חלמתי השבוע חלום ואני לא מפסיק לחשוב עליו. בדרך כלל אני לא זוכר חלומות, אך במקרה הזה הוא היה כל כך צלול ומפחיד וכאשר התעוררתי ממש לקח לי כמה דקות להזכר האם זה היה חלום או מציאות.
ובחלומי (כמו שאומר יוסף ב"יהודים באים")..... אני מלמד שיעור בכיתה (פתח סוגריים, אני באמת מורה בתיכון. אולי בגלל זה החלום כל כך הסעיר אותי ולא הייתי בטוח אם אמת או חלום כאשר התעוררתי?). אחד התלמידים כל הזמן מפריע ואני מעביר אותו לפינה האחורית. בהמשך השיעור אני עובר בין שורות השולחנות כדי לעזור לתלמידים במטלה שעושים. אני חושב שכולם רכונים על המחברות שלהם ולא מסתכלים עלי, ואז מרים את החולצה ומשחק עם הפטמות שלי. אני ממש מגלגל וצובט אותן.
ואז, אותו תלמיד מפריע שהעברתי לשורה האחרונה צועק בכיתה - "הי! ראיתי מה אתה עושה! שיחקת עם הפטמות שלך!". כולם מפסיקים לעבוד ומסתכלים עלינו. "לא נכון", אני עונה, "הרמתי רגע חולצה כדי לגרד שם".
"לא נכון, ראיתי מה עשית" צועק התלמיד. הוא חוטף את הטלפון הסלולרי שלי שהיה מונח על השולחן לידו. "הנה תראו", הוא מניף את הטלפון, "הוא היה בכלוב! אתה נשלט! תראו הוא היה בכלוב".
בום.
התעוררתי.