מילים מלוכלכות

את צריכה לדעת מה לעשות עם בנים. אני בטוח שיש לך מחזרים בלי סוף. הם כבר נוגעים בך?

תראי לי איפה.

.

.

.

ששש, זהירות. אף אחד לא יודע שאת אצלי בחדר.

הראשונה שלי גמרה מחדירה. השניה גם, כל כך מהר שלפעמים לא הספקתי בעצמי. הולקיריה היתה גומרת במהירות ונותנת לי להמשיך כמה שארצה. כולן, ועוד כמה כמוהן, נסכו בי ביטחון לגבי היכולות ואיכויות הזין שלי; אחד הדברים שאני אוהב בעצמי עד היום.

הבייבי היא לא אותו הדבר. היא גומרת מחדירה, כן, אבל לא בקלות ולא עם כל אחד. איתי היא גומרת תמיד, כי היא יודעת שזה הזין שלי שמזיין אותה. זה כמה דרגות מעל ביטחון במימדי או כישורי. זו הידיעה שאני כזה בשביל מישהי, שנוכחותי בגופה טובה לה כל כך שהיא נדרכת ומאדימה וצורחת ונוזלת ונרעדת ממנה. לעולם לא יספיק לי מזה.

את יכולה להסתובב איך שאת רוצה. רק תהיי מודעת: הגופיה הצמודה חושפת את צורת השדיים הקטנים והפטמות נראות בבירור. את יודעת שגברים מסתכלים עלייך? זה בסדר, את לא חייבת לענות. זה קצת מביך, אני יודע. תני לי לספר לך: הם מסתכלים. כשאת מסתובבת ככה פה, אני מסתכל. וזה בסדר. רק תהיי מודעת.

לא עשית שום דבר פסול. תסתכלי עלי. אני רציני. את בסך הכל מגלה את המיניות שלך, וזה בסדר. מישהו פעם נגע בך ככה?

וככה?

כן, אני רואה. זו תגובה נורמלית. בקרוב תרגישי נעים גם במקומות אחרים. את יודעת מה זה? זה הגוף שלך מספר לך שאת נהנית. חשוב לדעת לזהות את זה. עכשיו תגידי לי: את רוצה שאני אמשיך?

יופי. אני שמח לשמוע.

לא, אין לי הרבה סטנדרטים. רק אחד, בעצם: את צריכה להיות אינטליגנטית. כל השאר זה העדפות, וזה יכול להתגמש בקלות. למחוץ שדיים גדולים זה אחלה, לזהות את הרפרנסים התרבותיים שלי זה תנאי. להשאיר סימנים כחולים על ירכיים עדינות זה מעולה, לדעת מה ההבדל בין מדע בדיוני לפנטזיה זה מאסט. דברים כאלה.

אני מתכנן לראות אותך מריירת, מעורפלת, לא מסוגלת להשלים מחשבה, וזה חשוב לי לדעת מאיזה גובה ירדת לפה. אז כשאני שואל אותך מה דעתך על פילוסופיה קונטיננטלית זה בעצם משחק מקדים, עיסוי של האמיגדלה כדי שהמוח יתלחלח בהכנה לזיון השכל הממשמש ובא.

זאת לתעודה שהסטודנטית ש' סיימה קורס קיץ מזורז בן שני מפגשים בלבד, בהם הצליחה לשים את מבטחה בכלי זין לא מוכר ולהיפתח בתנוחות חדשות ומאתגרות במיוחד, לבקש לגמור כמו ילדה טובה, להעריץ זרע ולקבל אותו כפרס ראוי לעבודה הקשה שעשתה.

ש' מוסמכת לעמוד בתנוחה ביישנית מול גבר עירום ולחכות להוראות, כמו גם לחייך בתגובה למחמאה ולהודות עליה מקרב לב ולגנוח בקול רם כשמקפלים את הרגליים שלה אחורה ומזיינים אותה בלי רחמים. ש' הפגינה גמישות, סיבולת, רטיבות גבוהה ופתיחות רגשית, מחשבתית ואנאלית.

ש' סיימה את חוק לימודיה במכללת מ"מ בהצטיינות. המכללה מאחלת לש' הצלחה בהמשך לימודיה.

ובכן, עניתי לה, יש כמה אפשרויות. היא שמעה את תחילת התשובה ופירטה בשבילי מיד: נראה לי שבזמן אורגזמה מרגישים ככה. ואני רציתי לומר לה שאני מעריך את זה מאוד, כבר מזמן שלא ישבתי על הבר עם מישהי שטורחת לזרוע בשיחה רמיזות לסקס, אפילו שלשנינו ברור כבר מלפני שעה שאנחנו הולכים להזדיין עוד מעט.

אתמול הבייבי היתה במצב קשה ואני ניגשתי למלאכה הארוכה של גישוש וחפירה ומציאת הסדק ועיסויו עד שהתמלא באהבה של דאדי. העסק לקח זמן מה, משובץ כפי שהיה בבדיקה ומילים מנחמות וחיבוק אוהב ובטוח עד שלא נותר לה מקום לספק בתוך ראשה ונקביה. אחרי שגרמתי לה להיפתח לרווחה ולהכריז כמה היא טובה בין שפתיה מלמטה ומלמעלה, החדירה היתה חסרת מאמץ לחלוטין. היא קיבלה אותי כמו ילדה מושלמת.

לבסוף, אחרי שהענקתי לה את ההוכחה הגמורה לכך שלא אפסיק לאהוב אותה הערב או בזמן הנראה לעין, חוויתי משהו נוסף שלא חוויתי כבר חודשים: בכי ב-4D. היא חיבקה אותי בזרועותיה החלשות מתשישות, לפותה בקצות כל האיברים שלי, וכל איברי החישה שלי נלחצו כנגדה. עיני ראו את הפנים המתעוותות, אזני שמעו את מלמול המילים בין ההתייפחויות, שפתי רפרפו על לחיה, הלשון טעמה את המליחות בערוצי עורה והזין הרגיש אותה רוטטת ומחליקה עלי כשגופה התפתל מתחתי, רגיש עד כדי כאב ואחוז בבטחה. ואני אהבתי אותה אפילו יותר.

נאמר שיש אחד, דום שיש שיאמרו מוצלח ורב-און (ומי אני שיסתור את דבריהם של אחרים). ויש אחת, מתוקה וקטנה שקוראת לו "דאדי" והוא לה "בייבי".

כעת נכנסת למשוואה ילדונת שלישית, ששניהם אמנם מתענגים עליה פיזית, אבל התקשורת היומיומית היא כמעט רק בינה לבין הבייבי, והיא רק באנגלית, יען כי היא לא דוברת עברית בכלל. הדום אינו דאדי שלה והיא לא בייבי שלו. זאת ועוד, הבייבי מעליה בשרשרת המזון של הקשר, כלומר המצטרפת השלישית נמצאת בתחתית, מפאת גילה, נסיונה, קעקועיה, צורת שדיה ואופיה הכללי.

מה יכול להיות הכינוי שבו היא תקרא לי — סליחה, אני מתכוון, לדום שבשאלה? ואיך הוא יכול לכנות אותה?

תשובות מתחכמות כמו "סבא" יתקבלו בהערכה רבה; תשובות רציניות יתקבלו בהערכה רבה אף יותר.

מרגישים את זה? זו העונה. העונה בה האוויר מהביל על העור. העונה בה הבשר מאדים. העונה בה שרירים מתאמצים ומתחממים. העונה בה בד דק נצמד לקימורים עבים. העונה בה זיעה ניגרת במורד מותן, הבל פה משאיר דוק לחות, אצבעות מחליקות בין שפתיים, רטיבות סמיכה מבריקה על איברים. העונה בה גופים נמסים לכדי בליל מקציף, מבעבע, וחלקים שונים מתחככים ונדבקים ומתערבבים ומשנים צורה ורותחים -

.

.

.

אוקיי, גמרתי.

זו כנראה העונה.

לילה טוב 

ספוטיפיי ניגן לי Ladytron משום מקום, מה שהביא אותי למסקנה שצריך להיות setting של "שירים מסוכנים", כי לחזור עשרים שנה אחורה בזמן נהיגה זה לא בטיחותי בעליל. במיוחד אם אני כבר בדרך לירושלים, העיר שקירות האבן שלה הדהדו את צלילי הסינתסייזר האלה מהרכב שלי כשהייתי צעיר וקל להשפעה.

אני חושב שלא יכולתי לסבול את המחשבה של היציאה ממנה, מחום גופה, מהסדין החשמלי והדירה הנעימה אל הקור הירושלמי. היא ידעה לסדר את הכל באופן מושלם: הודעת הטקסט לקראת סוף המשמרת; דמותה בחלוק הרחצה; החיוך; הצחוק; הספה הרכה; כוס התה; אצבעותיה על כפתור המכנסיים שלי; גופה עוטף את שלי, רך, לח ומתנשף. היא היתה מומחית באירוח — כל זין שביקר בה הרגיש בבית — ומומחית באותו האופן בהרחקה מיד אחרי. היו לנו תקופות אחרות, טובות יותר וקרובות יותר. באותו הזמן לא היינו ביחד רשמית, ואני קיבלתי את מניין הימים השבועיים שלי בינות לגברים האחרים שחלפו דרכה. הסתפקנו כולנו במה שהיא הצליחה לפנות. לפעמים נשארתי עד לבוקר למחרת עם שעון מעורר בשעה שבע וחצי (אלוהים אדירים, המעשים המרשימים שהייתי מסוגל להם כשהייתי בן עשרים ושלוש). לפעמים הייתי צריך לעזוב כבר באותו הלילה.

ליידיטרון היו המתדון שלי להרואין שלה. צלילים מלטפים, נשיים, הממלאים כל סדק ועצב חשוף שנשארו וגורמים לך לרצות להתנועע בכאב. הדרך שלי להתמודד עם הנפילה הרגשית. היום הם גורמים לי לרצות להתחפר בשמיכה עבה ולהתרוקן לגמרי, ממחשבות ומזרע ומרגש.