סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

סקרנות מאוחרת

מה-יתרון העושה באשר הוא עמל?
את-הכול עשה, יפה בעיתו ...

החוויות שאנחנו עוברים, מביאות אותנו להבנה עמוקה יותר של עצמינו, כל אחד בנפרד ושנינו ביחד.
כל אחד מאיתנו עובר אותם אחרת....לא פשוט הענין הזה אבל אפשרי :)
וכאן אני כותבת את עצמי ועל עצמי...
לפני 10 שנים. 6 באוגוסט 2014 בשעה 12:47

הבוקעת מחדרו של בני הגדול, מקפיצה אותי, טראנסית כזו, מונוטונית שכזו
אבל מצליחה להזיז אותי בכיסא.
אני בכלל כותבת על הופעה שהיינו בה אתמול ולפתע אני מבינה שהמחשבות שלי, נמצאות עם המוסיקה
בכלל במקום אחר.
לצלילי המוסיקה הזו הגדול שלי מאמן את הצעיר {ממש משפחה ספורטיבית אנחנו :)}
ואני זזה בכיסא ומרגישה איך החשק מתרומם לו למעלה, הרעב הזה שמתעורר לו
ומעורר את כל הגוף ובא לי להעיר גם את שותפָי למעשים....
אז בא לי, אז מה....
הם שניהם בבית...מסתובבים, אפילו עם עצמי אני לא ממש יכלה להיות.
אז מה יעזור לי החשק, הרעב (אכלתי יוגורט עם פֵּרות...זה לא היספיק)...
שולחת ווטסאפ לאיש האהוב שאיתי, הוא צוחק...כמה שהוא אוהב אותי ככה
מחוממת הוא קורא לזה, טוב לא בדיוק באלו המילים,
אלא שקשה לי עדיין להשתמש במילים בוטות יותר שגם הוא וגם צ. משתמשים
אז את המילים שלהם אני ממירה למילים שלי.

[הערת ביניים, צ הוא הכינוי שנתנו לצדיק שאיתנו כיוון שלדעתינו הוא עושה עבודת קודש איתנו 😄 ]

לא פעם צ. דורש את המלים שהוא רוצה לשמוע, שכלכך קשה לי להוציא מהפה, ממש כואב לי פיזית בידיים אם אני צריכה לכתוב אותם.
ומהפה הם יוצאות בקול ענות חלושה כאילו אין לי אוויר להוציא אותם, אני יודעת לצעוק, אין כמו ילדי לספר את סיפור הקול שעולה מעלה כשחמתי גוברת בי.

לא, אני לא כזו עדינה, משום מה יש הטוענים שאני נראית עדינה ולא יכולה לספוג....אני עדינה?...הצחיקו אותי ואותו, וגם לא צדיקה.
בטח לא מאד תמימה (למרות שיש הטועים לחשוב כך)
אבל לכתוב ולהגיד מילים בוטות, מילים הקשורות לעולם המיניות של אדם וחווה, מאז ומעולם היה קשה לי.

משחקי מילים זה דבר נחמד - מלקה את עצמי לא מעט נפשית בעיקר - מעולם לא חשבתי שמלקות יכולות לכאוב ולהיטיב כמעט במידה שווה.
כשהתחלתי את צעדי בעולם הזה (כן אני עדיין בהתחלה, אני יודעת.) לא העליתי על בדל דעתי שיגיע היום ואומר למישהו, תכאיב לי....שארצה לחוש לאן הכאב לוקח אותי....זה משהו שמפתיע אותי כל פעם מחדש.
אני כמובן עדיין לא אומרת את זה לאף אחד אלא אם כן חייבת - למשל כשצ. דורש ממני - אבל כבר התחלתי להגיע למצב שכשזה לא קורה הגוף שלי מדבר, הוא מבקש.

..
המעשים פשוטים לי הרבה יותר...לשם מה צריך לדבר, לבקש, להגיד, האם דברים לא מספיק מובנים ממבט עיניים משפת הגוף?
כמה היה קל לי בחיים, אם מישהו היה מסתכל לי בעיניים ויודע מה בדיוק אני רוצה, מייחלת, מבקשת ללא מילים? 


(ובכלל התכוונתי לכתוב על משהו אחר..)

נסיכת הלילה​(שולטת) - סביר להניח שהוא יודע.
אבל בדיוק הקושי הזה שלך להגיד את זה במלים, זה בדיוק המקום בו צריך לדרוש את זה ממך.
לפני 10 שנים
סקרנות מאוחרת​(נשלטת) - זה השיעור הכי גדול שלי
בעולם החדש,המאלף (תרתי משמע) המרגש
ועוד הרבה דברים טובים יש לי להגיד :) הזה.

אחת הדרישות הכי קשות לי בכלל בחיים
אני כותבת, הרבה פחות מדברת (רק בשעת לחץ המילים בורחות לי מהפה)

בוקר טוב :)
לפני 10 שנים
נסיכת הלילה​(שולטת) - עוד שיעור חשוב...
אם את רוצה שאנשים ידעו שהגבת להם...לחצי על הגב לתגובה זו :)

גם לי קשה עם מילים, אני דקדקנית ונותנת משמעות לכל מילה שנאמרת או נכתבת, לכן אני מעדיפה לשים שירים שמתארים, או מדברים במקומי.

לפני 10 שנים
סקרנות מאוחרת​(נשלטת) - חחח
פיספסתי


לפני 10 שנים
מנטור​(שולט) - התחושה מהבלוג שלך שאת מלטפת מלמעלה את הקצפת שעל העוגה במקום לתת בה ביס.
כלומר: במקום לתת ביטוי ממשי למה שבתוכך בצורה הכי בוטה כפי שאת באמת רוצה, את משחקת כאן כמו שרגילה בחיי יום יום מול מי שמכירך.
תתחילי לצעוק.
לפני 10 שנים
סקרנות מאוחרת​(נשלטת) - יש מין הצדק בדבריך
ככל הנראה שלא סתם היגעתי לעולם הזה מעט מאוחר :)

אני לומדת ומאפשרת לעצמי לאט.... זה לא מאד פשוט בקונסטלציה בה נכנסנו
ובה אנחנו נמצאים כאן.

תודה
לפני 10 שנים
המשדרג - ניכר בכתיבתך שאכן צ' עושה עבודה יסודית וסבלנית.

בהצלחה
לפני 10 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י