סקרנות מאוחרת

לפעמים בא לי לחזור לאנונימית שהייתי פעם, המקום הזה זאף אחד לא יודע מי אני ואני יכולה לכתוב הכל.
ואף לא אחד יחשוב שאני מדברת עליו או שכולם יחשבו שאני מדברת עליהם 😄
כי אף אחד לאיודע מי אני  - אמר מיץ פטל :P
אבל זה בעיקר כדי שאני אוכל לכתוב אותי מאד מאד נקי והכי אמיתי וחשוף שיש.
זה לא שאני לא כותבת אותי פה ככה - אני כותבת אותי כאן מאד מאד פתוח
אבל
לא פעם אני רוצה לכתוב כל מיני רגשות, מחשבות, ואני יודעת שאנשים שמכירים אותי שקרובים לי
יכולים לחשוב או להבין שזה כתוב עבורם, או בגללם.
וזה פשוט לא! זה שלי , התמודדות שלי עם עצמי
וחלק מההתמודדות שלי איתי היא לכתוב את הדברים.
לשים לי אותם על השולחן, לפרוס לי אותם מול העיניים
להניח לי אותם מול הפרצוף בצורה הכי בוטה, ערומה וישירה שיש.
וכשאני צריכה לחשוב על איך האנשים סביבי, אלה שמכירים אותי שמאחורי המסך והמילים, יקראו, יחשבו או, יבינו את מה שכתבתי
אז אני לא מרשה לעצמי לכתוב את הדברים שלי כך נטולי עור ופנים.
אז אני חושבת לעצמי, אולי זה נכון לפתוח פרופיל שאני רק כותבת בו, ואני לא אזדהה שם בפני אף אחד..
מתלבטת בקול 😄 כי אני אדם, כמו שאתם כבר יודעים, כותבת הכל, מדממת, שמחה, בוכה ומתרגשת, כותבת אותי בלי מחסומים.
ועדיין יש פינות קטנות שהם רק שלי מול עצמי אבל אני צריכה לכתוב אותם ולשחרר החוצה, כזו אני זה כלי הריפוי והלמידה שלי
לכתוב אותי. 


מאד אשמח לשמוע דעות לכאן ולכאן :)

https://thecage.co.il/userpics/88409/normal_DSC_4336.1.jpg

שיגיע כבר השלום ואיתו השלווה
שבת שלום