"אני נוטה להוציא כנות ופגיעות מהנשים שאני יוצא איתן," אמרתי לה, ואחרי שניה הוספתי: "או שוכב איתן." זה הפתיע אותה. היא ניסתה לשאול אותי מה פשר האמירה הזו. גיחכתי מעט ומשכתי בכתפיים. אמרתי לה שגופים לא משקרים, ושזה בדיוק כמו בשיחה: אם רק סותמים לשניה ומקשיבים כל המידע נמצא שם.
"אולי זה משהו שצריך לחוות מיד ראשונה," היא אמרה, ושאלה אותי מה ארצה לקינוח. אמרתי לה שלא אתנגד לנשנש משהו מתוק. היא גלגלה עיניים.
"מה למדת ממני?" היא שאלה לבסוף. אמרתי לה שיש לה משהו לא לגמרי פתור עם סקס. היא מזדיינת כדי להרגיש הרפתקנית אבל ברגע האמת מתביישת בעצמה ובתשוקה שלה. היא רוצה שהגבר ייקח פיקוד, אבל שיעשה את הדברים שהיא רוצה, אבל בשום אופן לא לומר אותם בקול רם. היא הקשיבה ושאלה אותי מה היא רצתה. אמרתי לה שהיא רצתה בדיוק את מה שקיבלה: את הרגע בו היתה נבוכה לפתע כשהבינה שהיא עירומה לגמרי ואני עוד לבוש, והבטתי בה בהנאה גלויה בלי לזוז ובלי לבקש ממנה דבר; את הרגע בו הרגישה שהיא נמתחת עד לקצה גבול יכולתה ולא יכולה לשאת את זה יותר, ובכל זאת המשכתי להתענג עליה, חזק ובלי רחמים; את הרגע בו צעקה משפט בשפה בוטה מאוד, כאילו היתה מלאה ומרותקת כל כך שהוא פשוט נפלט החוצה.
אמרתי לה גם את ההמשך: שדחקתי אותה לפינה, ולא השארתי לה מקום לאשר או להכחיש או לסתום את הפה ולהעמיד פנים שהיא אמביוולנטית או רק מרצה אותי. שעוד כמה שניות אביט לה בעיניים עם יד אחת בשיער שלה והשניה על הקרסול, והמבט שלי יראה לה אותה דרך עיני, והיא לא תוכל לברוח מעצמה לשניה אחת. היא שאלה אותי אם גם זה משהו שהיא רוצה. אמרתי לה שזה לא משנה יותר, שאני רוצה את זה, והכנסתי אצבעות בין שורשי השיער שלה.