סקרנות מאוחרת

שאני לא זוכרת, בדיוק מלא את המילים והדברים שהוא אומר לי תוך כדי.
אני זוכרת שאני מאד רוצה לזכור.
יש מילים ומשפטים שהוא אומר ובאותו הרגע שהן ננעצות בי, מטלטלות אותי או עוטפות אותי בצמר גפן,
אני מבקשת ממגירת הזיכרון בראש שתשמור עליהן היטב.
שאוכל להזכר בהן ולשקוע בכל אות ומילה שנאמרה.
זה לא עוזר.
מקטעים עולים בי, תמונות, סרט חסר מילים מתרוצץ בתוכי,
אבל התחושה של המילים, הדברים שנאמרו ושנעשו חרוטים בי עמוק.
הם נצרבו עמוק בתוך תאי גופי כמו השעווה שהוא שופך עלי שוב ושוב כשהוא חודר עמוק יותר לתוכי.
אז אני לא זוכרת שהוא לוחש לי; "תעשי אהבה עם הזין שלי, תראי לו שאת אוהבת אותו"
צץ לו זכרון של קולו הקובע בשאלה מקנטרת :
"את מקנאה?" ומושך את החגורה שלו שלצאוורי קרוב אליהם שאראה טוב יותר.
אני לא זוכרת במדויק את המילים שאמר לי כדי שאמצוץ בתאווה את הזין של; "האיש הזה שלמרגלותי".
אני מתאמצת להזכר במילים שנאמרו כשהוא נעץ אותי בו הכי עמוק שאפשר ; "עכשיו תזייני לי את הזין,
תשתמשי בו, אני אוהב להרגיש אותך שם, מאוננת, מזיינת אותו."
ואולי כל המילים שאני חושבת שאני זוכרת הם רק פרי התחושות המטורפות הללו שעוברות בי
כשאני צמודה אליו כמעט בכל דרך ותנוחה אפשריים וגם כאלה שפחות.
אבל אני, בביטחון כמעט מוחלט זוכרת אותו פורם את החגורה ממכנסיו,
עונד אותה לצאוורי כשאני על המיטה;"אני צריך להשאיר אותך כאן,
על הגב ,ערומה, מפושקת וקשורה למיטה שאוכל להשתמש בך מתי שרק ארצה"
כן אדון שלי.
:)

שבוע טוב לכולם