פנייה מאתר הכרויות שכבר 3 שנים לא ביקרתי בו, הזכירה לי שיש לי שם פרופיל ששכחתי ממנו בכלל. וכשמגדירים שמועד הביקור האחרון באתר יהיה מוסתר, לא מפתיע לקבל פניות מאוחרות שכאלה.
נכנסתי לאתר וקצת הצצתי בתוצאות החיפוש.. וואוו, אלה אותם הפרצופים והפרופילים. בחלקם אפילו אותן תמונות, כאילו הזמן פסח על כל הנשים שם באתר (משער שאצל הגברים המצב דומה). ברור שיש רבים שכבר לא שם, אבל ממה שראיתי, הרוב נראה מוכר.
קצת עצוב לחשוב על זה.. על החיפוש הזה שמתמשך ומתמשך ומתמשך.. יצא לי להכיר אישית כמה שלבסוף התייאשו מלחפש ופשוט התפשרו.
לפני שמתגרשים, כל השפע באתרי ההכרויות יכול להיראות מאוד מפתה. אבל כשנכנסים לשם, זה כבר נראה וגרוע מכך, מרגיש הרבה יותר כמו שוק בשר.
איבדתי את החשק לדייטים וניליים, למעשה זה קרה כבר מזמן.
עוד הרבה לפני שזה קרה, הבנתי כמה (באמת) סקס טוב חשוב למערכת יחסים זוגית טובה. לא "כמעט טוב", בטח לא "מספיק" אלא ממש טוב. וסקס טוב, זה הרבה יותר מזיונים. מדהים איך לפעמים העיניים שלנו נפקחות מאוחר והתובנות פתאום מגיעות.
כבר עדיף (בהרבה) להיות לבד מאשר במערכת יחסים שאינה מספקת. בראייה הנכונה, הלבד הוא לא באמת לבד, בטח לא מרתיע.
יותר מרתיע להיתקע במקום שהוא פשרה או "הרע במיעוטו", במיוחד אחרי שטועמים את התחושה של פרי גן העדן.
אז אני לא ונילי בכלל.. לא שולט אכזר ואפל, ולא צייד זיונים חד-פעמיים. אני אי שם באמצע.. הרבה יותר מנטלי מפיזי, מתחבר יותר לכח המח והנפש יותר מאשר לפיזי נטול חיבור. לא מתחבר לרדידות.
מאמין בזוגיות עם אלמנטים של שליטה. לא חסרים זוגות כאלה. תסתכלו על ההורים שלכם\של מכריכם. אם לא ההורים עצמם, אז ההורים שלהם. בטוח שתזהו את האלמנטים של המעמד. האשה היא זו דואגת לכל צרכיו של הגבר, עושה את רצונו בהכנעה. אי אפשר להתכחש לזה. ההבדלים בין הגבר והאשה ברורים כשמש.
מבין שאני כבר לא בן 30 ופתאום כבר לא כ"כ קל להכיר כמו בעבר. בטח לא כשאתה די שונה בנוף המקומי.
אבל אני לא מתייאש, יש לי סבלנות. יודע שאין סיבה כי הכל יכול להשתנות ברגע אחד.
ואז, מתנגן לו ברדיו השיר הזה. ואני יודע מה יהיה תוך 5 שנים.
תוך חמש שנים, אנחנו כבר נהיה יחד. נתעורר יחד בבוקר כשאור השמש מלטף אותנו מבעד לחלון לצלילי השעון המעורר.
את תחייכי אלי, תקומי לפני ותדאגי לנו לקפה של הבוקר. לא לפני שקצת אצבוט את פטמותייך עד כאב קל של בוקר ואת תצחקקי בעונג ותחייכי אלי שוב. אם יהיה לנו זמן, אולי נספיק גם לשלב מציצת בוקר קצרה לפני שנצא לעבודה בחיוך.
במהלך היום נחליף מסרים. את תספרי לי על היום והמחשבות שלך, אני אספר לך שלי ועל כמה היה נחמד אם הייתי יכול לשלוח אצבע דרך הטלפון אל תוכך ועוד מילות זימה שיעבירו את היום יותר מהר, מחוייך ורטוב.
בערב נחזור הביתה, אולי נצא לאן שהוא, או סתם נישאר ונהנה בבית.
אם חלילה תחלי, תדעי שתמיד אטפל בך ואדאג לך. אם תדאגי, אהיה שם לצידך. את פשוט תדעי ותרגישי את זה כל הזמן.
לקראת סוף השבוע, נתכנן את ארוחת הסופ"ש. את תבחרי את התפריט, אבל תצטרכי לשכנע אותי להסכים כמו שרק את יודעת ואוהבת לשכנע ולהתחנן. אח"כ נלך יחד לקניות, הפנים שלך יקרנו מאושר ואף אחד מסביבנו לא יבין שזה בגלל שאת יודעת ומרגישה שאת שלי.
בימי שישי, נקום בנחת מאוחר. את תעירי אותי במציצת בוקר מפנקת ונשיקות, אני לא אפסיק לתהות עם עצמי מול קולות העונג שלך, מי משנינו בעצם נהנה יותר?
אחרי התארגנות איטית וקפה של בוקר, אתחיל להכין את האוכל ואת כמובן תעזרי. אני אלוש בצק, אטגן קציצות או כל דבר אחר, ואת תמצצי לי שלא אשתעמם עד שאתחרמן עד כדי כך שאעצור, אמשוך אותך למעלה מהשיער ואזיין אותך על השולחן תוך כדי שאני סוטר לך על ההפרעה ועל זה שהקציצות נשרפות באשמתך (גם אם לא באמת יהיה לי אכפת או לא יהיו קציצות).
כשתכנסי להתקלח, אבוא אל המקלחת בהפתעה לחבוט בישבנך, לצבוט אותו, או סתם כדי להחדיר לך אצבע מגרה ולהרגיש איך כל גופך מצטמרר בהנאה, פשוט כי אני עושה בך ובגופך כרצוני.
לא יהיו לנו סשנים, לא יהיה בהם צורך. השליטה פשוט תמיד תהיה שם ברקע 24/7. כל אחד מאיתנו יהיה מאושר במקומו הטבעי.
את תהיי כולך שלי, ובעצם, גם אני אהיה שלך. ככה, כמו שאנחנו.. בלי הגדרות, מילות ביטחון ובלי "תיאטרון"
ככה זה יהיה, פשוט, עמוק, אמיתי ומלא באושר ואהבה.. זו לא מילה גסה.
תוך חמש שנים...
בטח יצא פוסט קצת קיטשי.. לא נורא, זה מה יצא וככה זה יתפרסם.