סקרנות מאוחרת

אני צריך לאחוז בך כדי שתדברי
כשאתה אוחז בי זה זמן להרגיש
להניח להכל
לשתוק
להיות שלך
ובשבילך.

את הדיבורים אני משאירה להם 😎

"כול היד שלי מלאה בה אתה רואה?"
אני שומעת המהומים והוא חופן חזק יותר את הכוס שלי שמטפטף אל תוך ידו.

"היא אישתך, אבל שלי, אתה זוכר?"
אני שומעת אותו אומר כשהוא נועץ עצמו בתוכי
חוצב בגופי את הנוכחות שלו בי
עוטף אותי בגופו עד שאני מרגישה בתוכו.

ואז מגיעות הנהימות...

כמה אנחנו יפים כשאנחנו מתמסרים
כי התמסרות טובה לעור הפנים 😶

למשהו שעוד לא היה
לתבשיל הקדרה
שמצרכיו עוד לא כונסו,
למחשבות שטרם קוצצו
לרגשות  שעדיין לא נסחטו

לב על עמוד מתפתל
נפש מוכנה למרוץ
ריקוד בגוף מתנחל
אותי מעצמי לחלוץ.

גלעיני רצוני נבקעים
מבקשים למשוח
צבע תשוקותיי
בסימנים על עורי

רעש המסיבה שבתוכי
מפחיד אותי
האש הוצתה
החלל התרוקן מחמצן 
ואין לה לאן לפרוח.

רצון הופך לציפור
רגש מותך כתאווה
מחשבה ניטעת בענווה
עת  חשק נפרס לאהבה


חיים אחרים \ קרן פלס

(קמצוץ ממילות השיר)
בוא ונחיה את היום
ליום שחלף אין מחיר
אנשים רצים ממקום למקום
חיים על כדור שתלויי באוויר

דרך הפחד
מצאנו כוחות להיות יחד שבירים
עוברים צעד צעד
מים היאוש לימים אחרים

של העונג

הזמן הזה 
שאני צמודה אליו
והשיחה זורמת
ואז מחוגי השעון מראים
שצריך להמשיך
את החיים
שמאחורי המגע
והמילים


הלב מקפץ
הגוף מלא
והגעגוע מתחיל
לספור את הימים
שוב.


רגע של אושר כזה שחיים בשבילו
רגע של אושר כזה שרצים לקראתו  -  השיר החדש והנפלא של עידן רייכל

לחן: עידן רייכל
מילים: עידן רייכל ותמר יהלומי
עיבוד והפקה מוסיקלית : ירדן "ג׳ורדי" פלג

תמיד זה אבן על אבן
שום דבר לא בא בחינם
עכשיו לצאת אל הדרך
לאסוף טיפות עד שיהיה לנו ים
תראה בסוף הוא יבוא
נמשיך ונחכה לו

רגע של אושר כזה שחיים בשבילו
רגע של אושר כזה שרצים לקראתו
ואל תפחד מהעצב תמיד הוא ילך
ושוב יבוא
אבן על אבן

לבנות מרגע עוד רגע
שום דבר לא בא בחינם
וגם לטעות זה בסדר
ואז לצאת שוב מחדש לעולם
גם אם יגידו שלא
נמשיך ונחכה לו

משוועת אני
לידך החורטת
את חום גופך
בעורי
במשיכת
חוטי שעווה חמים
וצבעוניים.

בטיפות צורבות
לב וגוף
אתה
מפסל בי
את דרכך
כי אני היא
הכָּן שלך

והנני כאן

לא להֶרָאות בלבד 

מילים ולחן: קרן פלס
הפקה מוסיקלית: גלעד שמואלי

דרך הפחד
מצאנו כוחות להיות יחד שבירים
עוברים צעד צעד
מים הייאוש לימים אחרים

הנה שוב הרכבת דוהרת
ושוב אנשים נדבקים אל הקיר
אנחנו בסרט
חיים על כדור שתלוי באוויר

והלילה נשאיר את האור שיאיר לכולם
גומה של חיוך על הים
אנשים נמסים מבדידות אל עצמם
שורדים גם את סוף העולם

בוא נשלים עם האושר
בקיץ פשוט נתאהב בקוצים
כל שנה באוקטובר
ירד לך גשם אל תוך הכיסים
בוא נתאהב בקוצים

והלילה נשאיר את האור שיאיר לכולם
גומה של חיוך על הים
אנשים נמסים מבדידות אל עצמם
שורדים גם את סוף העולם

בוא ונחיה את היום
ליום שחלף אין מחיר
אנשים רצים ממקום למקום
חיים על כדור שתלויי באוויר

דרך הפחד
מצאנו כוחות להיות יחד שבירים
עוברים צעד צעד
מים היאוש לימים אחרים

תכלס, אין לי יותר מה לכתוב.
יותר נכון, יש לי כל כך הרבה מה לכתוב שאני מעדיפה לא להתחיל
רק להישאר בשקט הזה שאתה מכניס אותי אליו
אחרי הרבה זמן שהרעש לא הפסיק להחריד אותי.

אני מגיעה אליך
משחררת את כל מה שלא ידעתי שיש בי אליך
בעיקר במגע אבל גם קצת במילים
מרגישה איך אתה לוקח הכל ממני
בלי לבקש
פשוט אוסף לתוכך את כל מה שאני
"תני להרגיש את הלב שלך, לא את הכוס."
והכל משתתק
גם הפטפטת האינסופית שלי 
רק השקט מדבר
וגומר


:)

"מפגש אחר יהיה היום"
כך הוא מקבל את פניהם בעודם בפתח דלת ביתו, תוך כדי החיבוק החזק אותו והנשיקה המעמיקה לתוכה.
שלושתם נכנסים פנימה המארח ממשיך ופונה אל הגבר:
"היום אתה רק תשמע, אולי גם קצת תראה אבל לא תהיה חלק" עיניו ננעלות על עיני הגבר שיושב על הספה, ספק כועס , ספק נבוך, ספק מתרגש.
ידו של האדון מצמידה אותה איליו והוא ממשיך בקול נעים ומחויך
"רק היא ואני ואם תתנהג יפה אולי תזכה להפתעה קטנה"
הגבר לוגם מהבירה שהיא בינתיים פתחה ומזגה לשניהם ומהנהן בראשו.
הוא בעיקר מתרגש, איברו כבר כמעט זקוף .לגמרי, אבל הוא גם חושש שהקנאה תגבר.
הם ממשיכים לשוחח מעט:
האדון שואל אותו על הימים שעברו, על התחושות שלו ברגע זה בעוד ידיו כבר מטיילות מתחת לשמלתה.
הוא מעביר אצבע בין שפתיה התחתונות 
"תמיד מוכנה בשבילי" הוא מהמם לה באוזן, האצבע נעצרת על הדגדגן שהתנפח בגאווה לאיטו
ומועכת אותו עד כדי כך שהיא מנסה לסגור את רגליה
"הישארי מפושקת" הוא מורה, ממשיך לטייל עם אצבעותיו מתחת לשמלתה, בעוד הוא מקשיב לדברי הגבר.
לפתע טלפון שהשאיר על השולחן מאיר בהודעה על הצג
"אנחנו כאן" 
האדון מקיש באצבעו תשובה  "היכנסו בבקשה"
מתרומם לכיוון דלת הבית ופונה אליה " תתפשטי, לאט"
היא מסתכלת עליו נבוכה  "עכשיו?  לפניהם?" היא בקושי שומעת את עצמה אומרת לו.
הוא מחייך ולא עונה לה.
נקישה רמה בדלת והוא פותח אותה. לחיצת ידיים לגבר רחב כתפיים וגבוה שנכנס ומיד אחריו אישה וגבר נוספים קולר יפה ודומה לצווארם.
הגבר והאישה נכנסים ומקבלים הוראה להתיישב  ליד הגבר שעל הספה.
האדון מתקרב אליה  "כן, לפני הזרים" הוא אומר קרוב לאוזנה. היא נושמת עמוק ואוחזת בשמלתה.
"שנעשה היכרות קצרה לפני?" שואל האדון האורח
"תוך כדי" עונה בעל הבית
"זו רות" הוא מציג אותה תוך כדי שהוא מעביר ידו בשערה ומוריד אותה על בירכיה צמוד לרגליו.
"על הספה, בן זוגה בועז."
"תוריד רק את המכנסיים שלך, בועז" הוא ממשיך.
רות מרגישה על גופה את עיני האורחים עליה כשהיא מרימה את שמלתה אל מעל לראשה.
"אני יונתן" מציג עצמו האורח "ואלו תמר ואמנון שלי"
"הם ההפתעה שלך" מחייך האדון לבועז. "בשעה הקרובה אני ורות נהיה בחדר אחר
ואתה תעשה כל שאדון יונתן יאמר לך"

הוא אומר לי
כשאני מכורבלת עליו
והמגע ממנו מחולק לאחיזה מקבעת בתנוחה הנוחה לו לעשות בי כרצונו
נשיקות
או מכות 😋
====
מרווח הזמן היה הפעם משהו שהיה לי קשה איתו מהרבה מאד סיבות.
אחד הדברים שאני משתדלת להזכיר לעצמי, כל הזמן, שאני אפעם לא יודעת מה קורה עם האחר
אני יכולה רק להרגיש וגם זה מגיע בעקבות כל מיני מסרים ומילים.
וגם כאן זו מלאכה עדינה של תפירת תכים עדינים של התמסרות, ציות והכלה.
המילה ציות - היא מילה קשה עבורי כי בשבילי זה אומר להיות במקום ובסיטואציה מסוימת ללא שום ניסיון להבין או לראות ולפעמים גם מבלי להתייחס לרגש.
והזמן שלוקח לי להגיע למקום הגבוה נמוך הזה הוא for ever.
אבל הנה היום אני על ראש ההר 😎
====
אני מרפה - הגעת אל היעד - אומר לי הוייז הפנימי
ואני משחררת אחיזה
נותנת לו את החבל הבלתי נראה ששומר עלי שלא אפול.
עד העונג הבא


וכן ברור שבאתי לאהבה - לאיזו עוד מטרה יכולתי להגיע?

קווים הם

הצעת הגשה

אני אוהבת

להגיש

אותי

מתפתלת

השפחה,

הנסיכה

הכלבה,

הנמרה

הזונה

והילדה

לערבב את כולן

בשוט הצייר

ליצוק אותן

לאישה שאני

מוזמנים ומוזמנות לרקוד איתי לצלילי השיר הנפלא הזה

שיש שמח

בא לי
למצוא לי קצת שקט בין הרגליים והידיים שלך
להיות ולעשות ללא הרהור או מחשבה
להסב לך איזה שהוא עונג
עם נוכחות הלב והגוף שלי.
רוצה
להתפתל על עמוד הדמיון
שאתה מעצב לי
לעגל שפתים סביב אונך
המתעורר לו מריקודָי
משתוקקת
להתרחב מהמבט המכווץ שלך
כשהגרון שלי משמיע קולות
על פי פריטת אצבעותיך
על מיתרי כלי הנגינה
הלא מוכרים שבתוכי.

אני רוצה
לשכוח ממני
לזמן מה. 
להרגיש אותך 
בחושים שעוד לא הכרתי

שיטלטלו ויערבבו נוזלים ברגשות

להזכיר לי כמה אני חיה