בקיצור,
מפה לשם נרשמתי לפסיכמוטרי וכיאה לבחורה כמוני שחונכה כראוי (או שלא) השאיפה היא להצליח כמה שיותר ולקבל את הציון הגבוה ביותר
במבחן ממיין, בנאלי, שטחי וחסר כל משמעות שכזה.
לכן, אני יוצאת לפגרה. נו, לא באמת. אבל, בהחלט לוקחת פסק זמן.
ממכם, מהחיה הרעה שבי (היא גם ככה חייבת דיאטה לאחר שהשמינה יתר על המידה בשנה האחרונה),
מסקס (כן, כן, גם ממנו). הולכת לאגור נוזלים והורמונים
(בנושא אחר: אני בהחלט חושבת שבזבזתי את כ-ל המאגרי הורמונים/רגשות/חרמנות/ הנאה מינית בחצי השנה האחרונה והתייחסתי אליהם כמו לאין-סופיים. תנו לי לספר לכם משהו - שקר גס. נגמרו המאגרים/מצברים/עצבים. צריך שקט)
אני אוליי אשתגע, אבל ממש, עם ריר שנוטף מהפה וכל העסק או לחילופין אוציא ציון מטורף ועוד עשר שנים אנתח מישהו מהמשפחה שלכם (חס וחלילה, לא כי לא אהיה טובה בזה אלא כי נקווה שלא יהיה צורך בדבר שכזה).
אז זהו.
אני הולכת לבינתיים, לפחות חלקית.
אז מה אתם אומרים, מי הראשון שישכב על שולחן הניתוחים שלי?
:)
נ.ב
לישו היקר שלי,
סלח לי שהשתלחתי בך בפוסט הקודם, אני.. איך אגיד את זה...? נו אתה מכיר אותי, רכבת הרים.
אנחנו אפילו מאותו הלונאפארק פשוט הלולעות שלך כל כך גבוהות שאתה לא רואה אותי, ושלי? שלי מפותלות אז אני לא תמיד מספיקה להתרכז בהכל.
אני אוהבת אותך ויודעת שמגיע לך הכי טוב בעולם. אתה מקסים ורגיש ואוהב, הלוואי וכל אחד מאיתנו יימצא את אשר חפצה נפשו.
עכשיו, צ'או ולילה טוב חמודים, אתגעגע :)