סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

וניליות, חגורה ומה שביניהם

תסלחו לי, אם לעיתים, זו פרובוקצייה
לפני 10 שנים. 9 במרץ 2014 בשעה 16:27

"יוצא שאת תמיד שותקת 
אבל בפנים זה בוער ונשרף הכל, 
כל המילים שנעלמו 
תמצאי אותן בחלומות של אחרים... "

...

אני עוצמת עיניים ונודדת לעולם אחר

אני מקציבה לך זמן –

4 שעות

4 שעות בהן אני שלך

תעשה לי מה שיתחשק לך

אל תחשוב על כלום, אל תיתן דין וחשבון לאף אחד

נתונה לחסדי המוח החולה שלך

4 שעות בהן אני ואתה לא נראה אף אחד אחר

לא נהיה בעולם הזה,

אנחנו עוברים לעולם מקביל – לקוסמוס אחר

שם, אפשר להיפצע ולדמם למוות בלי למות

שם, אפשר לבכות והדמעות יצתלבו מנהרות למפל של מים מתוקים

שם, אפשר להזדיין בלי לדעת שובע, הרטיבות שלי לא נגמרת והזין שלך לא יורד

שם, אני מסתכלת עלייך עם העייני עגל שלי ואתה נושק לי כמו שנושקים לאהובה יותר מכל

שם זה רק אני ואתה - אף אחד, לא מפריע לנו

זאת - ממלכת החלומות שלי

 

שם, היום, עכשיו, למשך 4 שעות -

אני נתונה לרשותך

דון ואןרוד - כתיבה מעניינת...ומים מתוקים זה תמיד טעים.
לפני 10 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י