ליה החזיקה בסדין בידיה, מנסה לא ליפול. אצל דורי השכן כל הגוף שלה היה נספח. דרך להעביר כוס וציצים ממקום למקום. היא למדה אצלו כמה רחב הרגליים שלה יכלו להיפשק. כמה רפויים השרירים שלה יכלו להיות. כמה חזק יכלה ללפות את שולי המזרן בזמן שנדפקה בגסות עד שמפרקי הידיים שלה הלבינו ושפתי הכוס בערו.
בטנו השעירה נלחצה אל הישבן שלה. היא שמעה אותו מאחוריה, גונח והולם בה שוב ושוב. היא שחררה צרחה צרודה כמו של חיה זועמת. החיכוך כבר היה בלתי נסבל. הוא זיין אותה בלי גינונים, אכפתיות, הגנה או סיכוך. גופה היטלטל שוב, ידיה החליקו והיא צנחה על המצעים המלוכלכים. דורי לא נתן לה לנוח שם, שכובה על בטנה, לפני שנשכב עליה וחדר שוב באבחה אחת. היא נמחצה תחתיו, תחת השומן והזיעה וההתנשפויות. לא היתה לה שום סיבה לאחוז במשהו. היא לא יכלה להימלט מהריתוק גם אם רצתה. בכל זאת, ידיה מצאו בשנית את פינות המזרן ולפתו אותו ביאוש, מתחזקות את האשליה שהיא שותפה לזיון הזה. פתאום עברה בראשה המחשבה שהוא לא סתם חצה את כל הגבולות שלה. עם כל שאר הגברים היא שמרה עליהם; עם דורי בכלל לא ציינה אותם. עם דורי היה ברור לה למה היא נכנסת, ועם מי: גבר בודד ומכוער עושה כרצונו עם אישה אתלטית ונחשקת, או בעצם עם גוף אתלטי ונחשק. היא עצמה שם רק כדי להציע את גופה ולחכות שיגמור איתה.
היא לא היתה בטוחה כמה זמן עבר עד שהתרוקן בתוכה. פתאום הוא גנח והתנשף מהר יותר, הגביר את עוצמת וקצב ההלמות, וכמה שליה ניסתה להרים את הישבן מעט ולהקל את החדירה על הנרתיק הדואב, לא הצליחה. גופה נותר לחוץ כולו למזרן עד שדורי דחף עוד פעם אחת ועצר.
עברו עוד שתי דקות עד שהצליח להתרומם ממנה – היא צווחה שוב כשהזין הרחב נשלף ממנה בגסות – והלך להתקלח. היא לא התכוונה לשטוף מעצמה את הזיעה, הזרע או הבושה. היא לבשה מחדש את מכנסי האימונים הצמודים ויצאה מביתו של דורי בזמן שהיה במקלחת. גם ככה לא היה מארח טוב במיוחד.
כשהביטה מהחצר שלו אל ביתה ראתה את האור דולק בחדר השינה שלה ושל יגאל. גם היום צללית עמדה שם, בחלון, בלי לזוז. מביטה בה. לא בשבילו, היא חזרה על המשפט. למרות זאת, היתה מודעת לחלוטין לעיניו על גופה כשהסתובבה והמשיכה בריצה במורד הרחוב, והבערה בין רגליה התחזקה.