"אז אתה הולך אחרי זה לפגוש את פ'?" היא שאלה אותי.
השאלה היתה מפתיעה אותי בכל זמן, בהתחשב בחוסר הביטחון של הקיבוצניקית שלעיתים קרובות התבטא בחוסר רצון שאפילו אזכיר אחרות. עכשיו, בשניה הזו, הייתי בהלם. התרוממתי טיפה על המרפק, הבטתי בה מלמעלה, והנהנתי במאמץ.
"מה תעשו?" היא שאלה.
"נקשקש, נאכל ארוחת ערב, אולי נזדיין." היא הסתירה את התגובה שלה היטב מלבד התכווצות חזקה של הנרתיק שלה על הזין שלי. זה לא הרגיש כמו גמירה, ובקושי הרגיש כמו עונג.
"איתה אנחנו תמיד מקשקשים שעות בלי להפסיק," המשכתי. "מדברים על דייטים ועל סקס," התכווצות נוספת, "וסתם, על עניינים ברומו של עולם."
היא שכבה שם, דוממת, מפושקת, נבעלת, לא מעזה לבקש שאמשיך. המשכתי.
"יש לה גינה ממש יפה, ודי מבודדת, וזה מאוד כיף להזדיין שם. לפעמים שומעים אנשים עוברים ממש קרוב בשביל ליד, ואנחנו ממשיכים ומנסים להיות בשקט, אבל די שקט שם באופן כללי, אז אני די בטוח ששמעו אותנו בעבר, ואני כמעט בטוח שהיו כמה שגם הציצו. נראה לי שזה עושה לה את זה." התחלתי לנוע בתוכה שוב, מייצב את עצמי ביד אחת ומביט בה מקרוב, עוצמת עיניים, דוממת מלבד מה שזועקים אלי הדפנות הפנימיים שלה. "היא אוהבת להביט לי בעיניים כשהיא מוצצת. בדרך כלל אני גומר לה על הפנים והציצים, בעמידה, כשהיא על הברכיים, אבל פעם קודמת היינו בדוגי אנאלי וגמרתי ככה, לא יכולתי להתאפק." זה ממש לא היה רוב מה שעשינו; התמקדתי באקטים שהיא לא היתה מוכנה לעשות כדי להגביר את האימפקט.
"היא שואלת אותי עלייך. סיפרתי לה את כל מה שעשינו. הכל. היא מאוד מקנאת שאני מזיין אותך בלי קונדום. היא מתה להרגיש את הגמירה שלי בפנים." לא זכור לי במדויק איך המשכתי משם. זמן קצר מאוד אחרי המשפטים האלה לא יכולתי יותר לשאת את העונג של היסורים שלה והתרוקנתי לתוכה. נשארתי בה, והרגשתי את הנשימות הכבדות וההתכווצויות הלא סדירות למשך עוד כמה דקות.
זמן מה אחרי זה יצאתי מהמקלחת עם החלוק שלה עלי. היא חיכתה לי במטבח עם כוס קפה חצי גמורה. ישבתי על הכיסא לצידה ולגמתי מהתה שהכינה בשבילי. היא קמה, הלכה לכבות את האור, ניגשה אלי, הורידה את השורטס, ופתחה את הקשר בחלוק.
"איך היה אצל נ'?" היא שאלה בלחישה.
"מצוין," עניתי.
"נמאס לי לדבר. שנצא לגינה ותספר לי?" היא חייכה. הנהנתי.