|
|
|
היא תיקח אותך אליה. היא תעשה את כל מה שתבקש, היא רוצה לרצות אותך.
היא תבטל את עצמה, למענך... למענה.
היא תכאב, בשבילך.
היא תזחל בשבילך.
היא תבלע אותך, את כולך. לא משנה לה אם זה זרע או שתן, שניהם הם מימך ושלך.
אם תביט בעיניה, אולי תוכל לראות את ההתמסרות שבתוכן.
אם תדע להעריך, לתת קצת מימך בחזרה, תקבל הרבה יותר. גם אם נראה שיותר מזה כבר אין.
ככה היא תיקח אותך. בשבי ההתמסרות.
גבר אחד חוזר הביתה מהעבודה ולא מוצא את אשתו בבית.
הוא מודיע למשטרה, מחפש אחריה בכל רחבי העיר, מפרסם את תמונתה בעיתון אך לשווא.
לאחר יומיים של חיפושים אינטנסיביים הוא חוזר הביתה ורואה את אשתו האבודה יושבת במטבח מחסלת צלחת של פסטה להנאתה.
"את בחיים?", הוא מתנפל עליה בחיבוקים ונשיקות. "כלכך דאגתי לך, כל כך חיפשתי אותך, איפה היית?
"אל תשאל" עונה לו האשה, "חמישה גברים חטפו אותי והפכו אותי לשפחת מין שלהם לשבוע ימים".
"זה איום ונורא יקירתי" זועק הבעל. "אבל רגע, נעלמת רק ליומיים"
"אני יודעת" עונה לו האישה, "חזרתי לחצי שעה לאכול משהו, ואחרי זה אני עפה חזרה".
"
לכאורה, רק רציתי לומר שלעולם לא אוכל לשכוח כיצד סיפרת לי הכל, בלי לומר מילה.
לכאורה, אינני מבינה איך התעלסות בדממה גורמת לי להרגיש נזופה. אבל מה שאני חשה כלפיך, הוא מעבר למילים.
הו, תן לי את המילים, תן לי את המילים, אך אל תאמר דבר.
הו, תן לי את המילים, תן לי את המילים, שאומרות לי הכל.
לכאורה, סמנטיקה לא תעבוד כאן.
בחיים האלה, רק אנו הם יוצרי הדברים. וכנראה ניאלץ להקריב את האופן בו אנו מרגישים.
אז לכאורה, רק רציתי לומר, שבדיוק כמותך, גם אני צריכה למצוא את הדרך לספר לך הכל, בשתיקה
הו, תן לי את המילים, תן לי את המילים, אך אל תאמר דבר.
הו, תן לי את המילים, תן לי את המילים, שאומרות לי הכל.
"
אחד את השניה.. למי אני אוריד סטירה בחצות?
שמישהו מציג בפני הצעה שאי אפשר לסרב לה, אני נהנה שבעתיים לסרב :)
למצוא את הנשלטת שאני רוצה, זה הרבה יותר קשה ממה שחשבתי.
נראה שהרוב המכריע הוא של בנות 20+ מאזור המרכז :(
ללא מילים נוספות :)
במהלך העבודה, בחיפוש תמים לחלוטין בגוגל תמונות, לא קשור לבדס"מ, עירום או פורנוגרפיה בכלל. פתאום בצבצו להן כמה תמונות עירום.
כבר הרבה זמן שלא עניין אותי לחפש תמונות עירום או לגלוש באתרים פונוגרפיים. אבל אחת התמונות צדה את עיני וגרמה לי להתעכב עליה.
לכאורה, אין בה שום דבר מיוחד. נראית כמו סתם תמונה חובבנית של בחורה בעירום. אפילו לא בחורה יפה במיוחד.
נהניתי מהתמונה כמה רגעים, ופתאום הבנתי למה היא מצאה חן בעיני. כי היא היתה טבעית ופשוטה,
אהבתי את החזה הקטן (יודע שכולן בטוחות שגברים אוהבים חזה גדול, אבל יש יוצאים מהכלל) ולא פחות ממנו.. את הכוס עם השיער הטבעי.
היום, כשכל כך פופולארי לגלח, כבר שכחנו איך נראה כוס טבעי..
פייר, אני מתגעגע
הפעמים הראשונות שלי בעולם השליטה, היו אי שם בשנות ה90. מבלי לדעת שמה שאני עושה הוא שליטה. מבלי לדעת שיש עוד כמוני, מבלי לדעת בכלל שיש דבר כזה שנקרא בדס"מ.
אז, זה הלהיב אותי מאוד. סוג של חלום שהתגשם או אולי לחיות פנטזיה שבכלל לא ידעתי שיש בי.
כשהקשר ההוא הסתיים, התייחסתי אליו כאל הרפתקאה קסומה, אך לא מציאותית וחזרתי אל החיים ה"נורמטיביים".
אחרי שהתגרשתי, הגעתי שוב אל העולם הזה. הפעם תוך ידיעה והבנה ברורה שלו.
בהתחלה זה מרגש ומרתק. ממש להרגיש שוב שזה חלום שהתגשם. אבל במשך הזמן..זה כבר פוחת ופוחת.
לאט לאט, סף הגירוי עולה ועולה. נדרש הרבה יותר בשביל לעורר בי את החשק.
לראות עוד זוג שדיים? עוד כוס? זה כבר לא מרגש אותי.
לגלוש לאתרי פורנו? משעמם אותי לראות את כל הסרטים המבויימים האלה. עירום אומנותי הרבה יותר מרגש.
אני רוצה יותר, אני צריך יותר. הרבה יותר.
הרבה יותר מזיונים ריקים, הרבה יותר מאשר גירוי פיזי בלבד.
מחפש גם את הראש, גם את הלב וגם את הנשמה שיגיעו בעקבות הגוף.
והיום, בעולם האינסטנט, זה מרגיש יותר ויותר שהמדפים ריקים.
מצחיק שנראה שככל שאני מתקדם, אני מגיע לשום מקום
זה היה מתישהו בשנת 1988 שלאונרד הוציא את אלבומו I'm Your Man לאור. אחד הסינגלים הראשונים שהושמעו בתחנות הרדיו השונות עוד טרם צאת האלבום היה First we take Manhattan הקצבי שנדמה שאי אפשר היה לא לאהוב אותו.
בימים ההם, עוד גרתי בבית הורי שומרי המסורת ואפילו רשיון נהיגה ורכב עוד לא היו לי. מה שכן היה לי אז הוא לב שבור מאהבה ראשונה שלא נמשכה לעד כמו בסיפורים והאגדות.
זה היה בערב שישי, בשעת לילה מאוחרת למדי. בתחנת הרדיו של גלי צה"ל, ערכו משדר מיוחד לרגל צאת האלבום ואני שיצאתי החוצה להסתובב עם הסיגריות (אז עישנתי) והמחשבות שלי, מלווה בווקמן ואזניות, האזנתי למשדר המיוחד והתמכרתי בן רגע לצלילים, למילים ולקולו החם של לאונרד. השילוב הזה של המילים העמוקות והנוגעות עם המווזיקה והמונוטוניות האבהית של לאונרד ז"ל. היו משהו שאי אפשר לעמוד בפניו.
נעצבתי מאוד לשמוע על פטירתו, ממש חיבבתי אותו באופן שמילים פשוט לא יוכלו לתאר. הוא בהחלט היה יחיד בדורו. את זה יבין כל מי שהצליח להקשיב באמת למילים שכתב לאונרד והן הצליחו לגעת בו.
אחד השירים של לאונרד שאני מאוד אוהב להאזין להם הוא: Everybody Knows
מה שמיוחד בשיר הזה בעיני הוא היכולת של לאונרד לגעת בשיר אחד בבעיות חברתיות, מערכות יחסים, דת ואפילו להתייחס לאיידס שאז היה בחיתוליו אך עדיין הטיל את חיתיתו על העולם המודרני.
אני בטוח שתרגום יעשה לשיר עוול, ועדיין, אפרסם אותו לזכרו.
יהי זכרו ברוך
******************************************************************
כולם יודעים שהסיכויים קלושים, כולם מתנהלים כשהם מחזיקים אצבעות.
כולם יודעים שהמלחמה הסתיימה, כולם יודעים שהחברה הטובים הפסידו.
כולם יודעים שהקרב היה מכור. העניים נשארים עניים, העשירים ממשיכים להתעשר.
ככה זה עובד, וכולם יודעים זאת.
כולםי יודעים שיש חור בספינה, כולם יודעים שהקפטן שיקר.
כולם מכירים את הרגשת השיברון הזו, כאילו האבא או הכלב שלהם בדיוק נפטר.
כולם מדברים אל הכיסים שלהם, כולם רוצים מארזי שוקולד וורדים ארוכי גבעול, כולם יודעים.
כולם יודעים שאת אוהבת אותי חומד, כולם יודעים שזה באמת כך.
כולם יודעים ששמרת אמונים, אההה, למעט לילה אחד או שניים
כולם יודעים שהיית דיסקרטית אך היו כ"כ הרבה אנשים שהיית חייבת לפגוש ללא בגדייך, כולם יודעים.
כולם יודעים, כולם יודעים. ככה זה עובד, כולם יודעים
וכולם יודעים שזה עכשיו או אף פעם, כולם יודעים שזה אני או את.
כולם יודעים שאתה חי לנצח אחרי שורה או שתיים (של סמים קשים)
כולם יודעים שהעסק רקוב, הפועל השחור עדיין זה שקוטף את הכותנה לאביזרי האופנה שלכם, וכולם יודעים זאת.
וכולם יודעים שהמגיפה קרבה, כולם יודעים שהיא מתקדמת מהר (הכוונה לאיידס שהפחיד את העולם בזמנו)
כולם יודעים שהגבר והאשה העירומים הם מצג עבר זוהר.
כולם יודעים שהסצנה מתה אבל יהיה מונה למראשות המיטה שלך שיחשוף את מה שכולם יודעים
כולם יודעים שאת בבעיה, כולם יודעים על מה שעברת.
כולם יודעים שזה מתפרק, הביטי בפעם האחרונה בלב המקודש הזה, לפני שהוא מתפוצץ, וכולם יודעים
כולם יודעים, כולם יודעים. ככה זה עובד, כולם יודעים
