לא היינו בקשר כל כך בשנים האחרונות. אני הייתי בתסביך של הגירושים...
אבל תמיד שלחת הודעת מרי כריסטנס ושנה טובה.
האמת שזה מפתיע... לא חשבתי שתסיים את חייך בצורה טבעית
והנה מי חשב, בנסיעת עסקים הלכת לשנ"צ במלון אחרי ארוחת צהריים
ולא התעוררת.
ושמע למדתי ממך המון. המון. איזה תקופה הייתה לנו ביחד.
היית ג'ינטלמן כמו בספרים. גם שכעסת, תמיד כיבדת.
עצוב לי. באמת עצוב.
תמיד ידעת לתת עצה טובה. תמיד הערכת את האמת והצדק
בעולם הכי לא מוסרי, היו לך כל כך הרבה ערכים שלסובבים אותך לא היו
והאמת שזה היה מדהים, לראות אותך מתמרן בין כל החארות האלו
בהגינות. בלי אגו.
י
שמע אני מעריך שהיית לצידי. זה היה יכול להיגמר בשבילי אחרת.
עשיתי מה שיכולתי מהצד שלי.
ותודה שהערכת את זה.
וזה ברור לי שזה היה חילופי אינטרסים.
אבל זה נתן לי את הזכות להכיר אותך.
אדם מיוחד.
וזכיתי לזה שתסמוך עליי.
היה לנו הרבה זמן אחד על אחד
זה היה חשוב לי תמיד להגיד לך את האמת גם שהיא לא הייתה נעימה לשמיעה
והערכתי את זה שגם ראית שהייתי לבד.
את הפעמים שהזמנת אותי ללכת איתך והמשפחה שלך לסרט
לארוחות חג שלכם
אני חושב שהזמנת אותי לצהריים אולי חמישה פעמים בשבוע.
בימי הולדת התעקשת שנכנס להוגו בוס לקנות איזה פריט.
מה הקטע של הגגסטנרים עם הוגו בוס?? לא ברור...
בכל מקרה תודה חבר, היית חשוב לי. הרגשתי שגם אני הייתי חשוב לך.
עצוב לי... אבל אני שמח שזה נגמר בשבילך רגוע.