התחלתי להשתמש בו לפני הרבה שנים, עד כדי כך שאני כבר לא זוכר אם זו המצאה שלי או לא.
הביטוי הוא "גמרתי לך קצת בפה," על משקל "הקאתי קצת בפה". בעוד שהשני מהווה תגובה ציורית לדברים דוחים, זה בא בתגובה לדברים שגורמים לי לרצות לפתוח רוכסן ולהוריד אותך על הברכיים.
ערכו של הביטוי הוא בביסוס הפרטנרית ככלי קיבול לצרכי, כלומר: עשית משהו מגרה - או אפילו, קרה משהו מגרה בסביבה - ועכשיו אפרוק את הגירוי בגופך.
מומלץ לומר בתגובה לדברים כמו חניה מושלמת במקביל או לראות אותה בשמלה החדשה, או אמירות כמו "הלזניה בתנור" או "הגיבן מנוטרדם הוא סרט הדיסני הטוב ביותר". אין סף תחתון למה שמותר להתגרות ממנו. השימוש הראוי הוא אחרי פליטת אוויר מתענגת, כיווץ הגבות ונשיכת השפה התחתונה בהערכה מאופקת, ובנימה שלא משתמעת לשתי פנים שגם זה, בשלב מאוחר יותר של הערב, על הפרק.
כמובן שנשים יכולות גם.
