קיבלתי מחמאות פה ושם. אבל אנחנו לא לגמרי מאמינים בזה, נכון? תמיד מקנן החשד שזה נאמר רק בשביל לגרום לי להרגיש נעים. עדיף לקבל מחמאה מהגוף, כזו שלא עוברת דרך הפה: עיניים מתגלגלות, גניחה של כאב, אצבעות רגליים מפותלות, דברים כאלה.
הזין הפך לערוץ העיקרי לתקשורת הזו לאורך השנים. ברגעי העוררות החדה, כשכל מערכות הגוף מתגייסות למשימה הנרגשת של הפעלת גוף זר, הזין, אפילו יותר מהיותו כלי לפלישה ועיצוב, הוא חיישן מדויק ומתקדם המכוייל לנתונים הקריטיים ביותר שעלי ללמוד ממך. הוא צריך למפות את פנים הנרתיק על כל פינותיו הרטובות והרכות, לזהות את הרגישות שלך ממידת הרטיבות והכיווץ, לחזות את האורגזמה לפי השינוי בתוואי הקרקע וכמות המשקעים, להתקשח בפני התנגדותך ולפעור בנימוס ובתקיפות חורים ביישנים וקפוצים.
כל זה דורש הזרמה בלתי פוסקת של מידע מדויק בלי מעורבותך. וזה אפשרי רק דרך היכרות אינטימית עם כל רכס, עמק וחספוס על פניו של הזין שלי. כל גבר לומד בגיל צעיר מאוד להכיר כל מילימטר מהעור הרך והגמיש, הורידים הבולטים, הכיפה הגסה, זוויות העיקול, הליבה הקשה, זרזיף הזרע ופעימת הדופק. הכלי כולו הופך לאסופת חיישנים מתקדמים, ולכל אחד תפקיד משלו במשימה של עיצוב גופך ונפשך. אבחן אותך כמו מדען הקורא גיליון אחר גיליון של קלט ממערך אדיר של גלאים, ומפה מדויקת של פנימיותך תיפרש בפני, קרקע בתולית ולא נחקרת המגלה לי את כל סודותיה.
