"את מתמכרת", היא אומרת לי
והיא צודקת.
אם עוברות 12 שעות
(אפילו פחות, אבל ששששש לא מדברים על זה)
בלי מילה ממך, אני מרגישה ללא אוויר
חסרת מנוחה, חסרת שקט.
יש בי ידיעה ברורה ובהירה שלא הייתה בי מזה זמן רב שהמילים יגיעו
ואותה ידיעה מלטפת לי את הלב שמצפה בקוצר רוח (לא משנה כמה עסוקה אני)
ומזכירה לו כל הזמן שמתי שהוא יגיעו מילים ממך כתובות או מושמעות
ואז כל האוויר הזה של חוסר השקט והמנוחה יצא כאילו הייתי בלון שנעצו בו סיכה.
וכשמגיעות המילים
האוויר יוצא ואני כולי נוזלת, לב וגוף לקראתך.
מחכה כבר לעטוף אותך בי.
מחכה כבר לשימושך בי אדון שלי
מייחלת למגע הזה שלש אותי בכל מיני דרכים.
שלומד איך להביא אותי לקצוות של התחושות ; כאב, עונג, מבוכה גם צחוק
וגם, התבוננות פנימית במה קורה לו, לבן זוגי.
אתה מביא אותי לצפות בתחושות שלו בקשר הזה
וזה מעניין ומושך לי בחוטי הסקרנות
עד לאן תיקח אותו, איזה גבול הוא יהיה מסוגל לחצות איתך.
אז זה כנראה כבר בא ופה :)
