, משהו כ"כ מלחיץ אותי... מה מלחיץ אותי?
בחיים לא נתבקשתי לגרות גבר בצורה שהיא כ"כ... בוחנת.
אני רגילה לגרות, רגילה שכל מי שמסביבי היה מת לתקוע אותי ופה נופל לי האסימון ואני מקללת את עצמי כי אני מבינה שאתה הרי יודע את זה טוב מאוד ואתה כ"כ נהנה מהמבוכה, האי נעימות והקושי שלי כרגע בביצוע משהו כ"כ קל וברור מאליו.
"אני גבר רגיל, מה שיעבוד על כולם יעבוד גם עליי" אתה אומר כאילו כדי להרגיע ולהבטיח לי את זקפתך אבל זה לא עוזר, אני מסוגלת לחשוב רק על זה שתחשוב שאני ילדותית, שלא אדע איך "לטפל" בך כראוי.
אני אוהבת את החוכמה שלך, היא תמיד צצה כשהכי פחות מצפים לה - אחריי זמן מה שאתה מבין שהילדה שלך ננעלה ולחוצה בטירוף אתה נוקט באמצעי מאוד פשוט, מפיל אותי על הגב מפסק את רגליי באגרסיביות ומחדיר לתוכי 2 אצבעות. אני נעלמת, בשנייה שהן חודרות אליי אני מרגישה כמו רקטה ששוגרה לחלל ועכשיו אני שם, באטמוספרה נטולת גרביטציה ואני מתהפכת בה, בועטת, צועקת, נאנקת בשעה שאתה טוחן אותי איתן בלי שום בושה ועם כל הביטחון שיש.
הקול שלך מוציא אותי מריכוז "שלא תעזי לגמור בלי לבקש רשות לפניי"
סעמאק, באלי להרוג אותך, איך אני אמורה לדבר בכלל תוך כדי, אתה לא רואה מה קורה לי?!?
אתה מפסיק ומוציא אותן מתוכי
לא לא בבקשה לא - אני שומעת את התחנונים הפנימיים שלי עוד שנייה נפלטים החוצה ואני מחזיקה את זה חזק בתוכי, הסיפוק שלך יהיה גדול מדי אם אתחנן כרגע ושכחת שאני זונה שובבה שאוהבת גם קצת להתשעשע.
אתה מעלה את היד שלך מול הפנים שלי ומכניס אצבע עבה וגדולה לפה שלי, אני מוצצת בתשוקה, בתאווה, זה כ"כ טעים לי, אני מזהה את הטעם שלי, אני לא מסוגלת לחשוב על כלום, יוסטון איבדו קשר עם החללית.
אני מבינה שיש לי רק אצבע אחת בפה ופוקחת עיניים בהפתעה
"אדוני, זאת הייתה רק אצבע אחת?" אני מתפללת בפנים שתגיד לי שלא, שכבר לפחות 2 חמישיות או יותר מהיד שלך ביקרו בתוכי כי אחרת אני מבינה שעם הזמן קוטר הכוס שלי יגיע לגודל של תחתית בקבוק מים מינרליים בנפח של ליטר וחצי.
"כן" אתה אומר לי בקול הרגוע, המגרה, המסופק, המרוצה מעצמך.
שיט!
אתה לא מתמהמה יותר מידיי מסתכל לי בעיניים ואומר "הבנת שאת לא גומרת בלי רשות?"
אני מהנהנת "בבקשה רק תחזור לשם" אני חושבת לעצמי
"עכשיו, תסתכלי לי בעיניים" אני מבינה שאין לי מקום לוויכוח. תוך שניות ספורות אתה שוב בתוכי מפרק אותי אבל אתה זוכר את התדהמה והפחד שניצתו לי בעיניים דקה לפניי כן כשהבנתי שההופעה בתוכי הייתה הופעת יחיד.
אני לא מספיקה לנשום ואתה קורע אותי בכאב (שאני בטוחה שבמדינות מסוימות ייחשב לעינוי), שתי אצבעות עבות, ארוכות, חזקות ואכזריות חופרות בי, מפלסות את דרכן בתוכי ואני מרגישה שהיה עוד קרום בתולין מוסתר שהרגע קראת.
זה כואב לי, זה כ"כ כואב לי ואני רק ממשיכה להרטיב אותך ואותן,הן מזיינות אותי ואני לא מסוגלת, אתה ממשיך ואני לא יכולה לנתק את העיניים ממך מחשש שתפסיק. אתה ממשיך ואני נעלמת, נעלמת והעיניים נעצמות ואני מזכירה לעצמי לפקוח אותן רק שלא תצא מתוכי.
אתה מרגיש שאני מתכווצת, עוד ועוד ובבת אחת אתה שולף אותן ממני.
אני מנסה להבין מה קרה הרגע ומהר מאוד אומרת לעצמי בציניות "נו השתגעת, למה נראה לך שהוא ייתן לך לגמור עכשיו?"
איזה בן זונה.
אתה חוזר לשכב על הגב לידי, אני נושמת עמוק וחוזרת לשבת עלייך.
"אז איך את מגרה גברים?"
אין בעייה, זה מה שאתה רוצה? כרגע לא אכפת לי אפילו לאכזב אותך, באלי להעמיד לך אותו כ"כ חזק שלא תוכל להתאפק ותקלל את הרגע שביקשתי ממני לגרות אותך.
1,2,3,4... והנה לכם זין עומד!
סעמאק, אני יכולה כבר להכניס אותו לתוכי?