לפני 6 שנים. 28 בנובמבר 2017 בשעה 11:09
ענק של געגוע
שהוזן, נחפר ושוב הוזן
יש בתוכי
בור שנכרה במשך החודשים
שלא היית כאן
במשך הימים שטיפטת לתוכו
צורך ורצון שלך, שלנו
בור שדאגת שישאר פתוח
אבל לא פצוע
שמרת עליו עמוק
אך בטוח ומצפה
ואני יכולה להרגיש
את הבור הזה שפערת בתוכי
ובא לי, בא לי כל כך
שתסתום לי את הבור הזה
עם הזין היפה שלך
תנעץ אותו בפי, עד שטיפת אוויר של געגוע
לא תוכל לחדור בניך וביני.
כל כולי מבקשת
למלות בך את בורות געגוע הצורך
שבכל פעם כשאנחנו נפגשים
נפערים עוד יותר