אימפולסיביות:
אימפולסיביות מוגדרת באופנים שונים וביניהם התנהגות ללא מחשבה מספקת,
נטייה לפעול תוך הקדשת מינימום מחשבה לגבי התוצאות או נטייה לתגובות מהירות, שאינן מתוכננות,
לגירויים פנימיים או חיצוניים,
ללא התייחסות להשלכות השליליות של תגובות אלו.
איפוק
טוב לבריאות, או רע לה?
יש מדד לעניין הזה?
יש נכון או לא נכון?
איזה צד שלי נראה, במראת ההתאפקות?
למה אני בכלל מתפלספת עם העניין?
איפוק הוא משו שחונכתי עליו וגדלתי אתו ולתוכו.
כל חיינו מחנכים אותנו לאיפוק, בכל תחום בחיים ובכל הרבדים האישיים שלנו.
כל אחד, לפי אופיו ויכולותיו, מפנים ולוקח את האיפוק למרחבים שמתאימים לו.
אני לקחתי את האיפוק לאופק לא רק למרחב.
חינכתי עצמי לפחד מהאימפולסיביות, במקום;
להשתמש בה במינונים נכונים ובמקומות המתאימים בחיי.
למדתי לחשוש מהרצונות שלי והדחקתי דחפים במקום;
ליצור לעצמי את המקום הנכון בו אני יכולה להקשיב לרצונות
ולאחוז בדחפים ברצועה כזו שאפשר למתוח לקצה, לשחרר לגמרי או למשוך לרגלִי.
והיום, אבזם האיפוק פרוץ ושבור, הרצונות מטיילים בתוכי ומחוצה לי ללא רצועה.
הדחפים, יוצאים בריקודים תכופים, עד שקול ענות חולשותיי מגיעה אליהם
והם מתיישבים למנוחה קלילה.
והאימפולסיביות,
הו זאתי הכי פחות מחונכת, עדיין מתפרצת לה בלי להתייעץ איתי לפני כן.
אבל, הבינה וקיבלה אותי, כמו שאני, עם כל מכלול הילדותיות שבי.
היא, הפכה להיות הבוגרת והאחראית מבנינו,
וכשהיא מחליטה שצריך אותה היא מלבישה על פניה מתיקות, משחיזה רגשות,
מרככת מחשבה
ויוצאת למרחב העולם קצת יותר עדינה וסקסית מאי פעם.
כי אימפולסיביות לעולם לא תגיע במינון ובמקום נכון ומתאים
אחרת לא היו קוראים לה כך
ולכן סיגלתי לעצמי:
זריחות של סבלנות ושקיעות של איפוק. : )
כי רובים וורדים מתאים לי ביחד עכשיו.... guns n roses
