חורים לא פיזיים ובלתי נראים. פערים מחוספסים המתגלים כשאני מעביר את קצה לשוני על אונות המוח שלך. נקבים שננקבו בחוסר זהירות של אחרים, בורות קומפוסט אורגניים ומוכנים לזרעי המחשבות הלא גמורות שלי, פרצות אבטחה וסדקים דרכם נכנס הגשם ומרקיב את הכל.
חורים המובילים ישר לכאב, בלי לעבור בעונג ולאסוף אורגזמה בדרך. פצעים ללא רבב וללא סימן. נזק פנימי, ישן, מצולק, מורגש רק במזג האוויר הנכון, מופיע רק בצילומים מטושטשים, נגיש רק בעזרת גלי קול ורצון טוב.
פתחים מביכים. מבישים. מבזים. חסרי הגנה. ללא סיכוך. לא יפים. לא מחמיאים. לא משאירים מקום לדמיון. כאלה שאוכל לפעור לך במבט, בהנהון, בהרמת גבה. בפרטיות או בפומבי. בעירום או בלבוש מלא. בכפפות וציוד מעבדה או בפטיש חמש קילו.
עד שיהיו גלויים ופתוחים כל כך שלא תוכלי להסתיר דבר, ואז שלא תוכלי לרצות להסתיר, ואז שתשכחי שאי פעם היית סגורה, ואז שתאבדי את ההפרדה בין הפנים לחוץ, ואוכל לטייל לתוכך בחוסר מאמץ, דרך כל חור שארצה.
