סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

סקרנות מאוחרת

מה-יתרון העושה באשר הוא עמל?
את-הכול עשה, יפה בעיתו ...

החוויות שאנחנו עוברים, מביאות אותנו להבנה עמוקה יותר של עצמינו, כל אחד בנפרד ושנינו ביחד.
כל אחד מאיתנו עובר אותם אחרת....לא פשוט הענין הזה אבל אפשרי :)
וכאן אני כותבת את עצמי ועל עצמי...
לפני 7 שנים. 7 בינואר 2017 בשעה 13:33

הוא ספק שואל, ספק קובע כשאצבעותיו כרוכות על ערפי ובלחץ קל מנתבות אותי מהפינה ההיא מהצאוור שלו
לעבר שרביט הקסם המלכותית והמבריקה שלו.
“אמרתי שאני רוצה שתבדקי אם הוא ניקה וייבש לי את הזין, אם הוא ליקק ומצץ את כל הטעם שלך ממני”
עוד ציחקוק (של מבוכה) נפלט לי רק כי האותיות המעצבנות הללו ממאנות להתחבר לקול
לחץ קל ונחוש מורגש בחלק האחורי של הראש שלי
והגרון שלי נפתח כמו מקור הגוזל שבוכה מאושר כשאימו מניחה לו את הארוחה בגרון.
אני יכולה לחוש בקצה כיפת הזהב שלו נוגעת לי הרבה מאחורי הענבל.
הוא משאיר אותי כך, חצי גוף תחתון על הספה, חצי גוף עליון חדור וחנוק בזין היפה והגדול שלו.
“כבר לא מצחיק” הוא קובע.
אני מנסה להזיז את עיני להביט בו.
מזיזה את אפלולית החדר כדי לראות שהוא יודע שהצחקוק היה ממבוכה, מתדהמה,
מחוסר רצון לזוז מהמקום בו הייתי ומכך שהיה לי ברור שבן זוגי עשה עבודה מצויינת.
הוא מרפה, אני לוקחת נשימה ומשאירה את השפתיים והלשון שלי לענג, להרטיב אותו מחדש
ולהשאיר אותי עליו בדיוק כמו שהוא לימד אותי.


סופשבוע מחלום אחר....

שבת שלום :))


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י