קצת ממני

לילה אצלה, צופות בעוד פרק של משחקי הכס..
מחובקות, נוגעות, מלטפות, חרמניות...
היד שלי מנסה למצוא את דרכה דרך המכנס ולא נוח לה, אז אני מכריזה ״המכנס הזה לא טוב, הוא מקולקל..״ היא צוחקת ואומרת ״המכנס בסדר, תראי״ ושולחת אותי לטי וי...
צופה, אוהבת את הסידרה, אוהבת אותה, אוהבת את הטעם שלה, אוהבת כשהיא גומרת...
לקראת סוף הפרק כבר כמעט מתפוצצת... רק הכלבה שלה (שלא מטורפת עליי) מונעת ממני לקום ולמשוך ממנה את המכנסיים ולטרוף אותה, אז אני מציינת שוב ״המכנס הזה לא טוב לך״ היא צוחקת ואומרת ״בייייייב, טוב אני אוריד אבל תראי את הפרק״
ברור.
צופה בפרק ומטיילת על העור שנחשף ;)
כתוביות.
מלטפת את הפוסי שלה, מחדירה אצבע, מנשקת ונושכת את הצוואר שלה, שששששש, גניחה אחת לא במקום והכלבה שלה תוקפת אותי, טורפת את הפטמות והחזה שלה, מחדירה עוד אצבע מלטפת את הדגדגן עם האגודל שלי, הכרית על הפנים שלה והיד שלי מזיינת אותה, מרגישה את כל השרירים מתכווצים לי על האצבעות, עוצרת, מלקקת את הדגדגן הטעים שלה, מתחילה שוב לזוז עם האצבעות, מהר, מוצצת את הדגדגן היפה שלה, הנפוח מעונג, ששששששש, והיא רוטטת ומתכווצת ומצמידה את הכרית לפנים שלה.
אני מחייכת, מנשקת, מלטפת, מנסה להרגיע...
מדברות ומתלטפות, ידיים נוגעות לא נוגעות, אני מלטפת את הפוסי שלה לוקחת את היד שלה ומניחה על הפוסי והיא משחקת, מה שמטריף אותי עד כמה היא יכולה להיות סקסית??? לשגע כל חלק בגוף ובמוח שלי????
היא ממשיכה והיד שלי עולה לצוואר שלה, מלטפת, חונקת.
הגניחות השקטות מתחלפות בנשימות קשות, סקסית מטורפת שלי, משחקת בעצמה עם נשימות קשות פטמות זקורות!
פאק.
היא גומרת, ואני בוחנת כל הבעת פנים של היצור הסקסי והיפה הזה.

קיצור...

כמה פרקים יש למשחקי הכס?

לא הייתי מגדירה את עצמי למכורה לליקוקים... 

אני כן אוהבת ללקק וזה כן מדליק אותי...
ולא, לא לכולן מסוגלת.. הייתי עם כמה שפשוט לא יכולתי ללקק להן, שליקקתי קלות את הדגדגן וזהו..
איתה זה מטורף!
איתה משתוקקת לרגע תמיד, לטעם שלה כאילו זה סם, אלכוהול... משהו ממכר וטעים,
והיא טעימה!!! ממש טעימה!!!
יש לה פוסי מושלם, כמו שאר הגוף אז נכון, לא אמורה להיות מופתעת.
הרגע הזה שאני בן הרגליים שלה, הפוסי שלה פתוח לפני, ממתין, מבקש... הרגע היפה הזה שמעבירה את הלשון, הליקוק הראשון, הטעמים הראשונים, הגניחה שלה...
מתחילה איתה לאט, אוהבת להטריף אותה...
מלקקת עדין מנשקת נושכת מוצצת והכל עדין...
מכניסה אצבע, הגניחה שלה גורמת לשחרור הסופי שלי ואני חייבת פשוט ממש חייבת לטרוף לה את הפוסי המטריף שלה, מוצצת את הדגדגן שלה חזק מלקקת לה כל טיפה מהמיצים הממכרים שלה.
פאק איזה טעם!

ביקשתי ממנו להיפתח לזוגיות שלי איתה ולהכיר אותה,
ביקשתי ממנה לנסות לחבב אותו,
אני אוהבת אותו ורוצה לשמר את הקשר שלי איתו, רוצה שנמשיך לצחוק אחד עם ועל השניה, שתהיה הרמוניה שקטה של כיף בנינו, כי את החיים יחד לא צלחנו, כי זוגיות זה לא עובד אצלנו.
אני מאוהבת בה עד מעל הראש, רואה את פרק ב׳ של חיי איתה, רוצה לחיות איתה ואותה, רואה עתיד יפה יחד.. לנצח נצחים.
זה קרה, היא באה, הם הכירו באמת הפעם...
לא טוב לי.
הוא מתאמץ בשבילי, בעלי... אני נחש מגעיל, מסדרת לו את התהום כדי שהנפילה לא תהרוג אותו, ומצפה שביום שאומר לו רוצה גירושים ישאר חבר... כן כן ״בשביל הבנות״... מביאה לו את מי שתחיה עם הבנות שלו, להכיר אותה, כאילו אומרת ׳המחליפה שלך׳, אני דוחה!!!! ב ד י ח ה !
והיא??? היפה שלי! המלאך שלי שעושה מאמץ גדול להיות סופר בסדר עם מי שישן איתי!!! הצפייה ממנה שתתחבר איתו, שתחבב אותו.. הזוי!! שתכיר אותו טוב ואז תהיה שם לפוצץ את עולמו???? מצפה ממנה להיכנס למשוואת הנחש שבניתי לי? אבוי לי!!! היא מלאך ואני מכתימה אותה בחיי!
חשבתי שזה יעשה טוב, אני חושבת שלו זה עשה טוב, לא יודעת אם עשה לה טוב, לי זה עשה רע!
נכון, אם היא תכנס לחיי עד הסוף אראה אותה הרבה יותר, אם היא תהיה בחייהן של הבנות יהיה להן הרבה יותר קל אחכ...
כל הזמן מחשבת את החיים קדימה... חישבתי כל צעד בגירושים, זמן, מצב כלכלי, מצב הקריירה שלי, מצב הבלה בלה בלה בלה בלה שלי!!
לא תכננתי אותה! לא לקחתי בחשבון את הכאב העצום של כל דקה בלעדיה!
לא לקחתי בחשבון יציאה מטורפת מהארון!!!
אני מתה מפחד!
יודעת בוודאות שזה יקרה, כל עוד היא תשאר.. כמו שמדברות.. הצד הריאלי שלי מהבהב ואומר רגע, תנשמי, יש סיכוי שזה לא יעבוד, אתן רק בהתחלה... לכי תדעי מה יוליד לו יום..
אבל מרגישה בפנים שהכל קטן עלינו... ככה מרגיש.. הכל לא משמעותי לעומת כמות האהבה שיש לי אליה ומקווה שיש לה אליי...
למה לחבר אותו לאקסית הרגיש טוב ולחבר אותה אליו מרגיש כל כך רע?
למה מרגישה שזה הולך להתפוצץ לי מכל הכיוונים?
היא רווקה, הכל פרוס בפניה, יכולה מחר לקום להכיר מישהו להתאהב ממש חזק ולהקים בית נורמלי בישראל...
היא איתי, מחשבת איתי את המהלך הבא, מבינה את הקשיים, מקשיבה לפחדים שלי...
בוער בי כל כך הרבה כרגע לקום להכריז מתגרשת ושלה!!
ומתעסקת בכיבוי השריפה שלי, נרגעת, נושמת... ממשיכה הלאה...
אמרה לי ״מפחדת שיהיה לך נוח מידי״...
יקירה שלי, נוח לא יכול להיות.
מרגישה רע עם המעשה הזה.
ומפחדת מהצעד הבא, פחד משתק.
יודעת שתהיה תקופה קשה מאוד, ושאני לא לבד...
יש את הבנות...
יש אותה..

אלה לא גירושים רגילים...

זה גירושים+יציאה מהארון.

מ ט ו ר ף !

צריכה לקבל החלטות,
ממשיכה לחבר בינהם/מנתקת כל מגע בינהם
ממשיכה/מנתקת
????????????

לא חשבתי לרגע שיהיה כל כך קשה לי.

צריכה לחשוב טוב כדי שהפיצוץ יהיה הכי שקט שאפשר...

לפגוע כמה שפחות,

 אישה שטן נאמר עליי! 

כל הזמן מדברות על לישון יחד, 

להתעורר כשהדבר הראשון שרואה זה אותה,

מוקדם בבוקר, אני על המרפסת מסתכלת עליה,

היא מכבה את הרכב, מארגנת את הדברים שלה,

יוצאת, מסתכלת עלי ומחייכת :)

לילה זה בעייתי כרגע.. אז בוקר :), 

יש לנו פתרונות יצירתיים :)

אני מנשקת לשפתיים שרק לפני כמה שעות נישקתי ללילה טוב,

מרגיש כאילו עברה שנה מאז הפעם האחרונה ששפתיה נמעכו בשפתיי,

היא מתפשטת, נשארת עם תחתון, נכנסות למיטה,

היא מנשקת, מחבקת ואומרת "לישון"

:-/ איך אני אמורה לישון????????

אז אני מחבקת ועוצמת עיניים, 

אבל הידיים שלי, אני לא מחליטה עליהן מסתבר...

הידיים מטיילות על הגוף המושלם שלה,

מבלי ששמה לב הן גם קוראות לשפתיים לטיול...

אני מנשקת, מטיילת על גופה והיא נענת לי,

מחזירה ליטופים ונשיקות,

רואה את הסימנים שהשארתי עליה,

בוהה בהם לרגע, מקווה שהיא לא תשים לב..

קשה לי עם הסימנים, יודעת שהיא אוהבת אותם,

אבל גם יודעת שנוצרו מכאב, כאב שאני הכאבתי לה.

כרגיל, היא מדהימה בלקרוא את המחשבות שלי,

כאילו בנתה לה בית בתוך תאי המוח שלי והיא יושבת שם,

מקשיבה...

היא מחייכת ואומרת בטיפה עצב "עוד מעט הם יעלמו"

אני מחייכת אליה, יודעת שבראש שלה אני לא חולת נפש... 

יודעת שזה בסדר, מסתכלת לתוך העיניים הנדירות שלה ואומרת "נעשה חדש".

מה שגורם לחיוך היפייפה שלה עם הגומה הכפולה להופיע מולי שוב :)

אחרי שנרגעו כל החושים שהטריפה לי,

אחרי שנרגעו הידיים מהעור שלה והאף מהריח שלה,

העיניים מהיופי שלה, הפה מהטעם שלה והאוזניים מהקול הקטן שלה,

הצלחנו להירדם :)

לפתוח את העיניים ולראות את המושלמת שלי.

ככה רוצה.

בדיוק ככה,

לראות את הגוף שלה מתמתח,

את העיניים נפתחות,

את המבט המהמם שלה,

את החיוך היפה הזה.

ככה בדיוק,

כל יום.

 בוקר טוב מלאך קצר שלי }{

אני אישית נגד חתונה,

נגד מוסד הנישואין...

כי כשמו הוא, מוסד.

למה התחתנתי... אני אסביר,

במשך חייך את נתקלת בהמון "מוסדות" המגבילים אותך, סוגרים אותך.

אנחנו נולדים, נתונים למרות הורינו, ואז נכנסים למוסדות "חינוך".

בכל מקום מציבים בפנינו גבולות, רובם מטופשים {לפחות כך זה נראה באותה התקופה..}

יצרנו משפטי מחץ מפגרים כמו "גבולות נועדו בכדי לפרוץ אותם" ועוד כמה בסגנון...

משם צבא... רובנו, בצבא יש משמעת קשה והכל מאוד ברור אסור/מותר כזה... אבל כבר לא נתונים למרות הורינו ומתחיל שגעון הגדלות... אז יש שיחרור מסויים...  ואחרי הצבא, חופש.

"אני בפני עצמי" "אם אין אני לי מי לי" "אני שמה לעצמי גבולות, ואני אשבור אותם"

כי הכל הכל אני יכול כי זה החופש הגדול!!!

והנורמה, הנורמה המגעילה, הדוחה, המכתיבה...

איך לדבר ועם מי, איך להתלבש, לחייך, לנשום!!!!!!!!! ל ה ת ח ת ן  להביא ילדים, לחיות שגרה שוחקת מועכת רומסת.

נורמה מזדיינת!

אז מתחתנים, בגלל הנורמה או לא להיות לבד או לא להתמודד עם השאלה החוזרת "נו מתי חתונה?", מוצאים פרטנר שיכניס בנו עצבים עד המוות.

בהתחלה זה טוב... יש תחושה שאת במסלול הנכון, יש עבודה קבועה, גבר לחזור אליו, ריבים, שחיקה, שקט, שוב ריבים, וגם עוד שחיקה, בקושי מדברים, סקס הופך לפורקן חרמנות בלבד... לפעמים מתבלים... ילדים {אושר ושמחה}...

נשמע טוב?

אז נישואים פתוחים, 

הרי שפעם היה טוב, היינו חברים טובים, הימים בהם הוא היה האחד לספר לו הכל..

הרי שפעם בחרת בו לנצח נצחים לא?

{אלא אם את פוסטמה שחלמה על חתונה, שמלה לבנה נפוחה נפוחה ופשוט היית צריכה חתן..}

יש כל כך הרבה פלוסים בנישואים פתוחים-

* נזכרים שהאיש הזה מצחיק, נחמד, חביב, אהוב... יותר מהכל חבר.

* מפסיקים להילחם.

* אין שקרים.

יש גם מינוסים... אני מניחה... לי קשה לראות אותם... {משקרת!!}

אז פניתי אליו, הסברתי שלא יכולה עוד, שצריכה יותר ומאמינה בלב שלם שגם הוא צריך...

הסירוב היה החלטי לחלוטין ללא אופציות "לא טוב לך? קומי ותלכי."

זה לא מה שרוצה.. רוצה שקודם תהיה חבר, אחרי הכל יש בנינו המון,

לא רוצה להוציא אותך מהחיים שלי.

אז מתרחקת, מחביאה... מלאאאאא שקרים...

זה עדיף על יחסים פתוחים????

הרי שכל זוגיות טובה מושתת על אמון!

ואני דו מינית שמשתוקקת לאישה, שיש לי צורך שאין לו את האופציה למלא.

ומכירה מישהי שבשבילה שווה לצאת מהמקום הבטוח, שבשבילה מוכנה גם שיאמר "ביי"

אז יושבת מולו ואומרת בריש גלי.

אני: עזוב יחסים פתוחים, כללי מידי, בסדר.. מה לגבי יחסים פתוחים עם נשים בלבד?

הוא: רק נשים? לשתינו?

אני: כן

הוא: אין בעיה {מחייך חיוך זדוני}

אני: כן????? {מתלהבת בטירוף!}

הוא: אבל מה? פעם פה פעם שם?

אני: לא, מישהי קבועה לי וקבועה לך

הוא: אורגיה??

אני: אם היא תרצה.. לא נכפה עליה או משהו...

הוא: טוב.

לא יכולה לתאר את האושר שהיה באותו הרגע... 

אולי כי הכרתי את האחת והיחידה, 

אולי כי סוף סוף חופשייה לחיות...

ואז זה באמת מתחיל, 

דברים מסתדרים ולי טוב ונעים :)

אני מאוהבת, חיה, נושמת, רגועה.

ואז מגיעה רעידת אדמה.

"לא טוב לי"

לא טוב לו.

לא טוב לו, לי טוב,

לא טוב לו, לי טוב, לה טוב {אני חושבת}.

לא ניסית בכלל!!!

תכיר מישהי.

תמצא את עצמך בשינוי הזה,

זה לא גבר זאת אישה,

לא פאק שלך פאק שלי.

אין לחזור אחורה,

אין אופציה כזאת,

אני לא מוותרת עליה.

אני עיוורת מאהבה?
יש בה פגמים ואני לא רואה או כל הבולשיט הזה שכולם מדברים עליו??
נכון, היא מושלמת.. אבל בשבילי..
מושלמת לי
יש בה פגמים... ברור לי.. גם לי יש..
למי אין??
אבל הפגמים שלה מושלמים בשבילי, כי הם לא מתנגשים בשלי.
כמו כפיות,
כשפנים מול פנים ומנסים לישון, יש ברכיים שיפרעו, חזה.. ידיים נרדמות, נשימות שלפעמים מפריעות,
אבל כפיות,
בכפיות ירך לירך ישבן לבטן יד מתחת לצוואר ואחת מחבקת, שתי ידיים אוחזות בידיים מחבקות כפות רגליים נוגעות...
הרמוניה של עטיפות...
ככה היא בשבילי, ככה הפגמים שלה, מושלמים.
לכן הם לא פגמים,
היא מושלמת בשבילי כמו כפיות.
אז לא, אני לא עיוורת...
אני רואה את כל הפגמים המושלמים שלה.
יש בה את כל מה שצריכה, בפן הפיזי והנפשי,
וכן מאוהבת בצורה לא שפויה עם עיניים פקוחות לרווחה,
בכפיות,
נושמת את השיער שלה ומתרוממת לנשק לה על הלחי ;).

אומרים שמקנאים כשאוהבים... אבל אהבתי בעבר, והייתה גם אהבה אחת ממש גדולה על סף האובססיה... 

ולא, זה לא בער בי, לא ממש הזיז לי אם הסתכלו על אחרים או אפילו אם נגעו...

מתחילה להבין מה זה קנאה, אולי גם מה שיאה של אהבה.

זה מרגיש מוזר, 

כשמילה על אחר/ת גורמת לשריפה בפנים, הכל בוער,

הנשימות מתגברות, המצח והגבות מתכווצים,

האישונים רועדים,

הלב מתכווץ לגוש לא מועיל, 

הידיים רועדות ובמוח...

במוח אלף תרחישים,

תרחיש עליה עם אחר/ת,

שהגוף שלה ירצה אחרים/ות 

והתרחיש החמור מכולם, שהלב והראש שלה או אפילו אחד מהם ישכחו אותי.

זה חדש לי, כיף... זה לא.

הייתה לי תאוריה שמקנאים רק כשאין בטחון מלא בבן/ת הזוג, 

לא אמון הכוונה אלא בטחון שלא יעזבו... 

"מקנאים כשיש חריץ לבריחה"

לכן גם מעולם לא קינאתי, תמיד בטוחה שלא יעזבו.

אבל איתה, איתה הכל שונה,

אני יודעת שהיא אוהבת וגם יודעת שהיא שלי,

גם אחרים/ות היו שלי, 

בדייט הראשון שלנו אהבתי את הפלירט שלה עם הסביבה,

פלירט אלגנטי, מפולפל, מלא חן...

שלא תבינו לא נכון... מתה על הפלירט שלה!!!

אז עוד היה הבטחון שלי בשמיים,

בדייט השני כתבה לי שיש הופעה של אקסית שלה, 

משהו בער בי מהרגע שכתבה 'אקסית' לומר שאין סיכוי שאת הולכת בלעדי!!

לא משנה מה, אני באה!

לא בדיוק הבנתי את עצמי אבל היה לי דחף מטורף להכריז

Back off!! She's mine!!!!

ואז חשבתי שזה בגללה, שהיא כזאת סקסית 

משדרת סקס משובח.

{לא תלונה כלל אלא מחמאה גדולה לאישה קטנטונת}

מהר מאוד מבינה את עצמי, 

מבינה שהיא ציפור חופשיה ואני קשורה בחבל לאיזה אחד...

שהוא מקסים וגבר מדהים וכנראה מושלם וכו וכו...

אבל היא (עדיין) לא קשורה לאף אחד.

שזאת לא היא, זאת אני הבעיה...

מה וגם שיבוא היום שיהיה לה מישהו 

(רק לכתוב את זה גורם לבטן להתהפך)

בין אם אהיה בתמונה ובין אם לא.

אבל כשמתחפרת בזה עוד טיפטיפה מבינה שזה רק בגלל שהפעם זה שונה,

הכל איתה שונה,

נשים נתפסו אצלי כבשר, סקס, להוציא, להשתחרר, זיון.

אותה אני רוצה 24/7 וסקס לא מחייב (רצוי.. שלא תבינו לא נכון..)

אותה אני חולמת,

איתה רוצה לישון ולהתעורר ולנשום.

זה שונה כי הפעם אני שלה כמו שהיא שלי או אפילו קצת יותר...

הפעם גם אני שייכת לה.

ככה תהיה החתונה..

נתחתן על גג, סימבולי לדייט הראשון שלנו,
התפריטים יהיו כתובים בירוק וורוד,
האורחים יהיו לבושים שחור, יהיו כלובים, ועל השולחנות ויברטורים ופלאגים ענקיים במקום ואזות ושנדליר, הבופה יהיה מנשים וגברים עירומים שעליהם יהיה המון אוכל, יהיו שרשראות וכל מיני אזיקים מחוברים לקיר, יהיה חדר שקוף מחולק וחשוך (סטייל המבוך) עם מיטה וספות וספסלים, על הקירות יהיו מסכי פלאזמה ענקים ותוקרן שם מצגת של כל התמונות שלנו יחד. בעירום. סימבולי למקום שבו הכרנו.
האוכל יהיה צמחוני, כיאה לכלה :)
ויהיה המון אלכוהול, כיאה לכלה :)
אנחנו נלבש שמלות כלה סקסיות 😉
החופה תהיה מחבלים, והרב יהיה בחליפת עור צמודה,
כשנעלה לגג, יתנגן השיר All of me נצעד יד ביד בשמלות לבנות, שלי תחרות ושלך סאטן.. נחייך חיוך מתרגש, נסתכל לקהל, נזהה פרצופים אהובים ואוהבים, נתרגש עד דמעות, נעלה שתי מדרגות לחופתנו, נסתכל אחת לשניה, נתנשק, נפיל הינומות אחת לשניה ולהיפך, הרב יבקש שקט, ויתחיל:
האם את ארייה לוקחת את אישה זו, לפנק, לאהוב, לתמוך, לקבל את האגרנות הכפייתית שלה, לפנות מקום לנעליים שלה, לנצח נצחים ועד שהמוות יפריד בנכן?
את תחייכי תצחקי קלות, תסתכלי עלי ותאמרי ״ברור״
האם את ספויילד לוקחת את אישה זה, לעטוף, לאהוב, להעניק, לתמוך, לקבל את כל פניו של ה ocd שלה, להבין את בעיית חוט המחשבה שלה, לנצח נצחים ועד שהמוות יפריד בנכן?
אני צוחקת, מחייכתתתת ואומרת ״בהחלט״
הרב יאמר ״אם כך אני מכריז עליכן כזוג הזוי ומושלם לנצח נצחים, אתה מתבקש לקעקע את היפות״
יעלו שני גברים מפוצצים בקעקועים, יוציאו מכשירים, יבקשו שנפתח את המחשוף,
ברקע יהיה את השיר מרוב אושר של גיא ויהל,
עושות קעקוע של טבעת על הלב בציצ שמאל :) 
ואז מתחילה מסיבה בדסמית מטורפת, הופעות בכל מיני במות, בופה, ידיים מונפות לספנקים בכל מקום, עירום, 
נחגוג עד אור הבוקר!!! 

זהו.
היא לא תלך, לפחות לא באמצע כי הכאבתי או הגזמתי..
והיא לא תשבר, אפילו אם היא כל כך קטנה ושבירה... לפחות כך נראת לי.. כל כך שבירה.
אחרי שעות של משחקי גוף,
אחרי שעות שאני נושכת, חזק יותר כל פעם,
אחרי שליקקתי, החדרתי,
אחרי היד המונחת על הצוואר,
זאת שלא מצליחה לחנוק אותה,
אחרי הגניחות היפות והגוף הנענה לעונג.
אחרי כל זה נשכבנו, כפיות,
הישבן שלה צמוד לגוף שלי והחזה שלי לגב שלה,
אני מחבקת חזק, מנסה שתידבק אלי כך לא תהיה ברירה ותהיה איתי בכל מקום...
היא אומרת ״בייב, אני נרדמת..״
אני עונה ״טוב, אז אני אעיר אותך״
אני מלטפת את הישבן הכי מושלם בעולם שלה, שלי,
מלטפת בין הישבנים, נוגעת לא נוגעת בפי הטבעת שלה,
עוד לא יודעת אם זה בסדר.
מנסה להבין תוך כדי תנועה.
הישבן שלה עולה,
היא מתחילה לנוע,
אני מחדירה אצבע,
יוצאת ומלטפת בין הישבנים,
הפעם קרוב יותר, ממש מרגישה,
היא גונחת, מחכה,
אני מלטפת ומועכת את הישבן,
מחדירה שתי אצבעות ומשחקת בפנים,
הידיים שלה פרוסות לצדדים,
אני מתרוממת, יושבת על הירכיים שלה,
מול הישבן,
מחדירה אגודל, טובלת ברטיבות.
מוציאה ומחדירה לפי הטבעת,
היא גונחת ומסתדרת לאצבע שלי,
אני משחקת שם, ומלטפת ישבן,
מועכת נושכת רוצה ממש, הכל בוער,
הספנק הראשון,
אני מרוכזת כולי בישבן המושלם שלה,
צוללת לתוך הגניחות המחרמנות שלה,
מרימה את היד, מניחה בעדינות,
מועכת צובטת נושכת,
כולי בוערת הידיים רועדות, גניחה של שיחרור
היד נוחתת על הישבן.
הסאונד של המכה, הסאונד שלה,
סינפוניה.
והיא נשארת, אני מכה שוב, והיא פה.
אני מושכת את האגן שלה, מרימה את הישבן,
מכניסה אגודל שני, טובלת..
מוציאה.
מכניסה שתי אצבעות לפוסי היפה שלה,
אגודל לפי הטבעת,
משחקת
ספנק לימין, ספנק לשמאל,
תמיד חיבבתי שיוויון.
בין ספנק לספנק מלטפת.
אוחחח סינפוניה,
בתוך החושך רואה את האדום על הישבנים שלה,
מרימה מבט, הראש מונח,
ממשיכה.
רטט חזק 😄
אני ממשיכה עוד טיפה,
מוציאה אצבעות,
מניחה את הראש על הישבן שלה ומתמוטטת.
הגוף שלה רוטט ושלי רועד.
נוגעת בישבן, לא מפסיקה ללטף, באיחוד איפה שחם. מנשקת.
הראש מוצף, אני עולה מניחה את הראש על הגב שלה, מנסה להרגיע את הרטט שלה אבל רועדת מידי,
אני נופלת לצידה, היא מסתכל אלי ואני לא יכולה,
רוצה לחבק אותה ולומר שממש מצטערת!!!
מתפוצץ לי הראש.
היא מתקרבת, לוחשת לי,
״לא ברחתי, לא נשברתי״
מסתכלת לתוך העיניים שלה, היא מרוצה, טוב לה.
אז למה מרגישה שאני סייכו?
למה אני חייבת?
למה זה בוער בי?
רוצה לשמור עליה מכולם ומכאיבה לה בעצמי?
אין בזה הגיון.

בית ריק ויש מזרון... היא מגיעה ואני עושה לה סיור... היא בוחנת את מעט הספרים שמצאתי מספיק מעניינים לקרוא, קוראת משהו קטן שכתבתי, טבעי לי שהיא פה, בד״כ קצת לחוצה ״כשעוברים״ על הדברים שלי, איתה זה אחרת... תגעי, תקראי, תדעי, תכירי עד הסוף, אל תעזבי.. יושבות בסלון מדברות, מספרות... העיניים שלה מעט אדומות, נקודות כואבות ואני לא רוצה לשחרר מהם, רוצה לחפור בהם וללטף כל פרט, שתקיא את הכל וזה אולי יכאב פחות.
אני מציעה ״רוצה לראות את החדר שלי?״ למרות שכבר ביקרנו שם... והיא מבינה וצוחקת.. 😉

ואנחנו על המזרון, הבגדים יורדים מהר, והיא מולי, הקימורים הציוריים שלה במרחק נשימה ואני נושמת אותה, מסניפה, מלקקת, מוצצת, נושכת, מטורפת על הגניחות שלה, סאונד שיטריף אפילו א-מיני, אני צמודה אליה ורוצה אותה יותר ויותר קרוב, מלקקת את הטעימה שלה הישבן שלה עולה הגב מתקמר, חתלתולה סקסית שלי, אני מללקת ומוצצת את הדגדגן שלה, טעם גן עדן! (או אננס... בבדיקה חח) ורטט קטן, מתוק מתוק, עדין עדין, והיא שלי שלי, אני מטפסת עליה מנשקת ונושכת את דרכי לשפתיים שלה, ממשיכות במגע, על הצד, עיניים לעיניים, שלה עצומות אני מנשקת מלטפת גב עד ישבן והיא עושה נעימי לגב שלי, היד שלי על הישבן שלה, מלטפת, מועכת, כל כך רוצה... נושמת, מתסכל... היא פותחת עיניים, מבינה את הסיטואציה לא את הסיבה, אני רוצה לומר לה שאוהבת ולא מצליחה להוציא משפט, היא עולה עלי מתיישבת אני מחזיקה לה מתחת לעצמות המותן, מצמידה את הרטיבות שלה לרגל שלי (מקווה שאני מספיק חלקה בשביל זה) בוחנת כל גניחה שלה עד לעליה של אני גומרת. היא פשוט מחרמנת! נופלת לצידי, יפה כזאת, עדינה, קטנה, רגועה, עוצמת עיניים, אני מלטפת וממתינה שיפתחו שוב, עוברת על כל הקימורים בעצימת עיניים מנסה לזכור כל פרט לכשתלך, נפתחות העיניים ואיתם עולה לי חיוך, רוצה לומר שמחה שאת שלי והמילים לא יוצאות (פאקים עם אינטימיות... דבילי..) אני עולה עליה מנשקת ומוצצת ונושכת וזה טוב!!! לא יודעת שובע!! שעות על גבי שעות רק לטרוף אותה! אני בין הרגליים שלה, רוצה ללקק את היפה שלה היא מתישבת, אני מרימה את הראש מסתכלת לעיניים שלה שאומרות אני רוצה גם לעשות לך וזה מלחיץ כי אם הפעם לא אגמור היא תפגע, ולא רוצה, אני מכניסה שתי אצבעות ומשחקת, הגניחות מיידיות, צובטת את הפטמה, היא כל כך יפה וכל כך חושנית וכל כך מחרמנת שזה מטורף, יושבת מולי ברגליים פתוחות הגב מקומר, נשענת על הידיים אחורה, הראש נופל אחורה והשיער הארוך ארוך שלה כמו ים מפוזר אחורה ומעט על החזה, ככה, בדיוק ככה, לנצח. זה מה שרוצה. היא רוטטת כולה ונשכבת על הצד, אני מאחוריה, מחבקת, מרגיעה את הרטט, מלטפת עד שהיא נרגעת, היא מסתובבת אלי, מנשקת חזק, אני אוכלת אותה, את השפתיים שלה, מנשקת לה את כל הפנים, היא מחייכת וזה מדבק... אני ממשיכה ללטף אותה כי לא יכולה להפסיק, מדברות ומתלטפות, היא שוב עולה עליי אני דוחפת אותה אחורה היא יושבת עלי זקופה, האגודל שלי על הדגדגן היפיוף הנפוח שלה, השניה מחזיקה אותה בישבן המטריף שלה ושוב הראש אחורה והגניחות... אוחחח היא גונחת ורוטטת ונופלת לצידי אני עוצמת עיניים, מקשיבה לגניחות של אחרי מרגישה את הרטט הנרגע לאט, מחזיקה אותה קרוב קרוב, היא רגועה, נפתחו העיניים, אני מנשקת, אני קמה להביא סיגריה ושתיה, כשחוזרת היא על הבטן, סקסית, נשית, חושנית, ישבן עגול, אני נשכבת לצד היופי הזה, מדליקה סיגריה, מדברות ונוגעות, מתכופפת לגמורה שלי מנשקת מכבה סיגריה ומניחה את הראש על הישבן שלה, רגע נדיר, מלטפת מנשקת נושכת ״אאאוווו״ אני מרימה את הראש ממנה ״אל תקומי אל תקומי אל תקומי״ מתנגן לי בראש והיא מסבירה ״זה אווו טוב״ אני נושמת לרווחה וחוזר הדופק, נשכבת לצידה, נרגעת.. היא עולה עלי, הידיים שלי נוגעות מצמידות אותה אלי והיא אומרת בחיוך ״את הורסת לי את התיכנון כל פעם״ אני צוחקת ומשחררת מאפשרת לנשיקות שלה לטייל עלי, לידיים שלה ללטף אותי, ללשון שלה ללק לי ואני גומרת, הגמירה הכי משחררת שהייתה לי, פיזית ונפשית, גמרתי איתה, אני לוחשת לפרצוף המחייך שלה ״בואי אלי״ היא עולה ואני מנשקת ומלקקת אותי ממנה, היא קמה לפיפי, אני מדליקה סיגריה, היא חוזרת ונשכבת לצידי על הבטן אני מכבה את הסיגריה וחוזרת לישבן שלה, מלטפת מועכת רוצה... כל כך רוצה... ומנשקת, נושכת הפעם בלי פחד מאווו מלטפת את הפוסי היפה שלה המבצבץ בין הירכיים שלה, מחדירה אצבע, נושכת את הישבן, מחזיקה אותו ודוחפת עמוק יותר ומהר יותר, הישבן שלה עולה, מבקש דורש, אני רוצה ולא יודעת למה לא מצליחה לתת את הספנק הראשון, היא גומרת בלעדיו, אני טועמת ממנה, מלקקת את הרטיבות שיצרתי, יודעת שמאוחר ותיכף אין ברירה וזה נגמר, מנשקת לה על הישבן, היא נרגעת מסתובבת אלי, מתקרבת, נמרה, טורפת, מנשקת אותי, יורדת לאט בנשיקות מלקקת לי, מגמירה אותי,

אהבה קטנה שלי.