לפני 9 שנים. 1 במאי 2015 בשעה 22:35
:)
צבע החיים
אדום, לא אפור, לא שחור לבן, אדום בגוונים של ורוד, כמו ישבן מושלם שמופלקלפני 9 שנים. 1 במאי 2015 בשעה 5:26
מה כבר גבר רוצה
לא הרבה
לפחות ככה אני מעיד על עצמי
בית לחזור אליו
זה הבסיס של הכל
אישה לחזור אליה
ואוכל
את הבית יש,
וזה ממש לא בית חלומותיי כרגע
אבל עדיין זה המקום שלי
לא תמיד שקט
תמיד נוח
תמיד שלי
אישה
זה כבר סיפור מורכב
אני חושב שכולם יסכימו שאישה בתמציתה צריכה להיות מלכה בבית וזונה במיטה
אבל בעולמנו הקט זה לא כזה פשוט
אחרי הכל אנחנו רוצים זונה בבית וזונה מלוכלכת במיטה (מעיד על עצמי)
יש?
אז כן יש
לא רוצה שתקנאו בי
החיים היו ועדיין ארוכים וקשים
ולקח המון זמן למצוא אותה
אבל מצאתי
ויש בה הכל
מלכה, זונה, ילדה, כלבה, זונה מלוכלכת, נסיכה והכי חשוב נשלטת
נתחיל מהבסיסי, זונה
הרבה חושבות שהן כאלה
ותוך זמן קצר הן מתחילות לעשות פרצופים ולהגיד שלא בא לה עכשיו כי יום העצמאות
או שבגלל שהיום יום האישה אז היא לא מוצצת
והיא, שלי, במגע אחד היא כבר יודעת לאן החרמנות שלי מכוונת
יורדת על ברכיה, פותחת פיה, או מרימה ישבנה
ומלוכלכת.... אוףףף
היה קשה לה לדבר בהתחלה ולצעוק את רצונותיה אבל ככל שהזמן עובר היא מתגלה כטינופת לא קטנה (מחמאה)
ובאמת שלא הבנתי עד היום מאיפה נובעת הבושה
כפי שנאמר ״האמת משחררת״ אז אל תתביישי ותצעקי
״אני מאגר זרע״
ותראי איזה פלא
הוא עכשיו קשה יותר
ומרגיש לך גם ארוך יותר
מלכה
לא ייאמן ממש
כשהיא רוצה שמשהו יקרה הוא יקרה
היא תזיז עולמות, אנשים יסעו מרחקים ויעברו מסעות
יתחילו מלחמות,
כי היא רוצה סושי
ולא סתם סושי
רק סושי שגולגל על ירכיי בתולות בידי בתולים
או של ה״מון״ , פרסומת אבל תנסו
והיא מלכה, ואני המלך
מה שאומר שזה לא אני שצריך לרוץ
אלה אם בא לי, בשבילה
ואני שמח להעניק לה, כי באמת מגיע לה
כי היא גם כזו
גם אימהית
דואגת ומטפלת, שומרת ואוהבת
ויש אנשים שזה נראה להם רגיל, אבל בשבילי זה לא
מכינה לי תרמוס עם תה על הבוקר, ושקית קטנה עם עוגיות תוצרת בית
וזה שווה את זה, גם אם כמעט נהרגתי שלוש פעמים בתאונת דרכים בגלל שמזגתי תה בנהיגה
ונשרפו לי הביצים כי נשפך
זה שווה את זה, זה מדהים, וזה משהוא שכיף להתרגל אליו
דאגה
עם מגע קסום וקול מרגיע
ריחות של אביב
וטעם משגע
נסיכה, ילדה
קודם כל היא קטנה לעומתי
וזה כיף להרים ולהזיז, גם קל להחזיק ולכבול בידיי
אבל הכי חשוב יש בה את הרוח הזו
כבר נשים אמרו לי שאני ילדותי
ולא אני לא רוצה לאבד את זה כי זה חשוב לדעתי
למה להיות כל הזמן תקוע בעולם אפור של עבודה וחשבונות ומלא דאגות
מה רע בקצת לברוח
לשכוח מהצרות, לשחק שעות בפלייסטיישן או עם חברים ברשת
ויותר מזה, לשחק איתה יחד
וגם בה יש את אותה הרוח
זו שגורמת לה לרקד כשמגיע האוכל
זו שגורמת לה לפזז כשהיא מאושרת
זו שמנצחת אותי ב״ליג אוף ג׳סטיס״ וצוחקת
ויותר מהכל זו שגורמת לה לחייך ולצחוק בלי מעצורים
לצחוק ולהאיר את כל העולם
העולם שלי
שלך
שלנו
אני אוהב לטבוע בצלילים שלה
זה המקום
שלי
יש בה כל כך הרבה
באמת שהיא עולם
עולם שתואם לעולמי
אני בהלם ממנה כל יום מחדש
טוב לי כל יום מחדש
אהההה.. ואוכל
תאמינו לי סעודות מלכים
המתכונים שהיא מוצאת
המתכונים שאנחנו מבשלים
טעימים בטירוף
שלא נדבר על המסעדות
ויותר מכל
תאמינו לי שזה יותר מכל
רוטב לסלט
יפה שלי
כבר עברו ארבעה חודשים מדהימים שאנחנו יחד
ואני יודע שאת מבינה כמוני שלבקש נצח יחד זו בקשה קטנה
וכן, לפעמים גם צריך לזכור ולהגיד תודה
תודה לך אהבה שלי
לפני 9 שנים. 23 באפריל 2015 בשעה 3:52
כן זה בגלל יום הזכרון
אבל לא בדיוק
את אמרת לי לא לכתוב כאן דברים אישיים
את ביקשת שזה יהיה שלנו
את לא כאן בשביל להקשיב לי
אז מה שנותר זה לכתוב לך כאן
כי אני יודע שכאן את תקראי
זה מי שאני, את יודעת
אני לא מתנצל לעולם על מי שאני
אני אני בגלל החיים שלי והחוויות שלי
נבנתי להיות האדם הזה מקוביות קטנות של לגו שמכילות רגעים קטנים
רגעים של אושר ועצב
והאדם הזה הוא אותו אחד שאוהב אותך
שמפנק אותך
שמכבד אותך
שמלטף אותך
שמנשק אותך
שמזיין אותך
שטיפל בך שחלית
שמחבק אותך כשקר לך
שמדבר איתך על הכל
שחושף ממך עוד ועוד
שמזהה בך דברים שאת לא רואה
שמביט בך ורואה עד כמה שאת יפה
שאוהב אותך
האדם הזה הוא אני
וזה לא חדש לי
כמוך גם אחרים מצאו בי המון פגמים
אני יודע שאני נוהג מהר מידיי
אני יודע שאני מדבר בקול רם מידיי
אני יודע שאני אוכל מהרצפה כשנופל
אני יודע שלפעמים אני מדבר שטויות
אני יודע שהדעות שלי קיצוניות
ואני לא יכול להתנצל עליהן
הדעות האלו וכל שאר המנהגים הם חלק ממי שאני
אני כן מנסה לתקן את רובם
האדם שאני היום הוא הרבה יותר טוב מהאדם שהייתי
ומשם המנהגים האלו באים, שם הם נכתבו על גופי ונשמתי
אני קיצוני כי ככה אני רואה את העולם
אני קיצוני כי ככה העולם התנהג אליי
אני מאמין בכלום
ומה שאני כן מאמין בו זה בגלל שכל שאר האמונות לא החזיקו מעמד
אני גזען
אנשים מעצבנים אותי, כמעט כולם
אני שונא את כולם כמעט בצורה שווה
כי כמו שאני רואה ליקויים כחלק מהעבודה שלי
אני גם רואה את הליקויים האלו בבני האדם, וזה מציק לי
למרות חוסר המושלמות הברורה שלי
המוות הוא דבר שולי בעיניי
אני יודע שאיבדת חבר
אני יודע שזה כאב לך
אני לא יכול לשנות כלום לגביי זה
וגם לא את
אני לא חושב שצריך יום מיוחד בשנה בשביל לזכור את האנשים שאהבנו והלכו ל...אין לי שמץ
אני זוכר את אלו שאיבדתי ביום הזכרון גם, וגם בכל יום אחר בשנה
אני זוכר אותם כי הם חרוטים בי
אני זוכר אותם כי הם הפו אותי לאדם שאני היום
לטוב ולרע
אני זוכר את אבא שלי, ז"ל
אני זוכר את אמא שלי, ז"ל
אני זוכר את אחותי, ז"ל
אני זוכר את גלית, ז"ל
אני זוכר את יניב, ז"ל
אני זוכר עוד הרבה
כל יום
ואותך אני זוכר גם
אני זוכר אותך כי את לא כאן עכשיו
אני לא יודע למה את מתרחקת במכה
האנשים שאיבדתי הפכו אותי רוב חיי לאפטי לאובדן
וכשפתחתי והסתכלתי עמוק לבפנים הבנתי
האנשים שאיבדתי הפכו אותי לסוג של פחדן
אני רגיל שאנשים עוזבים
אני רגיל אז אני כבר עוזב לפניהם
אבל עכשיו כלום כבר לא רגיל
הכל כל כך שונה
כל מה שהכרתי כבר לא קיים
אז אני לא ממש יודע מה לעשות
קרוע באמצע ומחכה לך
אני לא יודע למה את מתרחקת ממני
אני אותו אדם
זה מי שאני
זה שעכשיו מתרגל לישון לא לצידך
לפני 9 שנים. 21 באפריל 2015 בשעה 1:52
אם יש לך ספק אז תרשי לי לציין שאני כותב את הפוסט הזה רק בכדי להסביר את עצמי
ולא בכדי לשפוט או לבקר את מי שאת
ואם זה לא היה ברור עד כה אז תדעי שאני אוהב 110% ממי שאת
אני עקשן
ואם זה לא ברור אז זה בגלל שאני לא מתעקש מספיק בכדי שתביני עד כמה אני עקשן
אני מתעקש על מה שאני חושב שעקרוני וחשוב למעני ולמעננו
מהיום שאני מכיר אותך את רצית לקנות .....
ומאז את חוסכת שהיה לך מספקי כסף בכדי לקנות .....
והנה הגיע היום שחסכת מספיק כסף
וכשניגשת לקנות התברר כי זה לא כזה קל למצוא .....
בעיקר כי ה..... הוא ייחודי ויוקרתי שלא קל להשיג בכל מקום
ומסתבר שלא קל להשיג גם בחו"ל
וזה מאוד הולם את מי שאת
כל מה שאת ומה שאת רוצה הוא ייחודי ויוקרתי
אפילו רוטב לסלט אצלך זה משהו מיוחד
כזה שמעולם לא טעמתי
כזה שהופך ירקות בודדים למאכל גורמה מדהים
וזה לא שלא ניסינו, אפילו הקרבנו שעות מתוך הטיול שלנו לחו"ל בכדי לנסות לאתר ולקנות את ה......
ונכון שכרגע זה לא צלח אבל זו לא סיבה לוותר
וזה מחרפן אותי שככה את מוותרת על משהו שאת רוצה מזה המון זמן
משהו שעבדת בשבילו ובמקום לבלות בימי שישי עבדת
ובזמן שאני מתעקש בכדי שתקבלי הכל כולל דברים שנראים לא ניתנים להשגה, את מוותרת
וגרוע מכך את כועסת עליי שאני לא מפסיק, ומתעקש וממשיך לנסות למצוא את ה.....
אני רוצה שיהיה לך טוב, שיהיה לך כל מה שאת רוצה
והוויתור שלך ברגע שמופיעים קשיים מעצבן אותי
כי אני כבר ראיתי את זה קורה בדברים משמעותיים יותר
ויותר מכך שאת לפעמים גם מוותרת עלינו
זה לא מקובל עליי בכלל
אני אלחם בכדי שיהיה לך טוב
אני אלחם בשבילנו
ושום קושי קטן לא ייגרום לי לוותר עלינו
להזכירך את וויתרת עלינו עוד לפני שהכרנו
אם היינו הולכים בדרך שלך לא היינו יחד
ואין ספק שאנחנו זה דבר מצויין ונפלא
אני חייב להגיד לך שהיום בזמן שאני התעקשתי למצוא ..... בשבילך
וחיפשתי בכל רחבי הגלובוס את פתאום התעצבנת וויתרת על כל הרעיון
ואז גם כעסת עליי שאני ממשיך לחפש
כעסת עליי שאני רוצה שיהיה לך טוב
ויתרת על האושר שלך
על החלומות שלך
ויתרת
והכעס שלך כלפיי
הכעס שלך על כך שאני רוצה להגשים לך חלומות
הכעס הזה מאוד פגע
אני מתאמץ באמת
מתאמץ בשבילנו
ובעיקר בשבילך
ואת מוותרת
עלינו?
כי גם אנחנו חלום
כזה שאסור לך לוותר עליו
אז בבקשה אל תותרי
כי אני ממש לא מתכוון לותר
לפני 9 שנים. 7 באפריל 2015 בשעה 12:21
לא הכל מושלם יקירתי
להיפך
היית בחוץ ואת יודעת שעל כל סדין לבן שמתנופף על חבלי הכביסה ישנם כתמים
אפורים, חומים, צהובים, ירוקים, אדומים ומלוכלכים
ואם לוקחים בחשבון אותך ואותי אז אין פלא שישנם דברים מלוכלכים ולא מושלמים
אחרי הכל אם היה אפשר להקשיב למחשבות שלך בזמן שפנייך נדחפים לכרית ואני חודר לתוכך אז בכלל.... רפש
אז לא, את לא תגמרי כל פעם
ממש לא
ואין בך ספק שאני מסוגל ויכול להמשיך לזיין אותך שעות ולחכות לך שתגיעי לסיפוקך... נכון?
אבל הגיע הזמן שתלמדי
אני לא יודע איך הגעתן למצב כזה
את וכל בנות מינך
שאתן גומרות רק כאשר אתן משתמשות בציוד הנדסי מכני כבד
או המלוכלכות שבינכם כאשר מזיינים אתכן בתחת חזק
אז נמאס לי מכל ה"שרביטי קסם" למינהם
והסיבה הראשונה היא שזה רוטט לי בביצים ומרדים אותם
אבל הסיבה הראשית היא שאיבדת כל רגש שם מרוב שהתרגלת לשחק עם ציוד כבד
אני באמת עשיתי מאמצים עם השנים להבין את המכניקה המורכבת שלכן הנשים
ויותר מכך אני עושה מאמצים להמשיך מעבר לרצון האישי שלי לסיפוק בכדי שאת תגיעי לסיפוק
וכל מי שקורא לעצמו "שולט" עכשיו ירים גבה ויגיד שאני מפגר ושאני לא שולט אם אני לא עושה קודם כל כרצוני
אז חברים יקרים תעשו כרצונכם אבל לי חשוב שבת הזוג שלי תהייה מסופק
עד כדי כך שהיא לא תצליח לקום מהמיטה בגלל הרעידות
אני יודע שזה גורם לך להתעצבן ולהתמרמר
חוסר הסיפוק הזה גועש בך
ואם לוקחים בחשבון את המוצא האתני שלך אז בכלל זה לשפוך וודקה ובנזין למדורה
ותאמיני לי שלקחתי בחשבון את הכעס שלך
אני רוצה שתרגישי את התחושה הזו שוב
ובכלל שתרגישי תחושה
אני יודע שזה נשמע פואטי ומטופש
אבל זיקוקים אני רוצה
ולא בגלל שיום העצמאות קרב ובא
אני מאחל לך את ההרגשה הנקייה והמושלמת הזו
ואני יודע שיחד נגיע אליה
אז סבלנות
החבאתי את הסכינים
יהיה בסדר אני מבטיח
לפני 9 שנים. 1 באפריל 2015 בשעה 13:32
יכולה להיות עדה מצויינת
אין טיפה זמן לכתוב
אבל זה כותב את עצמו יום יום בתוכי
מלבד הזוגיות המוצלחת שאנחנו מנהלים
שלדעתי משלבת את כל המסקנות ומוסרי ההשכל מכל שיעורי החיים שלנו
קרו הרבה דברים שיש לכתוב עליהם
ואני דיי בטוח זאת יודעת בדיוק מה האירוע האייקוני שעליו אני מתכוון לכתוב
זה הסתיים בדבר שאולי נשמע דיי מוכר ובנאלי להרבה אנשים כאן
זה הסתיים בכך שבצהריים נשכבת על המיטה כמעט בעירום על הבטן בכדי שאני אבחן את ה"כחולים" שלך
ולמה זה סיומת מיוחדת לסופ"ש אתם בטח שואלים
כי זה פשוט לא קרה עד עכשיו
ותאמינו לי התאמצתי
אבל לזאתי יש כנראה תחת קסמים שפשוט לא מוכתם
זה התחיל בארוחת שישי עם המשפחה
שאפילו לא הייתה הבעת התנגדות קטנה ממך
מוזר, אבל כיף
את משתלבת בחיים שלי כמו שאני בשלך
וזה היה לא קל בשבילך אני יודע
רק תדעי שאני מאוד מעריך את זה
אח"כ יצאנו, אני ואת
במקום שכמעט נחשב כמו הבית שלך
שבו את מכירה את כולם, וכולם מכירים אותך
נכון שאולי אני נראה כאילו משעמם לי
אבל זה רחוק מהמציאות
אני מאוד נהנה, לראות אותך מפזזת בין אנשים
רוקדת, מנענעת את התחת שלך שמדבר אליי בשפה שרק אני והוא מבינים
להסתכל מהצד על האנשים האלו שאת מספקת להם את הצמה
ואני חושב לעצמי שהם פשוט מוזרים, ושיש להם בהחלט ממה לדאוג כשהם הולכים לבדיקת דם
ואני חשבתי שלי יש הרגלים חריגים
אבל לחשוב שאנשים רגילים עושים כאלו דברים, לחשוב שבעצם אתה לעולם לא יכול לדעת מה אנשים עושים בלילות
ולפעמים אני נזכר שבעצם גם עליי מסתכלים ככה
אני לא מסתיר את מי שאני
כל מי שמכיר אותי יודע מה אני אוהב ומה לא
כל מי שמכיר אותי יודע שאני חלק מהקהילה הזו
מה שבעצם אומר שכל מי שמכיר אותי יודע איך אני אוהב להזדיין חחח
לי זה לא מפריע, ולהם...... למי איכפת
אבל העיקר שאנחנו נהנים ואם זה מפרנס אז בכיף
בילינו את כל היום במיטה לאחר מכן
כי צריך לנוח לקראת הבילוי הבא שלנו
בשבילי לצאת ככה ערב אחרי ערב למסיבות זה ממש חריג
באמת שלא ידעתי שככה אני יכול להנות
באמת שחשבתי שאני אדם נרגן וזקן שאוהב לשבת בבית מול הטמבלויזיה או המחשב ולהתלונן
אבל בכח גרמתי לעצמי לנסות הכל, קודם כל מנסים ואח"כ מחליטים
והנה אני מוצא את עצמי מתארגן בפעם השניה ליציאה ביומיים
רק שהפעם אני מתלבש שונה ובכוונה
ואת כבר לא מתלבשת צנועה לארוחת שישי
את מתלבשת כמו שאת באמת אוהבת ורוצה
כמו שאת מרגישה בפנים ככה את עכשיו מתלבשת
זונה שלי
אני לוקח אותך איתי וגם את השוטים באוטו, וגם את השוטים
ואנחנו נוסעים בדרך למקום שבו אין גבולות
אין מותר או אסור
יש מוסכם או לא
מקום שאפשר לצייר אותו ואת האנשים שבו ובכותרת למטה לכתוב "סדום ועמורה"
מקום שבו הרוב מאושרים להיות
ואני מרגיש כמו אל, את קשורה אליי
אני מתהלך איתך בגאווה
את פרס, הרכישה המוצלחת האחרונה שלי
ומסביב אנשים, חלקם לטעמי וחלקם נשלטים ושולטות (בלי להעליב זה עניין של טעם)
נחמד, שותים, מקשקשים, מעשנים, פיסטינג בעעע
טוב כבר כואב לנו הרגליים, נלך לשבת
מכאן אני חושב ששנינו לא במאה אחוז זוכרים מה קרה
אבל אני דיי בטוח שהכל התחיל בגללך
כשירדת על ברכייך והתישבת לרגלי
כמו שצריך
לא צריך להגיד לך כלום
את יודעת הכל
מחזיקה את כל המפתחות לדברים שאני אוהב
אז... לשוט שלי נמאס להקשיב לצרחות של מישהי אחרת
הוא נכנס לפעולה על התחת שלך
אני נהנתי
גם הוא
גם את אני יודע
בקשר לתחת שלך אני לא בטוח
אני לא יודע מה אנשם רגילים עושים עכשיו בזמן שאני מצליף בך חשבתי
אבל כל תשובה שהיא לא להצליף נשמעת לי שגויה ולא נכונה
בסופו של דבר אני חושב ששנינו חצינו גבולות כשמצאנו את עצמנו מזדיינים על הספה
מה שבטו לזוג שהזדיין על הספה ממול לא היה איכפת
מדהים שבגילי
מדהים שבזכותך
החיים עכשיו נראים חדשים לחלוטין
ד"א משום מה השיר הזה נשמע נכון לבלוג הזה
לפני 9 שנים. 25 במרץ 2015 בשעה 15:39
זה רגיל ומעצבן שפתאום הניצוץ שלנו נוצץ פחות
קוראים לזה שגרה
הבטתי בך בימים האחרונים כמו שאני תמיד מביט
ובזמני הפנוי וגם כשלא פנוי, חשבתי עלייך ועל ההתנהגות שלך לאחרונה
התרחקת
פתאום את כבר לא נוגעת כמו שבעבר
פתאום את לא מתקרבת כמו שבעבר
והעבר הזה הוא לא באמת כזה רחוק מאחורינו
אנחנו כמעט שלושה חודשים יחד
שלושה חודשים שכמעט כל יום יחד
וכבר אני רואה משהו שמדאיג
התרחקות
אני יודע שאת יודעת
אני רואה הכל
יצאתי מהמקלחת אתמול
והחיוך שהיה על פנייך שעה לפני כן נעלם
האנרגיה שסבבה אותך דעכה
נשכבתי לצידך, שאלתי מה קרה
חפרתי, לא מרפה, אני שמח להקשיב לך
גם אם את דומעת
וזה בסדר, אני יודע למה
את חושבת שאני אתרחק ממך
את חושבת שאת לא בסדר
את טועה
הצלקות שלך לא שונות משלי
ושסיימנו, וכשהשלמנו את כל החוסרים
יצאת לרגע מהחום של החיבוק שלנו
יצאת אל אפלוליות חדר השינה שלנו
התפשטת
נשאתי אותך מעליי
נחמד רק לרגע
מחבק ומלטף
מתנשקים ומתעלסים
רק לרגע
אני אוהב שאת נאבקת
את עושה את זה טוב
רק חבל שאני חזק יותר
ושהשיער שלך מיד מצא את עצמו בין אצבעותיי
וכשהיד שלי אוחזת בשיערך
את מובלת למקומך
בין רגליי
נאבקת
בזמן שאני שואב ממך כל טיפה של רוק ונשימה
זה בהחלט כלי, מה שיש לי בין הרגליים מעצב אותך כרצוני
שאני מסיים לכבוש את הפה שלך, והיד החזקה עדיין אוחזת בשיערך
אני משכיב אותך, פנים לתוך המזרן
וכותש
צועקת, צועקת
באמת לא יודע כמה זמן
ובאמת לא היה איכפת לי
העיניים לא ראו כלום
האוזניים תרגמו את זעקותייך לשירה
ובחדר ריחות של פריחה וזיון
את זועקת ונוטפת
סובלת ונהנית
תריחי
תטעמי
תתמלאי ממני
סיגריה ותה
נעים בשעות הלילה להביט על אורות העולם
מעניין כמה מתוך האורות הללו מאירים חלונות
חלונות של חדרי שינה שבתוכם מישהו כותש מישהי
חזרנו למיטה, לישון?
לא, ממש לא לישון
לכתוש שוב,
אני יודע שהכוס שלך עכשיו כואב יותר
ולכן את זועקת יותר
שרה לי
יותר
נעים יותר
וכשאני מסיים
וממלא אותך שוב
את אולי נושמת לרווחה
או שזה געגוע להרגשה של מה שנטשש אותך הרגע ורק השאיר שובל רטיבות ודביקות
בוקר,
את עירומה בין הסדינים
על הבוקר הישבן שלך מתחכך בי
אני יודע שכואב לך מליל האתמול
ולכן אני נכנס שוב
כותש אותך לאבק
דק דק
ממלא שוב שיהיה לך מה שיטפטף במורד הירך
מה שילווה אותך כשאני רחוק ממך
ריח וטעם
אוווף צריך לקום לעבודה עכשיו, וכיף
הספיק לך?
לפני 9 שנים. 17 במרץ 2015 בשעה 18:57
לא מסובך להבין
למרות שאתן מציגות את עצמכן כחיות מורכבות
אתן, למי שמוכן לפקוח את עיניו ולהביט אתן ניתנות לקריאה
ואת, את חשבת לרגע שאני לא רואה, לא שומע את זעקות הגוף שלך
והוא קורא לי, חזק, בקול רם
כן,
עוד,
בכח,
תיקח, תיקח אותו, אותה, אותך,
את הנפש, את הגוף,
את הכל,
בכח
ואת נוטפת
כי זה מה שאת אוהבת
וזה מה שהופך אותך לשלי
רק שלי
לפני 9 שנים. 11 במרץ 2015 בשעה 23:38
בכל מערכת יחסים זוגית יש עליות ומורדות
הטיפ הכי טוב שאני יכול להעניק לקוראי הנהדרים הוא שהכי חשוב לדעת כיצד להתמודד ולהגיב למורדות הללו
כמו שכבר אמרתי בעבר הכי חשוב הוא להקשיב, גם אם מדובר בתלונות, להקשיב קודם ולהגיב בצורה הכי מתאימה
להלן דוגמאות לתלונות ולתגובות שעבדו בשבילי
תלונה : "את לא יודע כיצד לשים ציפית לשמיכה"
תגובה :מזיין אותה על המצעים הנקיים, היא מאושרת
תלונה : "כואב לי הכוס"
תגובה : מזיין אותה בכל החורים, הכל כואב לה, היא מאושרת
תלונה : "קר לי"
תגובה :מזיין אותה, היא מזיעה ומאושרת
תלונה : "אני כל היום נוטפת זרע מהכוס"
תגובה : מזיין אותה בפה וגומר לה בגרון, היא מאושרת
תלונה : "אווף יש לך עוד הרבה עבודה?"
תגובה : מוריד לה את הראש אל בין הרגליים, מוצצת, מתפלשת, מאושרת, נרדמת
תלונה : "החתולה שלך לא מפסיקה להתבכיין מעבר לדלת"
תגובה : מזיין אותה חזק מאוד, צועקת, לא שומעים את החתולה
תלונה : "אתה נוהג כמו מטורף"
תגובה : פותח את המכנסיים, 25 דקות של פקק והיא עדיין מוצצת, מאושרת, אני נוהג לאט
תלונה : "אני לא ישנה מספיק"
תגובה : מזיין אותה כל הלילה, לא ישנה, מאושרת
תלונה : "שרטתי לעצמי את הדגדגן"
תגובה : מזיין אותה בתחת, מאושרת?!, אולי
תלונה : "כואב לי לשבת"
תגובה : קיין
תלונה : "זה לא נכנס, זהו סגור"
תגובה : רוק, ולדחוף חזק, צועקת... אני מאושר
פוסט זה נכתב בשיתוף החוק השלישי של ניוטון "for every action there is an equal and opposite reaction"
לפני 9 שנים. 8 במרץ 2015 בשעה 23:10
החוויות
לטוב ולרע
שנשתלו בי החלו להבשיל כבר לפני שנים
השורשים ננטעו עמוק באדמה עד שפילסו את דרכם והרסו את הכל
ואני שואל את עצמי האם אני בשל או שבעצם כבר רקוב לחלוטין
מים חמים, כי תמיד יש מים חמים
אחרי שניגבתי אותם מגופי אני נכנס אל החדר שלנו
את עומדת כמו קוראת מחשבות זקופה עם ידיים משולבות מאחורי גבך
לבושה, בקושי לבושה, כמו שאמרתי לך, תחתון, חזיה, רשת ונעלי עקב
מאופרת הכי יפה, כמו שאת אוהבת, זה נותן לך רוגע לדעת שאת הכי יפה שאפשר
זה מעצבן אותי, כי גם בלי כל האיפור את מושלמת
החדר חשוך ושקט, חוץ מהאור הכחול שאת אוהבת וקול הנשימות שלך אין כלום
עומדת זקופה אל מול המיטה הרחבה, הסדינים הנקיים והרכים, שחורים ואפורים, כחולים כהים
אני נפעם
את בדיוק כפי שרציתי וציפיתי, ממושמעת וכנועה
אני מתלבש, מתארגן, ובנתיים חוקר ושואל, בוחן וחופר
מה את יודעת, מה למדת וממי, אילו הרגלים אני אצטרך למחוק ולשכתב
אני מסביר ומלמד אותך את החוקים שלי, את מקשיבה טוב טוב
אני מסביר לך איך אני רוצה שתעמדי, שתשבי, שתחשבי ושתנשמי
אני עדיין לא אני,
זה רק קצה הקרחון,
זה עדיין רגיש המקום ההאפל הזה שבי
כמו שלך יש את הטראומות שלך לי יש את שלי
אני מנסה למחוק את העבר שלי וזה קשה מאוד
זה חוזר ומציץ מבעד לחריצים קטנים שלא רוצים להיסתם
זה בכל דבר, בהכל
ולפעמים זה מפריע
אני נוגע בך, נגיעות ראשונות שכבר לא ראשונות ממזמן
אני מראה לך שזה לא תמיד חייב להכאיב, זה יכול להיות גם נעים לרגע
אני אוהב לזיין לך את הפה
אני יודע שאת אוהבת את זה אבל אני יודע שאני יותר
להוציא ממך את כל המבוכה שלך כשאת נחנקת וכמעט מקיאה
אני יודע שאת לא אוהבת, את יודעת שאני כן
ובגלל זה את כזו טובה כנשלטת, ובגלל זה אני כזה טוב כדפוק בראש
על הסדין כבר הצטברה שלולית של רוק וריר,
זה עדיין לא הזמן לדחוף לך את הפנים לתוך זה ולזיין אותך עמוק
אבל זה יבוא בהמשך, אם לא היום אז מחר
טוב לי להכיאב לך בחורים, וזה חדש לך אני יודע
עכשיו כבר לא רק שניים, עכשיו יש לך שלושה
ואת גונחת מחדש, גניחות שאני חושב שגם את לא מכירה
וזה נעים לי כל כך, ואת גומרת בטירוף של תחושה
אני ממשיך ומפתיע, ומחר מכל החורים שלך אני אפציע
אני יודע מתי זה יותר מידיי כואב בשבילך
את נקראת על ידיי כמו ספר פתוח
והצעקות שלך דיי מסבירות בברור
את פאקינג בתולה, כמעט
ואני פאקינג זקן נרגן ומצולק, כמעט
זה יעבור, כמו הכאבים שלך
גם הצלקות שלי, שלך, של הזמן
יעברו
אני מרגיש רקוב מדברים שראיתי עשיתי וחוויתי
אבל בפרי הרקוב הזה יש גרעין
וכשהפרי הזה ייפול לאדמה הגרעין הזה יתחיל לחיות מההתחלה