הנימפה הרימה את הראש שוב, מוציאה את הזין מהפה רק לרגע, והביטה בי מקליד על הטלפון. עדיין היה אפשר לראות את ההתלבטות על הפנים שלה – האם לומר לי משהו, לעצור את זה, או ליהנות מהדגדוג בין הרגליים והחום בלחיים.
"רוצה לראות אותה?" שאלתי. היא הנהנה בביישנות. הגדלתי את התמונה והראיתי לה. היא לא בקטע של נשים; רציתי שתראה את מה שיש לך ואין לה. שדיים גדולים וכבדים, עיניים בהירות, תשומת הלב שלי. דברים כאלה. פיה נפער מעט. בטח חשבה על איך זה נראה כשאני מזיין אותך. הפניתי את הטלפון בחזרה אלי. הודעה חדשה הופיעה ממך:
איזו יפה היא. נסיכה. היא בולעת את כולו?
שלחתי את היד הפנויה שלי לשיערה הארוך, חפנתי אותו באגרוף והתחלתי ללחוץ מטה. היא נרפתה כמעט מיד. גם ככה תמיד העדיפה שאזיין לה את הפה מאשר למצוץ בעצמה, ואיכשהו הצליחה לשמור על עוצמת היניקה, לא משנה כמה חזק ומהר פיה הקטן היה נדפק. במהרה קולות החניקה שלה התגברו והריר נקווה מסביב לביצים.
"תבלעי," אני אומר, ומקליד לך: לא, אבל היא מנסה כמו ילדה טובה.
הקצב התגבר והיא התחילה להשמיע קולות של חנק מסביב לכיפת הזין שהלמה בגרונה. ניסיון מרשים, בלי ספק, אבל דקה וחצי אחרי היא התמוטטה לאחור, משתנקת, מכוסה בריר, העור אדום ממאמץ. מתחת לכתפיים העדינות השדיים הקטנים והיפים היו לבנים עדיין. הרמתי את הטלפון וצילמתי אותה.
היא הסתכלה עלי מבעד לעיניים חצי עצומות.
"צילמת?" היא מלמלה. הנהנתי. היא החזירה לי הנהון.
"שלחת לה?" הנדתי בראשי לשלילה. "תשלח," היא אמרה.
פאקינג שיט, ענית אחרי שראית את התמונה. אתה צריך לזיין את הנימפה היפה הזאת. חזק!
חייכתי. זה בדיוק מה שתכננתי לעשות. אבל רק אחרי שאכין אותה ואותך, את שתיכן, למה שעומד להתרחש.