אני חוזר וקורא את הפוסט שלי מהלילה ומגחך לעצמי. כמה קלישאה אני? מזיין ורץ לספר. יש משהו מחרמן ברעיון של לדווח בזמן הזיון (נושא לזיכרון נפרד לחלוטין שיוביל לחפירה אחרת לגמרי). אבל נראה לי שיש שם משהו נוסף.
תבינו, זה לא אופייני בשבילי, לפגוש מישהי ולרצות לזיין אותה. בשבילי, אם כיפת הזין לא לוחצת לך על קליפת המוח, זה לא סיפוק אמיתי. לא הרבה יותר מאוננות. והעניין עם מוח זה שהוא צריך פורפליי ארוך במיוחד. אז מה קרה אתמול בלילה?
יש מצב שהסיטואציה היתה מושלמת מדי. תיירת שעומדת לעזוב זה לא רחוק מסרטון פורנו במציאות מדומה: נהנים, מתנשקים לשלום, ועכשיו יש לי את הניחוח שלה על הזין להמשך היום והזיכרון שלה מטה את הראש לאחור וגונחת להמשך החיים.
אולי זו בכל זאת היא. היה שם גירוי אינטלקטואלי, וכבר בבר, מסביב לשולחן, הרגשתי אותו לוחץ לי במכנסיים. כשהיא שאלה אותי לאן אני ממשיך מכאן, אין סיכוי שלא הרגישה את כל הרקמות הרכות שלי מתמלאות בדם ומזדקרות לכיוונה, כמו דג המרגיש את זרמי המים העדינים מכיוונו של הכריש המתקרב. אז בשלב זה לא היה מנוס מלטרוף אותה.
זה היה שווה את זה. היא הפתיעה אותי בדבר או שניים גם במיטה. התענגתי במיוחד על הרגע בו רכבה עלי באיטיות, לוחצת את נקודת הג'י שלה על קצה הזין וגונחת באיטיות (אגלה בקרוב שזו היתה האורגזמה השניה שלה) ואז פוקחת את עיניה האפורות, מישירה אלי מבט, מחייכת ומעירה לגבי המשמעות הגיאופוליטית של הזיון. צחקתי, פעמתי בתוכה ואמרתי לה שאנחנו קלישאה גם בזה: יהודי מזיין גרמניה. ביני לבין עצמי התרשמתי עמוקות מהיכולת לשמר את תפקודי המוח בזמן האקט, וגם אהבתי שהשתמשה בביטוי being fucked by you, כמו ילדה טובה מאוד. והיו עוד רגעים כאלה.
בסך הכל 9/10, ממליץ לכולם ואבקר שוב בהזדמנות הראשונה. החיסרון היחיד הוא העולם האמיתי שדפק על הדלת בבוקר והכריח אותי לומר לה שלום בשעה מוקדמת. יש לתקן לקראת הפעם הבאה.