סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

סקרנות מאוחרת

מה-יתרון העושה באשר הוא עמל?
את-הכול עשה, יפה בעיתו ...

החוויות שאנחנו עוברים, מביאות אותנו להבנה עמוקה יותר של עצמינו, כל אחד בנפרד ושנינו ביחד.
כל אחד מאיתנו עובר אותם אחרת....לא פשוט הענין הזה אבל אפשרי :)
וכאן אני כותבת את עצמי ועל עצמי...
לפני 4 שנים. 24 באוקטובר 2020 בשעה 14:23

 

כמה שעות

בו אני מפקירה את גופי

לרשותך ורצונך

ידיים אחרות עושות בו כרצונן.

ידי ורגלי פרושות לרווחה לצדדים

בטני מתמסרת לסדין שמתחתי

כל כולי קשובה ודרוכה לקולך

ולמגע העור שלך.

פני מביטות מטה

מקבץ ידיים נשיות, גבריות על העור שלי

והן לשות, חובטות, מלטפות

מצליפות, מעסות

נעות עלי ובי

על פי קצב מילותיך

מקפידות שכל שריר בי ירפה.

עד

שנשמתי תעופף לעולם אחר.

 

אתה נעמד כמו שוער בשער

שומר על שריר הלב שלי

שיתכווץ ויתרחב לרצונותיך,

להוראותך, לצרכיך.

וכשאני מגיעה לחלל

אתה מושך לי בורידים

"תרחפי אלי"

כל השפתיים שבגוף שלי נפערות

מכירות ויודעות טעם אחד

ואני  

פתוחה ומסורה לכל מה שתרצה
שיקרה...

 

 

 

 

נשלטת חושבת{מתרשם לעומ} - הרגשה מהפנטת
לפני 4 שנים
סקרנות מאוחרת​(נשלטת) - עבודתו של האדון 🙂
תודה חושבת 💙
לפני 4 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י