צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

צבע החיים

אדום, לא אפור, לא שחור לבן, אדום בגוונים של ורוד, כמו ישבן מושלם שמופלק
לפני 9 שנים. 3 באוקטובר 2015 בשעה 13:03

עבר כמעט שבוע

יצאת מדלת הבית בכעס ואכזבה והשארת אותי עומד במטבח, לבד, כשהאוכל שבישלתי לנו עדיין על הגז.

הלם.

לא ידעתי וממש לא הבנתי מה קרה פתאום שככה החלטת לצאת מהבית אל האוטו ולעזוב אותנו.

וביום למחר כשחזרתי בעבודה לא מצאתי ממך כלום בבית, רק המפתח שהשארת בארון החשמל ומיטה מוצעת מחכה לנו.

בימים שלאחר מכן לקח לראש שלי זמן לחזור לעבוד כמו שצריך.

מזל שעכשיו תקופת החגים כי לקום מהמיטה ממש לא היה בא לי.

חשבתי הרבה עלינו, דיברתי עם האנשים שלי עם הרגשות שלי ועם הרציונל, דיברתי עלינו.

אבל לא דיברתי איתך, נעלמת, השקט הזה כואב עד מוות, הרגש צורח רק בכדי לנסות ולהתגבר על השקט שתמיד מנצח.

 

ארבע בבוקר, סוף סוף מצאתי את ההבנה לכל מה שקרה, וכשאני נוסע בכביש ולא ממש מאמין לכך שאני נוסע אלייך כשבליבי ובראשי הבנות שאת, אני, אנחנו כבר לא נחזור להיות יחד.

זה רצחני לעמוד מולך כשאת מאופרת ולבושה ומדוקדקת עם כל הפסיקים והנקודות שאני כל כך אוהב ולא יכול לגעת.

דיברנו שעה בשעה שיום האתמול כבר ממזמן התחלף למחר.

דיברנו עלינו, מוזר שהגענו למקום בחיים שאהבה זה לא מספיק.

זה כל כך ברור לי עכשיו שאת מחפשת להקים עתיד שאני לא רואה.

השאלות הקשות ששאלת ולא קיבלת עליהן תשובות עדיין עומדות בעינן.

גם לי את תשובות, אבל אני אעבוד קשה בכדי למצוא אותן.

 

ההיסטוריה הנוראית של חיי, זו שהייתה שנים מוסתרת באפלה של נשמתי עכשיו סוף סוף יוצאת לאור.

ואני לא רוצה לעצור, להיפך, אני אחפור ואחפש בתוכה את כל התשובות שאליהן אני זקוק כל כך.

 

אישה יפה.

מגיע לך המון, בית, משפחה, קריירה והמון אהבה.

ומתוך כל זה אני יכול לספק רק חלק, וזה כואב, כואב לאבד אותך בגלל שהשעון מתקתק.

אל תעצרי, אל תסתפקי בחלק, כל מה שמגיע לך הרווחת ביושר.

תלחמי על מה שאת זקוקה לו כמו שנלחמנו יחד בעולמות אחרים.

 

אני יודע שאת לא רואה את זה תמיד אבל תאמיני לי שאת מושלמת.

יפייפיה וחכמה, חזקה ועוצמתית, מלאה ברגש ונתינה ובשמחת חיים שאין כמוה.

 

תאמיני לי שאין אדם שמצטער יותר ממני על מה שאני לא יכול לתת לך.

בתקופה שהיינו יחד הענקתי לך מכל כולי ונשמתי אבל לצערי אני עדיין לא שם בעתיד הזה שאת רואה וכל כך צריכה.

 

אל תכאבי על הרצונות שלך, אל תהססי לרגע ותפקפקי בעצמך על הבחירות שלך.

אין אדם שיודע למה את זקוקה יותר ממך.

 

ואני, בתור האל של עולמי, בתור הלוחם שהגן ונלחם לצידך מאחל לך שתקבלי את כל מה שמגיע לך.

שתזכי ביושר ובעבודה בכל האושר והעושר שהעולם הזה מציע.

שתראי את ילדייך נולדים ומתבגרים והופכים להיות אנשים טובים.

שתראי את משפחתך גודלת ופורחת תחת כנפך והשגחתך.

שתראי את העולם מדהים כמו שאני רואה אותך.

 

האיש שהיה שלך.

 

 

ולכל מי שחושב שהוא טוב מספיק בשבילה. אתם לא.

לפני 9 שנים. 30 באוגוסט 2015 בשעה 11:50

להודות באמת זה הדבר הכי חשוב

להיות כנה ואמיתי בלי מסכות

נכון לפעמים זה פוגע ולא נעים

אבל זה מי שאני, או לפחות מי שאני מאוד מנסה להיות

 

ברור ששיקרתי בעבר, ברור שלא הייתי כנה במאה אחוז

אבל זה נגמר

היום אני מנסה להיות הכי אני, הכי כנה, הכי אמיתי

 

גיליתי שדבר שמאוד קשה לאנשים להודות בו הוא חוסר הידיעה

אני לא יודע למה, אבל לאנשים ממש קשה להגיד "אני לא יודע"

 

זה חלק מהמסכה שאנשים אוהבים ללבוש

חס וחלילה שיחשבו שהם לא יודעים משהו

 

בשבועות האחרונים אני מתחבט עם חוסר הידיעה שלי

וזה מוזר כי חשבתי שידעתי בעבר

ופתאום זה נעלם

 

וכל מי שאני מכיר יודע את התשובה לשאלה הזו לגבי עצמו

אבל אני פשוט לא יודע

 

ולא משנה כמה אני מנסה למצוא סיבה שתסביר את חוסר הידיעה, אני פשוט לא מוצא למה

 

האמת שלי היא שאני לא יודע אם אני רוצה ילדים

 

אני לא ממש יודע איך אחרים רואים זאת

ולמרות שלאחרונה בעולם המודרני הילודה ירדה מכל מיני סיבות

עדיין אנשים מסביב מסתכלים על זה במבט מוזר

 

למה אני לא רוצה ילדים, ובכן לא אמרתי שאני לא רוצה

אמרתי שאני לא יודע

ובתור אדם שקול ומושכל לפחות טיפה, אז אני עורך לעצמי את טבלת היתרונות והחסרונות האהובה עליי

 

עכשיו כשכל ההורים קופצים מהכיסא ואומרים שאי אפשר לדעת עד שלא יהיו לך ילדים

אני רוצה להסביר, אלו היתרונות והחסרונות שלי באם יהיו לי ילדים

נכון שסביר כי יופיעו עם הזמן יתרונות נוספים וכנראה שגם חסרונות ועדיין צריך להסתכל על זה עכשיו ברגע זה

 

מה שמדאיג אותי יותר מהכל זה לא איזה יתרון או חסרון ספציפי אלה שיש חסרונות

והחסרונות הללו הם לרוב וויתורים שאצטרך לעשות

 

וזה לא וויתור ספציפי שמדאיג אותי אלה זה העובדה שהם בכלל קיימים

 

הקיום של עמודת החסרונות הזו אומרת לי שאני לא מוכן להיות אבא

הקיום של העמודה הזו מפחיד אותי מאחר ויכול להיות בעתיד וגם אם רק לשנייה שתעלה לי המחשבה הזו שהבאתי ילד והוא גרם לי לאבד או לוותר על הדברים שרציתי

 

רוב האנשים רואים בחלומות שלהם כדברים שסביר כי לא יוגשמו

החלומות שלי אולי נשמעים גדולים אבל בפועל הם ריאליסטיים

ואני רוצה להגשים אותם, אני רוצה לחוות את החיים האלו יותר ממה שהם בשגרה

אני לא רוצה לוותר על החלומות הללו כי הם רחוקים או קשים להשגה

אני כן רואה בחלומות הללו כמטרות, ואני כן בדרך למטרות הללו

ועד שאני לא מגשים את המטרות הללו הכל רועש בפנים

 

אני רוצה שיהיה לי שקט פנימי, כזה שאני כבר לא זוכר איך נשמע

 

השנים האחרונות היו קשות, מאוד אפילו

המון רעש, המון שינויים, ויש עוד המון שינויים בדרך

 

וילדים, אני לא יודע אם אני רוצה ילדים

זה שינוי משמעותי יותר מכל שינוי אחר

זה מפחיד, זה מדאיג, קשה לי למרות הכל לראות את היתרונות בהם

 

על הדף לא חסר יתרונות, אבל בפועל הם חסרי משמעות

 

נכון שהבלוג הזה נשמע כמו תשובה לחוסר ידיעה שלי, ואפשר להגיד שאני אומר בין השורות שאני לא רוצה ילדים

אבל אני כן רוצה, אני פשוט לא יודע מתי, כרגע זה בטוח שלא

 

בלאגן,

 

אישה,

אני מצטער אם את נפגעת מחוסר הידיעה שלי

אני רואה בך אימא מדהימה וחברה לכל החיים

 

אבל אני לא מסוגל להבטיח לך מה שאני לא יודע

ובאמת שאני חושב על זה המון

ועדיין לא מוצא תשובה

 

התשובה היחידה שיש לי היא

 

אני לא יודע.

 

לפני 9 שנים. 12 באוגוסט 2015 בשעה 6:30

 

מעולם לא בניתי ככה חיים

הכל משתנה

אני עושה ועושה ועושה ועושה

בונה חיים

 

מכין את קרקע לבניה

מניח יסודות לעוד קומות של בגרות והתבגרות

לוקח אחריות, מקבל החלטות

דוחף לשינויים

מעצב חדרים של חוסר וריקנות

פורק ארגזים של סודות וחומות

מסדר מדפים של משימות עתידיות

 

וכל העבודות האלו רועשות

ויש מלא בלאגן ואבק שמסתיר את האור

ורעש אין סופי שמשתיק את השלווה שהייתה שלי

 

הופך האדם שלא עשה הרבה לאדם שעושה הכל

במבט לאחור לא אהבתי את הבטלן הזה

במבט לעתיד אני מתגעגע אליו

אי אפשר לעשות הכל

לבד

וזו לא שאלה של זוגיות

זו שאלה של עצמאות

וזמן,

חוסר זמן

חוסר מנוחה

חוסר שלווה ושקט

 

והשאלה שעולה לאחרונה את מי אני אוהב יותר

את האדם שמשנה ומזיז עולמות

או את זה שישב מהצד ונתן לדברים להשתנות מעצמם

 

אני רוצה לשלוט בהכל, בכל פרט קטן שצריך להשתנות

השאלה אם זה פרקטי

 

אני רוצה לבנות לעצמי חיים שנראים כמו חלום

ולשבת לנוח בחלום הזה שבניתי

וזה רחוק ולא נשמע ממש הגיוני

כי תמיד יש מה לעשות

 

תמיד יש עוד משימות

תמיד יש עוד דברים שצריכים להיבנות

 

אני מייחל לאחרונה לטוויסטר,

טורנדו, טייפון, צונאמי, רעידת אדמה,

שימחק את כל מה שבנתי,

העיקר שאחרי הסערה הזו יהיה שקט

שקט

לפני 9 שנים. 26 ביולי 2015 בשעה 18:32

בכח החיים הזכירו לי מקומות ריחות וטעמים בהם ביקרתי בחיי

בכח לימדו אותי לשכוח את האנושיות שאיתה נולדתי

בכח חינכו אותי כיצד להחזיק כלי רצחני

בכח הסבירו לי כיצד לעצור נשימה כשלוקחים נשמה

בכח ובחוסר סבלנות מחקו ממני את הסובלנות

 

ילדים, ילד, זה מה שהם מחפשים

כל כך קל למחוק ילד ולהפוך אותו לגבר בדמות שמצויירת בעט טבולה בדם

 

עברו 11 שנה מאז

ובימים האחרונים פיסת נייר קראה לי לשוב ולתרגל

לשוב ולהתרגל לכח הזה שהחזקתי בידי

להתרגל לא לחשוב ולא להרגיש

להתרגל לשכוח את היותי אדם כמו כולם

להתרגל להתאמן ולהיות מוכן לקחת חיים

 

בדרך הארוכה הביתה הרגשתי מנצח

הרגשתי התרגשות וגעגוע לכח הזה ששכחתי

הרגשתי לא שלם עם ההרגשה הזו

לאט לאט התגבר בי ניצוץ של געגוע אלייך

הגעגוע אלייך זרם לכל כיוון וכבש את כל הכח המזוייף הזה

 

ריחות הקורדייט נמחקו מעליי והתחלפו בריחות הפרחים שלך

ריח העור שלך, הנשימה שלך, הטוב שבך

 

שכבתי לצידך והרצון הילדותי לשחק ברובים נעלם

נגעתי בך אהבה

מיששתי בך רגש חום וחמלה

 

הילד הטיפש שהרג ילדים, הורים, משפחות וחברים נעלם

ולצידך

ובזכותך

ניצב גבר

אדם

כמו כולם

שאוהב לאהוב אותך יותר מכל משחק מלחמה

יותר מכל צליל ירייה

לחבקך וללטפך ולזיין לך ת'צורה

עד אפס כוחות

עד שלא יהיו מלחמות

לפני 9 שנים. 30 ביוני 2015 בשעה 13:38

לדברים טובים קשה להתרגל

ככה לפחות זה נראה

 

קשה להאמין כשהכל מסתדר

קשה יותר להאמין שאנחנו כבר חצי שנה יחד

 

נכון שהזמן עובר ללא שליטה

 

ועדיין חצי שנה, חצי שנה של טוב

אני בטוח שמובן על מה אני מדבר

וזה רק מקל עליי כי קשה לתאר את זה

 

בעיקר לאחרונה שמצאנו נוסחה של זמנים

כזו שמאזנת אותנו עם העבודה החיים המשפחה החברים והזיונים

 

אז לא שוברים נוסחה מנצחת

והמקריות רצתה שניפגש "לחגוג" את החצי שנה שלנו ביום שנקבע למשחקים

אני יודע, זה נשמע עצוב לקבוע ימים ביומן לעשות Z Y X

ועדיין אין ממש ברירה אז צריך לרוץ הביתה בסיום העבודה

להתארגן, להתגלח, להתקלח, להעביר מטאטא, לסדר את החדר

לפזר בנוחות על המזרן את "כלי העבודה" ולהמתין שתבואי

 

כבר ימים שאת אומרת לי שביום הזה תתני לי מתנה

אני סקרן ועדיין לא מתרגש מההמתנה והסקרנות

אחרי הכל מה כבר זה יכול להיות והאם זה באמת משנה מה זה יהיה, העיקר שזה ממך

 

את מגיעה, נכנסת לחדר, אני ממתין בחדר השני

כעבור מספר דקות את קוראת לי

אני נכנס לחדר ואת במושלמותך על הרצפה כנועה יותר מתמיד 

 

 

ככה, רק שידייך פרושות מעלה ולפנייך קשור בסרט ספרון

עכשיו אני מסוקרן......

אבל לא ממהר, עושה סיבוב קטן סביבך, מונחת כמו פסל שיש מושלם, מקלר אותך בכדי להשלים את התמונה

אני ניגש אל המתנה שלך, יודע שאם לא אעשה זאת בקרוב את תתפוצצי מכעס, חחחח מרוקאית אחרי הכל

פותח את הסרט ובעמוד הראשון כתובה הקדשה

ההקדשה שלך ניקתה את הסקרנות והסבירה את מהות הכתוב בספר

וכתוב בו אותך

אלו המילים שלך מהיום הראשון שלנו יחד

כל המחשבות והרגשות המעשים והתקוות

שחור על גביי לבן

 

המסכה ירדה, או יותר נכון נמסה

אני מוצף רגשות, מוקסם מהמשמעות ומהמחשבה

אני מעריץ של הכתיבה שלך ומיום ההכרות שלי עם המילים שלך אני מצפה לראות אותן כתובות על נייר וכרוכות

וזה הוגשם

ויותר מכך הוגשם רק בשבילי

אחד ויחיד, שלי, פריט אספנות יקר מפז

 

אני מקים אותך מהכניעה שלך כי כל מה שאני רוצה הוא לחבקך

באתי בכוונה להתעלל בגופך אך אנני יכול

את הדהמת אותי בפעם המי יודע כמה

מחבק חזק, מחבק מחבק

 

טוב חלאס עם המתיקות הזו

לא שכחתי לרגע את הסיבה להתכנסות שלנו

מתקדמים עוד צעד, מכאיבים יותר

 

את כל כך גאה כשאת מסיימת ומסומנת

ואת החולשות שלך אני מכיר מצויין

לקשור אותך בתנוחה לא נוחה

כמובן לתקרה, רק לא בחבל, בשרשרת

להפשיט אותך כי צריך

אלו לא מצבטי פטמות, אלו נקראים מקלות סינים או מלחציים או.....

זה ממש לא משנה כשאת צועקת מכאב איך קוראים לזה

העיקר זה עושה את העבודה

 

להציב אותך בתנוחה מביכה וממש לא נוחה

את השם של האטבים אני יודע מצויין

אטבי עץ על השפתיים של הכוס הנוטף שלך

 

ממש מוזיקה הצעקות שלך

משולבות עם כעס וכמעט קללות

 

לא לקח יותר מידיי, ועם כל הגאווה והחוסן שלך את נכנעת

הגוף כבר מדבר כניעה בזמן שאני מחליף ובודק שוטים על הגוף שלך

מקשט אותך בכל מני קווים שכולם באותם צבעים וגוונים

 

את מקלפת את הקיר עוד שניה, מנסה לברוח

הגוף שלך עכשיו צועק למרות שאת שקטה

אני מפסיק

אוסף אותך שבורה ודומעת אל המקום החמים בין רגליי 

המקום הזה שמיד את מוצאת בו נחמה ושלווה

את נושמת שם עמוק עמוק

מתלטפת בחלציי, איזו הגדרה מוזרה 

פאק, אני מת על הפה שלך

אני מתעטף בפרצוף שלך

עמוק עמוק

את נוטפת טינופת כמו שאני אוהב

נחנקת נאנקת, צלילי מסיבה בשבילי

 

האטבים והכל כבר ירד ממזמן

הכאבים נשארו בכל חלקי גופך

כל מגע קטן את קופצת

 

אני מכוון לתוכך, איפה שהיו אטבים עכשיו הכל רוק ונוזלים סביב הזין שלי שחופר בך

כבר אמרתי ואמשיך לציין, יש לך כוס של ילדה, ממש כיף להתפרק בתוכך

 

ממש כיף להתפרק איתך, להתקרב איתך, לנשום אותך, לחיות אותך, איתך

שלי, שלך, שלנו

 

כבר חצי שנה, הנאה צרופה

ד"א

לא ציינתי שגם את קיבלת מתנה

אנאלי, זה ממני, ללא סרט

זה נחשב?

לפני 9 שנים. 23 ביוני 2015 בשעה 16:59

לא

את ממש לא אישה מוזנחת

להיפך, מאוד מטופחת, דואגת תמיד להיראות טוב

השיער, האיפור, הלקים שמתחלפים יותר מהר מגרביים

ולא, את לא באמת צריכה את כל זה, יש לך פנים מדהימות, יפייפיה

ועור חלק ובהיר למרות השיזוף הקיצי שספגת לאחרונה

ואת יודעת להתלבש, בדרכ שחור ולעיתים נראה פשוט אבל חדור מטרה 

להבליט את מה שיש לך

 

אחרי דיונים החלטנו להתנהג כמו זרים וקבוע יום בשבוע

יום חג

חג המכות

 

אני פותח את הדלת וכמעט מקבל התקף לב

את עומדת שם, בשמלה

את בשמלה, מראה שהוא חריג ובלתי צפוי

ממש זברה בפסים כחולים ואדומים

ולא סתם שמלה

שמלת ערב שחורה וארוכה

כזו שלובשות נשות העשירון העליון כשהן הולכות להוריד את הזבל

או לערבי קוקטלים

ממש פיצוץ לנשמה

 

את נכנסת כאילו ברגיל

משחקת אותה לא בכוונה

ואני בלי העמדות פנים, האמת אני אומר לך אני בהלם

חסר מילים, חצי שנה יחד ופתאום BOOM שמלת ערב

 

אבל בואי נזכור בכדי מה התכנסנו הלום

תתפשטי

ואופס אין שמלת ערב

רק את, חזיה, תחתונים

ו........... שלום שלום לגרביונים מברלין

על נעלי עקב שמכאיבות לך בטירוף ומגביהות אותך כמעט אבל לא לגובה שלי

וזה באמת נחמד, ואני מאוד מעריך את זה

אבל

שוב אבל, התכנסנו היום לפרק לך את הצורה

 

הנה, עוד לפני שהשמלה הספיקה לקבל קמט ואת כבר תלויה באזיקייך לתקרה

מתוחה טוב טוב

ושקט

אני עומד מאחורייך

ובשקט בתוכי עדיין תקוע על השמלה שלבשת

בעוד שאני בפיג'מה קייצית (שורטס וטישירט)

ויש לי קרופ ביד שמשנה עכשיו את כל מאזן הכוחות

כי זה לא משנה כמה מהממת את מנסה להיות

אנחנו כאן לא בכדי לשחק משחק

ובטח לא בכדי לספק את צרכייך או להגשים לך פנטזיות

אנחנו כאן, את כאן, בשבילי

לספק אותי

ואת הדפיקות השרוטה שלי

 

אז אני חופר לך קצת בנפש

כי ככה בא לי

ואני מצליף בך,

שוב

ושוב

ושוב...............

כי ככה טוב לי

וכן את נשברת

וזה מחרמן ומדליק אותי

עם כל דמעה שלך הזין שלי מתקשה יותר ויותר

מזל שלמכנס הזה יש אחלה גומי אני חושב לעצמי

 

חסר היה לי כל ההצלפות האלו

את תלויה ומוצלפת

בוכה......

אז אני אשחרר אותך

רק בכדי לתת לך קצת תקווה

מלטף אותך איפה שכואב כמו בעל שמתעלל ואומר שהוא לא יעשה זאת שוב

ומצמיד אותך לקיר

ומצליף

שוב

ושוב

ושוב...............

כי ככה טוב לי

כי יש לך יומהולדת וצריך לחגוג

בלי רחמים

שתזכרי אותי טוב טוב

שתזכרי את יומההולדת הזה טוב טוב

שתחשבי עליו ועליי יום יום

שיכאב לך אותי ואותו

וכשאת נשברת עוד, אני מתחרמן עוד

וזה כבר כמעט יותר מידיי

וכואבות לך הרגליים מנעלי העקב פוזה שלך

אז אני מאשר לך לחלוץ אותן

רק בכדי שיהיה לך נוח

נוח לך בזמן שראשך מוצמד לקיר והזין שלי נדחף לך על הפרצוף

מתנגב בך, טוחן וחופר אותך, מחפש את הקיבה והריאות שלך

למה?

כי ככה טוב לי

אני טוחן את הגרון שלך

וכמו שנאמר משנה חור משנה מזל

אז אני טוחן לך את הכוס הרטוב הזה

בכל זווית אפשרית, עמוק עמוק

חורט ברחם שלך את השם שלי

"ג'ק היה כאן"

חופר בך עם הזין

חופר בחורים שלך עם האצבעות

חופר וטוחן

ו...

מסתבר שאת נהנת

כי פאקינג גמרת בצרחות שכל השכנים בטוח שמעו

ורק בגלל האצבע שחפרה לך עמור בתחת

ידעתי

מזל טוב אהבה

שלא ייגמר לעולם

לפני 9 שנים. 28 במאי 2015 בשעה 19:05

אני מקווה שאף אחד לא מרגיש את ההרגשה הזו

כשטעויות העבר מכבידות על הנפש

הייתי צעיר אומרים לי, לא הייתה לי שליטה ויכולת לעשות כלום

ועדיין אני שופט את עצמי על דברים שקרו בחיי

וזה קשה כי עכשיו אין שום דרך לכפר על הטעויות שנכתבו בספר שלי

דברים התגלגלו מחוץ לשליטה של הנער הצעיר שהייתי

ובעקבותם דברים נוראים קרו

 

אני מרגיש כל הזמן שיכולתי לעשות משהו

יכולתי אבל לא עשיתי

יכולתי למנוע את הדברים שקרו

ואני חי עם המשא הזה יום יום

בלי שום יכולת או פתרון כיצד להיענש ולשלם על מה שכן או בעצם לא עשיתי

 

זה לא קל, אבל אני חי עם זה ונושא את המשקל הזה כעונש

 

אני בדר"כ לא זוכר חלומות

וגם אם כן הם לעולם לא התחברו לי ולא השפיעו

זה כבר שבועיים שאני חולם חלומות

חלומות כבדים עם אותו מוטיב

כאלה שגורמים לי לקום בלילה וישר לכתוב אותם בכדי לזכור

ולמרות שהמשמעות הייתה ברורה לי עדיין שאלתי אחרים את דעתם

וזה ברור גם להם כמו שזה ברור לי

נעשה לי חיבור בן טעויות העבר שעליהם אני לא יכול לכפר

לטעויות ההווה שעליהם אני כן יכול לכפר

 

זה נשמע מדהים שניתנת לי הזדמנות לכפר על טעויות ההווה שכן באחריותי

ואולי בכך זה יתן לי שקט על טעויות העבר ונכון שאני נשמע כאילו החלטתי

אבל...

ותמיד יש אבל

יש מחיר, זה לא יהיה מסע קל

וחוץ מהמחיר האישי שלי יהיו עוד השלכות

יותר מכך זה אומר שאני אצטרך להרוס דברים שבניתי לאחרונה

דברים שעבדתי מאוד קשה לבנות בחיים שלי

 

מעולם לא הייתה לי הזדמנות לכפר על טעויות

תמיד שילמתי מחיר, ותמיד הייתי רגיל לשלם את המחיר של הטעויות שלי

 

אבל להרוס, להרוס חיים

להרוס מסע שלם שעשיתי

 

וככה אני יושב כבר שעות

עם המזל שלי "מאזניים" ושוקל

מה לעשות

ויש זמן, זה לא משהו שצריך לעשות מחר

זה לא משהו אני יכול או רוצה לעשות מיד

אבל השאלה הזו מחרפנת, שאלה שיוצרת לי חוסר שקט

זה כל כך לא פשוט למצוא תשובה בעיקר כשלא יודעים איפה לחפש

 

אשמח לדעתכם

תודה מראש

 

לפני 9 שנים. 14 במאי 2015 בשעה 15:14

כבר דיברנו על זה

כבר בדרך הביתה כשידי נמצאת על הירך שלך,

במקום שהיא תמיד נמצאת

היא גילתה את מה שאת לובשת תחת הג'ינס הצמוד שלך

מדים

מדים של נשלטת

 

כשיצאתי מהמקלחת את כבר היית בבגדי הזונה שלך

רק חזיה, תחתון, ביריות, גרביונים ונעלי עקב

 

חדר השינה מסודר, המיטה מוצעת, התאורה מוחשכת

ואת מקפצת ונרגשת

 

זה מצחיק אותי לחשוב שאת ככה מאושרת לפני שאני הולך להתעלל לך בגוף ובנפש

השריטה הזו של שנינו ושל אנשים כמונו היא משהו מסקרן

 

אם חשבת לרגע שאני אשאיר אותך תחת זרועי בחדר השינה המוכר שלנו אז...... טעית

אני מלווה אותך לחדר הסמוך

על הרצפה פרסתי שמיכת פוך דקה

שתקל מעט על הברכיים שלך

 

לא עברו 5 דק והיית כבר קשורה, מוצלבת בחבלים לקירות החדר כשאת עומדת במרכזו

עם גאג

 

שולטים רבים חושבים שצריך להכות ולהצליף בכדי לגרום לתגובות ולכאב מהנשלטת

ולא שאני מתנגד להצלפה טובה, אבל לפעמים לא צריך לעשות כלום

הזמן, המקום והסיטואציה עושים את שלהם

 

את מתנשמת בצורה חדשה, מתנוענעת בקושי ואחרת

המבט שלך מופנה לרצפה

אני עומד שקט, צמוד אך לא צמוד מספיק

ידיי מלטפות את גופך

רואה אותך נלחמת בשדים שלך

 

עדיין לא הגיע הזמן לחרפן אותך לחלוטין

כעבור מספר דקות אני משחרר אותך

משחרר רק בכדי לקשור אותך בצורה שונה

 

היית עומדת ועכשיו את על ברכייך

קשורה כשידייך בחבלים לתקרה קשורות

את כל כך מבוהלת שאפילו להתרכז בידיים שלי שמלטפות בין רגלייך את לא מצליחה

אני רואה עד כמה זה חדש לך

אז אני אתן לך משהו מוכר שירגיש לך בבית

 

זין

לא ייאמן את נרגעת בשניה

מוצצת ומאושרת, לא להרבה זמן חחח

 

אני אוחז בראש שלך וטוחן

אם היו לך שקדים הם היו אבק עכשיו

את נוטפת ריר

כועסת כשאני מורח לך את הפנים בנוזלים שלך

נדחף עד הקצה שוב ושוב

את שואבת הכל, מקבלת הכל

 

כבר אמרו לך שאת מוצצת נהדר?

 

מפורקת קלות מחצי שעה של מציצה

אני ניצב מאחורייך

את עדיין על ברכייך

קשורה עדיין לתקרה בידייך

 

נדחף עד לקצה

צועקת, מסכנים השכנים

גם את הרחם שלך אני טוחן לאבק

 

יוצא, את נשארת ריקה, מחזיר אותך לחדר השינה המוכר

זורק אותך על המיטה,

כבר 14 יום שלא גמרת, 14 יום שאני מתעלל בך מינית

14 יום ללא סיפוק, על הקצה, עם פתיל קצר שנדלק בכל הזדמנות

 

מצמיד לבין רגלייך את הוואנד שאת כל כך אוהבת, ואני לא

לא עבר יותר מידיי זמן, והנ את כבר מתחננת לגמור

 

מכל הדברים שעשינו לראשונה הערב הזה

אני חושב שלמילה "לא" לא היית מוכנה

לא ציפית בכלל שאני אסרב לך גמירה

 

מתלוננת בבכי של ילדה, דומעת לתוך המצעים

 

זה ממש פשוט, הגמירה שלך עושה אותך אגואיסטית

ולכן את נענשת,

אל דאגה,

אל רחום וחנון אני

ופעם השניה, בזמן שאני בתוכך, את גומרת נפלא

לא הרבה אחרייך כשאת צועקת וגונחת כי אני לא מרפה

אני מתפרק בתוכך, את צועקת מסיפוק, מהסיפוק שלי ממך,

 

לא אמרתי לך את זה מספיק כנראה

את מושלמת

שלי

לפני 9 שנים. 6 במאי 2015 בשעה 14:48

היה אחלה סרט, באמת שווה לראות

כל מי שאוהב את MARVEL והנוקמים יהיה מאוד מבסוט

 

אני שוכב במיטה שלך

ומתפלא שהאור שבוקע מהשעון של הממיר מצליח להאיר את כל החדר

ואותך...... טינופת

כבר אמרתי, וניהלנו שיחה על כך

והנה הוכחה

מתפלשת עם הפרצוף שלך בביצים שלי כבר חצי שעה

בתוכי אני נקרע מצחוק וחושב שאין מצב שאני הולך להפסיק אותך ולזיין אותך

אז תישארי שם, שעות

בזמן שאני מביט בך מריירת לי על הזיקפה

 

אין לך ממה לדאוג

לאט לאט אני אזכיר לך שוב ושוב

את שלי, כנועה עם נקבים פעורים ומוכנים לשימוש

וכך תישארי, תחתיי בזמן שאני חופר בך צדק עם הזין שלי

לפני 9 שנים. 4 במאי 2015 בשעה 23:15

לא ממש ברורות

אבל כנראה שזה פשוט יותר ממה שאני חושב

 

באסה לישון בלעדייך

 

ד"א מזל טוב

עוד גבר יתווסף למשפחתך בשעות הקרובות

העיקר שיהיה בריא

עם דודה כמו שאת אני יודע שהוא יהיה מאושר