אני יודע את ערכי. סובל מתסמונת המתחזה כמו כולכם, אבל פה ושם יודע את ערכי. אני טוב במתמטיקה ולוגיקה. אני שר טוב מאוד. מרצה ומורה טוב, ובכלל אחלה על במה. ויש לי זין מעולה.
מעולם לא חששתי שהוא קטן מדי, או מכוער מדי, או שלא יעשה את העבודה. כשהצליח חגגנו זאת יחד, ובמקרים שמשהו השתבש, תמיד סלחנו אחד לשני. יחסינו שינו אוריינטציה לעיתים ולמעשה אחד מול השני היינו מתחלפים, למרות ההעדפה של שנינו לשליטה. כשהיה צורך לשלוט במישהי אחרת, שיתפנו פעולה בלי מאמץ וללא בלבול בתפקידים.
במקרים רבים ולעיתים קרובות הרגשתי שהוא ממש חלק ממני. אחרי הכל, גם אם הוא לא לגמרי בשליטתי, אני אחראי על רווחתו ודואג שלא יכנס לצרות. מה שהוא עושה משליך עלי.
תראו אותו: חבר של אמת. אפשר לסמוך עליו בעת צרה. כמו קורה תומכת. רגל שלישית. כלי זין טעון ודרוך. אומר לי בדיוק מה הוא רוצה ומקבל ממני מיידית ובדיוק את מה שביקש. אחרי זה הולכים לישון עייפים ומרוצים.
בפראפראזה על ויליאם וואלאס מהסרט ההוא: יכולים לקחת ממני את חיי, וגם את החופש שלי, את הכבוד העצמי, את הבריאות ושמחת החיים ואת האמונה שלי בעולם, אבל לעולם לא יקחו לי את זה שיש לי זין מעולה.
