בן של זונה.
"יש לך אפס אמפתייה" הוא אומר לי.
"אפס התחשבות בזולת ובצד השני" הוא מעז להגיד לי.
אפס התחשבות? אפס אמפתייה?
סלח לי. הייתי צריכה ללמוד מתינוק מגודל בן 33 כמוך איך להתנהג.
הייתי צריכה לחיות חיים אומללים כמו שאתה חיית.
הייתי צריכה לכאוב ולא להתמודד עם נשים ושדים מהעבר שלי כמו שאתה עשית.
אוליי אז הייתי אמפתית מספיק לרמה שלך.
אוליי אז הייתי מבינה למה יורד לך הזין באמצע הסקס איתי.
אוליי אז הייתי יודעת מה המניעים לחוסר יכולת הגמירה שלך בסקס.
אוליי אז הייתי מחכימה ומפנימה למה בלי 'פופרס' אתה לא מוצא פורקן.
צודק. אין לי אמפתייה. אין לי התחשבות. לא לכלב עלוב, בודד, מלנכולי וחסר מודעות שכמוך.
אלך מיד ובזה הרגע לסדנת התנהגות, ואתה? עלה והצליח!
לי כמובן יש שנות אור עד לרמת האמפתייה שלך.
ייקח לי שנים להגיע לרמתך, עד שאלמד, לכעוס, לזיין, ולהנמיך מתחת לקו המשווה את בני הזוג שלי בכדי להרגיש טוב עם עצמי.
אבל היי, הרי מי אני? מה אני יודעת?
איך קראת לי? אגואיסטית? לא מודעת לעצמה? ללא יכולת ריגשית?
נכון. אני? ילדונת בת 21 שכמוני - כל החיים לפניי כדי לטעות וללמוד, חווה רכבות הרים בקצב של לעיסת מסטיקים ולפעמים לא חוגרת ומוצאת את עצמי עם הפנים על האספלט אבל נראה לי שיש לי איזה עתיד קטן באופק...
ואתה?
בדיוק.
זה מה שאתה.
ריק.
כלום.
לא לא, רגע, ניתן לך קרדיט. יש לך עסק. אתה מתעסק בו כ-ל היום. כל הכבוד. גאה בך שם ממעמקי מרתף חוסר האמפתייה.
מה עוד אתה עושה תזכיר לי? אה... לא מרוצה באופן כללי משום דבר ומאף אחד וכמובן... הדובדבן שבקצפת! הבדידות האין סופית שלך.
אתה בן זונה אמיתי, התאפקתי כל כך הרבה זמן להגיד לך את זה וזה בסדר, אני בת זונה לא קטנה יותר, אבל גודל הביצים שלי יכול להכפיל את שלך ואני לפחות יכולה להודות בזה..
הנה לך - אמפתייה, ישו יקירי.
