סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

וניליות, חגורה ומה שביניהם

תסלחו לי, אם לעיתים, זו פרובוקצייה
לפני 10 שנים. 14 באוקטובר 2014 בשעה 10:35

אז אנחנו מגיעים אליי הביתה

ואני קצת יוצאת מהאוטו וקצת לא

היה לנו ערב מדהים ביחד

קצת בריא וקצת לא

המחשבות והמצפון שלי דוהרים לי בגוף

ואני קצת מרגיע את עצמי שזה בסדר, וקצת לא

בנסיעה חזרה אני מתנתקת מהכל ובוהה מחוץ לחלון

קצת עוזבת אותך לבד מאחורי ההגה, וקצת לא

אני חושבת על כל מה שקרה

על זה שקצת נהנתי וקצת – לא

אני מנסה להשתיק את הקול בתוכי שאומר לי לקום וללכת

קצת פוחדת וקצת לא

אתמול בערב כשהייתי על הריצפה מולך

אמרתי לך שבבוקר אצטרך להתמודד עם עצמי שזה...

קצת נכון וקצת לא

"מה שלא נכון הוא זה שמחרמן" הסכמנו

קצת חובבני מצידי וקצת לא

באיזשהו שלב אתמול רציתי לצעוק ולשבור הכל

אוליי קצת בלעתי את הלשון ואוליי לא

קצת וויתרתי לעצמי ועל זה המצפון שלי מכרסם אותי מבפנים עכשיו

ואוליי בעצם לא?

אוליי הכוויה ממקודם עוד כואבת, אוליי כבר לא בדרגה 4 ואוליי לא...

אני לא רוצה לאבד אותך, אתה מבין?

אתה קצת משרה עליי רוגע וקצת לא

אני מסתכלת עלייך בבוקר

וזה קצת מחרמן אותי עוד יותר, פשוט מחרמן בלי 'קצת לא'

אז אנחנו חונים מתחת לבית שלי ואני פותחת את הדלת

קצת פוסעת החוצה אבל עוד לא

אנחנו מתנשקים ואתה מחבק אותי

ואני, כבר קצת עזבתי אותך באמצע הנסיעה

וקצת לא...


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י