סקרנות מאוחרת

לפני או תוך כדי רפרוף על המילים שלי
השיר הזה שווה הקשבה
הביצוע עושה את המילים - בא לי הכל {האולטראס מארחים את מתן עגמי}

לא פעם פונים אלינו מתייחסים למילה המאוחרת בניק שלנו
מתייחסים לגיל שלנו, אנחנו מקבלים כל הכבוד וגם פניות של גיחוך.
אני רק מחייכת, לא נפגעת וגם לא מתלהבת.
כמו שלא אבכה על מה שלא הבנתי ועשיתי עד היום כך אני לא מסתכלת על מה וכמה נשאר,
אלא על מה שאפשר ונכון לי היום וזה בדיוק מה שאני עושה. 
אז כן- אנחנו סקרנות מאוחרת {ביולוגית}
כי לעולם לא אפסיק להסתקרן ולהתעניין
וגם כי באמת ובתמים מניסיון לא פשוט שלי אפעם לא מאוחר מידי!!

את כל זה, הוציא ממני, השיר הקטן והמיוחד בביצוע שלו, בוקר טוב אנשים :) 

"מפגש אחר יהיה היום"
כך הוא מקבל את פניהם בעודם בפתח דלת ביתו, תוך כדי החיבוק החזק אותו והנשיקה המעמיקה לתוכה.
שלושתם נכנסים פנימה המארח ממשיך ופונה אל הגבר:
"היום אתה רק תשמע, אולי גם קצת תראה אבל לא תהיה חלק"
עיניו ננעלות על עיני הגבר שיושב על הספה, ספק כועס , ספק נבוך, ספק מתרגש.
ידו של האדון מצמידה אותה אליו והוא ממשיך בקול נעים ומחוייך
"רק היא ואני ואם תתנהג יפה אולי תזכה להפתעה קטנה".
הגבר לוגם מהבירה שהיא בינתיים פתחה ומזגה לשניהם ומהנהן בראשו.
הוא בעיקר מתרגש, איברו כבר כמעט זקוף לגמרי, אבל הוא גם חושש שהקנאה תגבר.
הם ממשיכים לשוחח מעט:
האדון שואל אותו על הימים שעברו, על התחושות שלו ברגע זה בעוד ידיו כבר מטיילות מתחת לשמלתה.
הוא מעביר אצבע בין שפתיה התחתונות, 
"תמיד מוכנה בשבילי" הוא מהמם לה באוזן, האצבע נעצרת על הדגדגן שהתנפח לאיטו בגאווה 
ומועכת אותו עד כדי כך שהיא מנסה לסגור את רגליה
"הישארי מפושקת" הוא מורה לה וממשיך לטייל עם אצבעותיו מתחת לשמלתה, בעוד הוא מקשיב לדברי הגבר.
לפתע טלפון שהשאיר על השולחן מאיר בהודעה על הצג "אנחנו כאן" 
האדון מקיש באצבעו תשובה  "היכנסו בבקשה"
מתרומם לכיוון דלת הבית ופונה אליה " תתפשטי, לאט"
היא מסתכלת עליו המומה ונבוכה  "עכשיו?  לפני הזרים?"
הוא מחייך אליה ולא עונה לה.
נקישה רמה בדלת והוא פותח אותה. לחיצת ידיים לגבר רחב כתפיים וגבוה שנכנס
ומיד אחריו אישה וגבר נוספים קולר יפה ודומה לצווארם.
הגבר והאישה נכנסים ומקבלים הוראה להתיישב  ליד הגבר שעל הספה.
האדון מתקרב אליה  "כן, לפני הזרים" הוא אומר קרוב לאוזנה.
היא נושמת עמוק ואוחזת בשמלתה.
"שנעשה היכרות קצרה לפני?" שואל האדון האורח
"תוך כדי" עונה בעל הבית
זו רות הוא מציג אותה תוך כדי שמעביר ידו בשערה ומוריד אותה על בירכיה לידו
ועל הספה, בן זוגה בועז.
"תוריד רק את מכנסייך, בועז" הוא ממשיך.
רות חשה את עיני האורחים עליה כשהיא מרימה את שמלתה אל מעל לראשה.
"אני יונתן" מציג עצמו האורח
"ואלו תמר ואמנון שלי"
"הם ההפתעה שלך" מחייך דוד לבועז
בשעה הקרובה אני ורות נהיה בחדר אחר
ואתה תעשה כל שאדון יונתן יאמר לך" בועז מהנהן "כן אדוני"
ואפשר לראות את זיק ההתרגשות מהול במבוכה קלה בעיניו.

הגיע הגשם???

ערב טוב :)

הוא שולח הודעה :
"תפתיעי את בן זוגך היום, תכנסי את כולך, אספי את כל התחושות, הגעגוע הרצון
את המחשבות, הפנטזיות ותניחי אותם שם בתוך העונג שלו"
אני מקשיבה שוב, מנסה להבין מה הוא רוצה
אין כאן בקשה, יש כאן אמירה ורצון מאד ברור של האדון.

ה-למה – הניסיון להבין מה עומד מאחורי המילים, המבעים, הרצונות
הוא ענין אצלי, אני מרפה ממנו אט אט,
בהקבלה כמעט מדויקת לרצונות האדון שלי – להתפשט לאט לאט
אם להוריד בגדים חומריים אצלי זה ענין של מה בכך
אז לפרוץ סכרים פנימיים אצלי, להנמיך מגננות ולהרפות מהרגלי העבר
הוא סיפור אחר לגמרי, מוצק יותר בתוכי ועם זאת שביר מאד.

הוא רחוק, לא לידי, לא יכול לראות את עיני שמתרוצצות ומנסות להפעיל
את גלגלי המוח בניסיון להבין כמה יצירתית ויצרית הוא רוצה אותי במקום ההוא.

הוא לא יהיה כאן לראות. לא יהיה כאן לנעוץ מבט עמוק לתוכי
ולהציף אותי בזרמים סוערים של תחושות
הוא רוצה שאת זה בדיוק אני אצור לבדי, רק בכוח המחשבה עליו
על הסיטואציה, על הרצון שלו.
סוף ההודעה שלו מצחיק אותי – "תעדכני אותי "
ולא הוא לא מתכוון ל "עשיתי" !!
אני שולחת לו הודעה, מנסה להסביר את הקושי שגם לי לא באמת ברור.
יודעת שיראה אותה, סביר להניח, רק אחרי שאני כבר אבצע את הוראתו.
להפתעתי, לאחר ששלחתי, נרגעתי, ללא מילה או תגובה אחרת ממנו.
עצם כך שהנחתי מולי את הקושי שלי עם עצמי, פתח פִּרצה בסכר הנוקשה שבי.
-------------------------------------------------------------------------------------
יותר מאוחר, בלילה, הבית ריק ושקט,
אני מתפשטת ומניחה על עצמי בייבידול כזה שמכניס אותי למוּד הנכון ואני יודעת ששניהם אוהבים.

נעמדתי מעל בן זוגי על ארבע הוא התרומם, מופתע קלות, חיבק, נישק, מישש ובמבטו שאלה,
עניתי "זה בהוראתו "
הנחתי לו יד על הכתף והוא חזר לשכב ראשי יורד למטה ואני מתחילה במלאכת העינוגים.
פינקתי לו את הזין והביציים כשאני מנסה להיכנס אל התחושות שמלוות אותי כשאנחנו אותו,
זה הצליח חלקית.
גניחות העונג שיצאו לבן זוגי מהפה, הידיים שהידקו אותי לשם, ההתפתלויות שלו ובעיקר זה שהוא התחיל לדבר עליו,
להגיד כמה הוא מגורה מהרעיון שאני עושה בהוראת האדון, שהוא מרשה לו להשתמש בי.
חייכתי וניסיתי להתרכז בתחושות שמציפות אותי שאני עם האדון שלי, כשאני חושבת עליו, כשאני מאוננת...

המשכתי עם הלשון והפה למעלה לכיוון הפטמות שלו תוך כדי שאני נוגסת קלות ומוצצת אותן
נעצתי עצמי על הגבריות המתוחה והמצפה שלו, המשכתי עם הפה על פלג גופו העליון בעוד האגן שלי דואג להשאיר את הזין שלו זקור ורעב.
ואז ירדתי ממנו..."איפה היית רוצה לגמור?" שאלתי, למרות שידעתי את התשובה.
הוא התלבט עם עצמו ואז ספק שאל ספק ביקש, "לגמור בתוכי, אם המלך שלנו מרשה"
מהתגובה הלא מילולית שלי הוא כבר הבין את התשובה. יכולתי לראות את ההתרגשות הגדולה שלו בכל חלק בגופו
בעיניים ובמילים שהוא לא הפסיק לומר.
המשכתי ללקק, למצוץ, לינוק את מבושיו, להשאיר לו את הגירוי על הקצה,
עוד קצת ועוד קצת כשמידי פעם אני עוברת לשאר הגוף, עם נשיכות קטנות פה ושם.
הנשיכות הללו שאני כל כך מתגעגעת להרגיש עלי...
כשהרגשתי שעוד רגע הוא מתפוצץ מספיק אפשרתי לו לחדור אלי, ותוך שניות לגמור באנחות וקולות עונג שמדברים אותו ועליו.

שבוע טוב :)

בא לי למרוד
לשבור את הכלים
ללכת לאיבוד
ברסיסים מיזעריים
שלא יאפשרו לי
אותי אל עצמי לחבר.

מבקשת אותך, אדון שלי
רק את זה לי לאפשר
כשאתה מעלי
סביבי בונה גדר
ובתוכך תוחם את שביבי (השובבה)

איתך גיליתי בי פירצה
להיות סוררת
אני לא ממש רוצה
אז למה לשברים
אני לפתע נחלקת?

שבת של שלום והפתעות...:))

הטיפות מאבדות אחיזה בשיערי שנקצץ לאחרונה וזולגות במדרון התלול של פני אל מורד צווארי.

נעצרות בקצה פיטמותי, גורמות להן להזדקר בחוצפה, לפלטרט איתי במחשבות,. לחזר אחרי בתחושות...

מה אתה היית עושה בהן ולהן
לו היו כך נועזות מולך??

אני מביטה על עצמי מלמעלה למטה
שומעת ובעיקר מקשיבה לרחשים השקטים
שטיפות המים נושאות איתן מגופי.

אני מרווחת את איברי גופי
ואת תאי המחשבה בראשי שהצטמקו להם לאחרונה.
מאפשרת למים החמים ולי לשמוע ולהרגיש
אך ורק את שפת הגוף שלי.
אני מגלה דמיון רב בין מילותיו של הגוף לשפה הכתובה והמדוברת של מחשבותי ורגשותי.

עוד טיפה נושרת לה בחבטה עזה
על קצה פטמה זקורה
זו שמביטה ישר ורחוק ועם זאת מבקשת כאן ועכשיו.
טיפה רותחת מקפצת על הפטמה השניה זו שמעזה להסתכל הצידה,

מתרגשת מאתגרים חוויות חדשות.

וכשאני מביטה בה שוב ומקשיבה היטב להזדקרותה אני מבינה שהיא גאה בעצמה כי למדה לבקש מאדונה.
הטיפות ממשיכות לשטוף את סקרנותי כלפי מטה
מגלות לי בטן של אישה שמאז ומתמיד הקפידה לשמור ולחטב את נשיותה.
המים גולשים על הישבן העגול ,
מקיפים את התפוח או אגס שהוא
זועקים לי כמה חסרות ידייך שם.
במורד ירכיי הדואבות מכפיפות
ומכרעים אלו שעטופות עור בהיר, אך לא צעיר,
הטיפות הופכות לגשם
הצורך כבר לא מטפטף
הוא מתפרץ וסוחף את כולי
דורש ממני להתחיל להביט בתוכי
כמו שאתה רואה אותי.

#מקלחת _ המחשבות

:)

אני מקשיבה לעצמי להודעה ששלחתי לו

ומתפללת שהוא פשוט מתגלגל מצחוק

ולא חושב שאני איזו מפגרת.

אני כל כך מתרגשת !!

ואני לא יודעת להתרגש אז לפעמים אני מדברת שטויות...

אבל אני מרשה לעצמי "להאשים" את נוכחותו

בחיי/בחיים שלנו בפיגור הקל שלי.

ובכל אשם הבן זוג שלי שחוגג יומהולדת היום
יומהולדת שמח איש שלי מלא באושר וטוב
המתנה מגיעה הלילה...

זה מה הוא עושה לי וגם לו

שיחה על נרות ברדיו

תוך כדי נהיגה בעיר הומה

משיטה את כולי ישירות אליך.
לעוד אחד מתחביבך הרבים, בכלל
ולעצב ולסמן לך את גופי בפרט :)
נרות, שעווה.
אני יכולה להרגיש באופן מוחשי לחלוטין טיפות חמות,
בצבעים שונים, נוחתות לי על הג. 
אני זזה, על מושב הנהגת לקצב הטפטוף המחשבתי שלי.
הגעגוע והערגה זולגים בצורה זהה אחד לאחת
לשעוות הנרות בה אתה אוהב לקשט אותי.
כאב המגע הראשוני עם העור מקפיץ לי תא עיצבי בגוף ומנענע את פינת הכיסופים בליבי.
שפך של דונג במורד גופי שוטף את תוך גופי בגעגוע שגואה עד כאב מתוק.
הידיים שמצליפות ומנקות את הצבעים שהתייבשו עלי
גורמות לתשוקה שבי לבעור שוב ושוב
כנר תמיד ססגוני שהלהבה שלו מתרגשת ללא הפסקה.

שבת שלום ושמחה לכולם

התגעגעתי אז באתי 

:)

אחרי כמה מילים שלו שהפכו לי את הגוף לקצפת
אני כותבת לו בשקט שלא ישמע

אבל...

שכשיתעורר יעלה לו חיוך בכל הגוף

"כמה אני מתגעגעת כבר לתת לך אותי :)))
ובמיוחד לראשון בבוקר אני אוהבת להגיש לך אותי כאילו הייתי:
קפה חזק וחם בתוכי ואני משקה אותך, בו, ממני
ובחלק אחר שלי
אני עוגה מרוחה בחמאה מומסת וריבת דובדבנים מעליה
להטרף על ידך כרצונך..."
:)

ורק המחשבה טעיממהה לי מאד

שדות תותים לתמיד - עם פרות משה רבינו או סתם החיפושיות :))

שבוע נפלא לכולם

מצטלמות לאירוע מיוחד במינו
אני מתלבטת אם ללבוש את הגופיה הלבנה כבר עכשיו ושואלת;
"מתי אנחנו מצטלמות פותלס? בהתחלה או בהמשך?"
הבנות פורצות בצחוק גדול
ואומרות לי;
"אם תצליחי להיות פותלס מצלמים אותך כך ראשונה"
ואז אני מבינה את המילה שהתבלבלה
( או שלא?)

יש פותלסיות בקהל?

טופלס יא מהבולה

שבת שלום :)

באחד מהימים הראשונים {שבועות ראשונים} בקשר שלנו איתו,
הטלפון שלי נדם.
ביקשתי מבן זוגי שיידע את האדון שלנו שלא אהיה זמינה היום אפילו לא להגיד לו בוקר טוב.
בסביבות 19.00 הטלפון שלי חזר לחיים
והוא היה הראשון שקיבל ממני הודעה שמחה, מתגעגעת וצוהלת..
ילדה קטנה כבר אמרנו?
לאחר כחצי שעה אולי קצת יותר אני מקבלת ממנו את המילים הללו:
( פחות או יותר, זיכרון ואני לא bff)
"מעניין איך הטלפון שלך יגיב אם אגיד לו לומר לך להגיע לכאן הערב"
אני נחנקת מהתרגשות לא מצליחה להקליד כלום בחזרה ועוד הודעונת מנצנצת
"אל תשכחי להביא אותו איתך :)"
ההודעה הזו גרמה לי לצחוק בקול ולהתעשת.
אני עונה לו : "ברור"
והולכת להפתיע את בן זוגי שכנראה היה כבר בסוד העניינים.
הוא התרגש, אבל לא היה מופתע.
(בדרך לשם הוא יספר לו שהאדון שלנו אמר לו שאולי הוא יפתיע אותנו הערב.)
אנחנו מתארגנים ואני שולחת לו שאלה;
"להביא ייו?"
הוא לא עונה ואנחנו כבר צריכים לצאת לכיוונו
אני לוקחת בקבוק יין אדום שהוא כבר טעם ואהב ונוסעים אליו.
בפתח כשהוא מקבל את פנינו היד שלי לא פנויה לחיבוק והוא שואל;
מה הבאת?
אני מראה לו....ואומרת : "לא ענית אז הבאתי ליתר ביטחון"
אנחנו נכנסים למטבח
הוא מראה לי את הבקבוק שמחכה שאפתח אותו ומחייך
"בגללו לא עניתי"
אני מניחה את הבקבוק שלי שישמור אותו לפעם אחרת.
ומשננת לעצמי אין תשובה זה אומר לא לעשות....
זוהי דרכו ללמד אותי
כך מאז אני לומדת אותו, דרך השתיקה ודרך החיוך וכשהוא שם לב איזו תלמידה טובה ושקדנית אני.
הוא התחיל ללמד אותי באמירה של הפה, העיניים והמילים הכתובות.
ועדיין השיעור הראשון הזה, הפשוט וסתמי לכאורה, נחרט בי, אינני יודעת למה.
אולי כי זה היה בשבילי סוג של סימן לבאות.
אולי, כי זו הייתה הפעם הראשונה שהצלחתי ללמוד שלא להכל צריך לקבל תשובה ברורה,
לא הכל צריך להבין כדי לעשות או לא לעשות.

למדתי שניסוי וטעיה גם עם תהייה לפעמים,זו כנראה הדרך שלו והיא נעימה לי,
היא נכונה לי.
אין עונש על טעות או חוסר דיוק יש הכוונה מחדש.

חנוך לנערה על פי דרכה, גם כשהיא עדיין לא יודעת אותה :)