סימן הפיסוק החדש להיום נקרא "משפט כלוא" והוא נראה כך: #...#
בין הסולמיות נמצא משפט שהצנזורה הפנימית שלנו בחרה שלא להוציא החוצה. סימן הפיסוק לא מציין נימוס. חלק מהמשפטים הכלואים אכן יהיו משפטים בוטים עם פוטנציאל לפגוע, אך התכלית של המשפט הכלוא היא אחרת: הוא נכלא על מנת להגן על הסביבה. משפטים מסוימים הם רבי עוצמה ויש להם את הכוח לשנות את המציאות באופן משמעותי. כליאתם היא אקט של רחמים כלפי הסובבים אותנו שלא יוכלו להתמודד איתם. לעיתים קרובות המשפט הכלוא ישנה אותנו אפילו אם לא נאמר, דרך השפעה על נימת הדיבור או שפת הגוף. לפעמים ההרגשה בכליאת המשפט תהיה דומה לשמירה על מפלצת אכזרית מאחורי סורג ובריח. לכן הדמיון של סימן הפיסוק לסורגי כלוב.
לעיתים קרובות כדאי ללוות את המשפט הכלוא במשפט חלופי, חיוור ודל מתוכן, על מנת לשחרר חלק מהלחץ הנגרם מכליאתו.
דוגמאות:
1. "השיחה הזו מעניינת מאוד," #ויש לך קול מאוד גבוה. את בטח נשמעת נהדר כשאת גומרת.#
2. "הריזוטו הזה ממש טעים," #ומזכיר לי את הריח של הכוס שלך. תגידי, את עדיין נהנית כשגומרים לך בפנים והזרע מטפטף החוצה?#
3. "מגיע לך להיות עם מישהו שיאהב אותך," #אבל עד אז, בא לך לבוא אלי ולהזדיין למשך ארבע שעות?#