הכל כחול

זהו", שתקתי והסתכלתי עליה מסתכלת על המסך.

 

היא מצדה פשוט שכבה שם, מכווצת כולה לכדור קטנטן בין הקיר לביני, באותה תנוחת בהייה בכיוון שבו הדגמתי לה מה בדיוק אני הולך לעשות לה בעוד כמה רגעים.

 

התאמצתי לאתר רמז קל לתגובה על פניה. מהזיונים הרגילים שלנו, בהם הייתה מתייצבת תחתיי כמו כלבה מיוחמת ונהנית להגיש לי את גופה, היה ברור שזה לא נופל עליה מהשמיים. ולמרות הכל היא שמרה על מבט תמים, כמעט מטעה. רק פעימות לבה שהלמו במלוא עוצמתן דרך חזה הקטנטן אל כף ידי שכיסתה את כולו חשפו את התרמית.

 

 

 

ולפתע היא התנתקה ממני והזדקפה על ברכיה כמבקשת לקום, מפנה לי את גבה. בחנתי את המהלך בשילוב ידיים מפקפק. אני מכיר אותך, ילדונת, זה הדליק אותך. אחת, שתיים ו-ש-לוש, ספרתי בלב, וכמו מתוך פקודה התקער גבה והבליט את ישבנה. "מה שתרצה, אני שלך" היא מילמלה במהירות מעורפלת, אחת, שתיים, סרקתי את גופה-רכושי, ושלוש, היא סובבה מבט בתזמון מושלם. "עשר דקות", הקפדתי לבטא כל מילה נפרד, פרמתי את ישיבתי ויצאתי.

 

 

 

בדרך למטבח עצרתי מול המראה. לזקפת השלושת-רבעי, שם הקוד למצב בו הזין שלך קם ליום עבודה רגיל עם הבחורה הרגילה, לא היה שום זכר. במקומה מתח את הבוקסר עד הקצה כלי מוכן ומשחר לטרף. שלפתי מאחד הארונות שלושה אזיקונים מאובקים ומהמגירה מגבת כחולה ריחנית אותם השלכתי על השולחן. את שליש בקבוק הג'יימסון שכבר מיצה את מקומו על השולחן הורדתי בישיבה רגועה במרפסת, מביט בתל אביב חולפת תחתיי. 

 

 

 

למעט כמה פיסות אור תועות על תקרת המרפסת החדר היה חשוך כמעט לגמרי כשנכנסתי, אפוף בעשן של יותר מג'ויינט אחד. 

 

ראיתי את צלליתה מחכה על המיטה בדיוק בתנוחה הנכונה - על הברכיים, ידיה מאחורי הגב, פנים למטה.

 

נשימותיה הגיבו מיידית לכניסתי. הדלקתי את מנורת הקיר הקטנה שמעל לשידה. 

 

"הזונה שלך", בעיפרון שחור על פלח אחד,

 

"זיין אותי כאן" נכתב על הפלח השני בליווי חץ עבה שהצביע אל בין שניהם.

 

האיבר שהספיק להירגע בינתיים התקשה שוב במהירות שיא. היא בהחלט הולכת לקבל את מבוקשה.

 

התקרבתי אליה באיטיות, דואג שהיא תשמע כל צעד. 

 

נשימותיה גאו לשרשרת של שאיפות ונשיפות. מהירות. מפוחדות.

 

החריקה שליוותה חיבור שניים מהאזיקונים זה לזה העבירה בה התכווצות.

 

"מעכשיו", הנמכתי עוד יותר את קול הבס שלי, "ועד שאני משחרר אותך", התקדמתי ופניה המכווצים בריכוז נחשפו אליי,

 

"את בסך הכל", כרכתי את שני האזיקונים סביב צווארה, "כלי לסיפוק מיני". הידקתי.

 

"הבנת?". הנהון חטוף. "את תעני לי כשאני מדבר אלייך, כלבה", תחבתי אצבע בין צווארה לרצועה ומשכתי. "הבנת?", חזרתי בשקט. "כן אדוני".

 

באזיקון הנוסף קשרתי את פרקי כף ידה מאחורי גבה. התרחקתי, משאיר אותה במתיחות שיא בזמן שהמצלמה מוצאת מהתיק אל השידה ומועמדת במקום.

 

כיוון אחרון. rec.

 

 

 

ריח וטעם משכרים מציפים את חושיי בזמן שאני קובר את פניי בישבנה. ריח שמחזיר אותך רבבות שנים אחורה לימים בהם היינו חיות וזו הייתה דרכנו לבחון התאמה. מתאים לי.

 

פישקתי את התחת הכנוע שלה וצללתי לתוכה, מתאחד עם הרטיבות עד אובדן מוחלט של הגבול ביננו, מעביר נוזלים מחור אחד לזה שאני באמת הולך לנצל. אצבע אחת נטשה את תפקידה בלפיתת הישבן ומיהרה להתחיל להרחיב את החור הצר. גניחה נשמעת, ובעקבותיה אצבע נוספת מצטרפת. "אה!", אנקת כאב. "כואב לך? את תתרגלי". אני מתמכר למראה שתי האצבעות הנכנסות ויוצאות מחור התחת שלה ובמשך כמה דקות מרגיל אותה לנוכחותן. כנראה שזה עבד, האצבע השלישית שהחדרתי מתחת לשתיים האחרות נכנסה בטבעיות. לבסוף הוצאתי את כולן והסנפתי בחיוך שבע רצון. הבור הפתוח לרווחה הוכיח שעכשיו היא מוכנה למנה העיקרית.

 

 

 

"עכשיו תסתכלי למצלמה", כיוונתי את ראשה כשאני גוהר מעליה,

 

"ותספרי לה מה הולך לקרות לך עכשיו".

 

היא שותקת ואני מהדק אחיזה בשיערה.

 

"את יודעת מה אני עומד לעשות לך?"

 

"לזיין אותי אדוני"

 

"לזיין אותך איפה?", אני מטלטל מעט את ראשה תוך כדי המשפט,

 

שוב שתיקה.

 

אני רוכן אליה. מצמיד את שפתיי לאוזנה ולא מרפה מהאחיזה.

 

"אני הולך לדפוק אותך בתחת כמו זונת רחוב קטנה", אני לוחש לה ומיישר מבט למצלמה,

 

"ולגמור לך בתוך הגרון",

 

אני ממשיך להחזיק את פניה אל מול המצלמה ומחכך את ראש הזין בפי הטבעת שלה, גורף את הנוזלים שהצטברו שם ומחזיר, 

 

מהדק אותו בעזרת האגודל עד שהוא טובע פנימה ונעלם. "אהההה" היא משמיעה אנחה עמוקה וארוכה, ואני מקווה שההבעה הזו נקלטה יפה.

 

חדירה איטית ורדודה הופכת לעמוקה ומהירה יותר כשאני שולט בגופה לחלוטין באמצעות הרצועה שלצווארה. 

 

"את אוהבת להיות השרמוטה שלי, נכון?", שאלתי ולא חיכיתי לתשובה, "נכון???" ויתרתי על הרצועה לגמרי ואחזתי בגרונה בשתי ידיי,

 

תשובתה התערבבה לגמרי בגניחות רמות של כאב ועונג,

 

קולות הטפיחה הלכו ונעשו קצובים יותר,

 

הפתח הצר שלה שואב אותי לתוכו, לוחץ על הנקודות הנכונות כאילו תוכנן עבורי,

 

מכריח אותי לסגת מדי פעם כדי לא לבזבז את המטען על התחת שלה,

 

ואחרי שההפוגות בין נסיגה לנסיגה התקצרו מדי החלטתי שהגיע הזמן,

 

יצאתי ממנה בתנועה חדה סופית אחת והפכתי אותה על הגב,

 

ראשה מוטל באוויר בין המזרון לרצפה,

 

"פתחי את הפה" לחשתי דרך השיניים וזה נשמע כמו כעס, לא פלא כשהגוף כולו נוקשה וממוקד,

 

תחבתי את הזין שזה עתה יצא מישבנה עמוק לגרונה,

 

"כחחחח" היא נחנקה והטתה את ראשה הצידה,

 

מהלך שגרר עונש מיידי של הצלפת זין מלאת ריר,

 

הפעם ליתר ביטחון אחזתי את ראשה בין ברכיי ואת גרונה בידיי והמשכתי לדפוק את הפה שלה,

 

מאפשר לה הפסקות נשימה קצרות שגם בהן מצאתי שימוש לפיה שעינג הפעם את הביצים,

 

וכשהיא על סף עילפון נכנסתי בפעם האחרונה ופרקתי את כל תכולתן בגרונה,

 

צופה בחלק נפלט החוצה וניגר מטה על אפה ועיניה, נמהל בדמעות.

1. תאהבי את זה. מההתחלה ועד הסוף. תאהבי את העובדה שיש לך זין בפה, תתמסרי ותתרגשי לקראת המשימה שלך - לספק אותי. בניגוד למה שנשים אוהבות לספר לעצמן גברים כן קולטים וכן מרגישים, ואיתות קטן שהבחורה לא בקטע כמוהו כלהתחיל מבחן מ-60. אם את בכל זאת לא מסוגלת להתחבר לתחושת השליחות אבל את כבר שם, לפחות דעי איך לזייף: אנחות מוחנקות, התנשפויות, עצימת עיניים חולמנית ושיתוף פעולה מלא מהגוף, ולא רק מהלסת ההכרחית. כאן נמצא המפתח לכל מה שיבוא בהמשך, מי שהבינה את העיקרון תוכל לעמוד (ולהעמיד) בהכל.

 

2. תמצצי. נשמע מוזר וטריוויאלי בקריאה ראשונית, אבל באמת, יש סיבה שקוראים לזה למצוץ. צריך להפעיל וואקום בחלל הפה, שיצור אפקט שאיבה. יותר מדי מכן בטוחות שסיימתן את העבודה בזה שהסכמתן לשים אותו בפה, ועכשיו זהו, הוא כבר ידאג לעצמו שם. אז לא. בזמן שאני לא שם לב העבירו כף יד על אחת הלחיים שלכן. יש שם גומה קטנה? you're doing it right.

 

3. תתמקדי בעיקר. חסכי ממני את ההתברברויות מסביב, רק אתן אוהבות את זה. לנו יש הוט-ספוט דיי ממוקד שמתחיל בחלק התחתון של בסיס הזין, הולך כל הדרך לאורכו ומסתיים במקסימום נקודתי במה שהיועצת שלכם הייתה מכנה עטרת הפין, טבעת שחובקת את בסיס הכיפה ונקראת ככה כי היא, ובכן, מעטרת את הזין. כל השאר דיי מיותר. זו טריטוריה שנחקרה ונבדקה אינספור פעמים משחר הילדות ורק במגרש הזה אני משחק. FOCUS!

 

4. עבודת כפיים. רוב הסיכויים שלא תצליחי להשתלט על גן השעשועים הזה באמצעות הפה שלך בלבד, אז קבלי את ה-must-know העתיק ביותר בספר: יד-עוקבת-פה. הרעיון פשוט: היד עוברת אחרי האזורים שהפה מרטיב בדרכו של הזין פנימה\החוצה. אם האיבר בדרכו פנימה, היד מקדימה אותו בתנועה קדימה, אם הוא יוצא, היד עוקבת אחריו החוצה. קדימה, נסי את זה על זין דמיוני שנזקף מולך באוויר. רק לנעול את הדלת, אבא לא יקנה את הסיפור שאת מתאמנת באחיזת מיקרופון ל-the voice. מעבר לכך, לא לכרוך את היד כך שתסגור לגמרי על הכלי. זו שגיאה שמפזרת לחץ אחיד על כל האזורים בזין במקום להתמקד בעיקר (ע"ע סעיף קודם). אחיזת מלקחיים כשהאגודל מגרה את החלק התחתון ושאר האצבעות מלטפות את החלק העליון - that's how we roll.

 

5. "מלתעות" יצא מהאופנה בניינטיז. עוד סעיף חובה בכל מדריך למוצצת. פשוט בלי שיניים. גם לא בקטע חייתי ויעני-מגרה. כל פעם שאני רואה שיניים על הזין, הגבות שלי מתעוותות ואני בהיכון לדפוק צרחה מתרוממת בסגנון סולן להקת פאוור מטאל. את טורי השניים אפשר להוציא מהמשחק ע"י כיסוי עם השפתיים. כן, את תרגישי שאת עושה פרצוף מטומטם, אבל את לא מרכז העניינים פה, זוכרת?

 

6. זה לא גור חתולים. דיי עם העדינות. אני מודע לקיומם של ילדודס שזה עתה עומדים לחוות מגע זר ראשון באיבר מינם מאז הערב המסעיר עם המוהל. אבל למנוסים - ואת רוצה אותם מנוסים - מגע עדין מדי עשוי להוריד, ובמקרים מסויימים (אהלן) לחרפן עד כדי שיפוד גרונך על ראש התורן. ירימו את היד בהצבעה התלמידות הרציניות שביניכן וישאלו - מה העוצמה הנכונה? ובכן, התפתחות הטכנולוגיה לא פסחה על נקודה חשובה זו, ובאמצעות ניסוי מדעי פשוט אפשר להגיע ללחץ המדוייק שאת צריכה להפעיל. הצטיידי באצבע משומנת\רטובה והחדירי אותה 1-2 ס"מ לתוך חור התחת (שלך!). התרכזי היטב וזכרי את התחושה. כעת הכניסי אצבע (רצוי אחרת, רצוי שכנה) אל הפה ונסי לשחזר את עוצמת הלחץ על האצבע שהרגשת קודם. אם זה לא מצליח גייסי את היד השניה להפעלת הלחץ, במקום הפה. זו בערך העוצמה שאני רוצה על הזין שלי.

 

7. תסבלי בשקט. לא מעניין אותי אם כואבת לך הלסת או אם שערה מתחילה להציק לך בפה. פאוזה קטנה לא במקום והופ גלשנו את כל גרף הגירוי חזרה למטה, וצריך להתחיל לטפס חזרה. אם כואבת לך הלסת אפשר להעביר את הפיקוד לידיים לכמה שניות, suck it up תרתי משמע ובלי הפסקות מיותרות. מה שכן מותר להפגין את הסבל והמאמץ ולהתבכיין קצת, אפילו רצוי, אני תמיד שמח לראות הקרבה אמיתית. אבל להפסיק - אסור.

 

8. לא שוכחים אשכים. אנחנו מגיעים לשלבים המעניינים והמתקדמים בקורס המזורז שלנו. את יכולה לעצור כאן בסעיף 8, אבל אז גם רוב הסיכויים ש-8 יהיה הציון המקסימלי שתוכלי לקבל על הירידה שלך. גג גג גג. גם הביצים הם איזור גירוי רגיש ביותר כפי שכולנו הספקנו ללמוד בדרך הקשה, כשחבר מניאק עזב אותנו באוויר על הנדנדה הזוגית בגן צילה. שני מצבי הפעלה מומלצים לאינסטרומנט הזה - מציצות עדינות של כל אשך בנפרד, ו\או ליקוקים עמוקים ורחבים, עם מלוא שטח הלשון. אל תתפסי ביצה אחת ותשברי אותה כמו מטורפת, אנחנו לא ב-angry birds.

 

9. Special Features. אם הגעת עד כאן אחרי שהכנסת והוצאת ולחצת ושחררת, אלה כבר תוספות דיי פשוטות שמשדרגות כל סעודת זין. יותר מזה; שליטה במיומנויות האלה תקצר את זמן העבודה משמעותית. אני מדבר על גרון עמוק כמה שיותר ובכמה שפחות רפלקס הקאה (עריכה למתקשות בנושא: פיהוק מרחיב את דרכי הנשימה העליונות כדי לספק יותר חמצן למוח. נסו לדמות פיהוק כדי לספק את הבחור), הגברתקולות גרוניים במהלך האקט, משחקי רוק ונוזלים (לא, אני לא אעלב אם תירקי לי על הזין), דיבור מלוכלך (וגם את המתג הזה אני מרים עד הסוף) ולממש משקיעות - משחקי חום-קור עם כוס תה חם ונשיפות אוויר קרירות. מטומטם ככל שזה ישמע, למניעת תאונות מטופשות - התה נכנס קודם לפה שלך, את בולעת אותו ורק אז מחזירה את הזין לעניינים. כל המציל בולבול בישראל וכו'. סמני וי על כמה שיותר מאלה ואת בדרך ל-9.5. עשר זה רק התקף לב שאחריו אי אפשר לנקד.

 

10. שפיך זה לא איכ, זרע זה לא-רע. בשביל מה התאמצתן כל כך אם לא כדי לראות אותנו פולטים את האישור לשימושיות שלכן? התסריט האופטימלי - אתן מקבלות מטחי כבוד לבנים מקצה אחד של חיוך לקצה השני, או כשוט מרוכז על גבי הלשון, בסדר העדיפות הזה. תסריטי ביניים פושרים - אתן מוכנות לאפשר לחזה והבטן שלכן להיצבע לבן-שקוף, ומורחות את התוצאה על גופכן. התסריט הגרוע - אתן מפנות את הגב ומאפשרות לדור העתיד לשחות לשומקום הרחק מטווח ראייה או מגע. אבל מעל כולם מתבלט התסריט הלא קיים - אין מצב שאתן משדרות גועל מכל סוג שהוא. מקסימום תעמידו פנים שזו ההעדפה שלכן, הכנות לא באמת מעניינת אותי, השואו כן.

 

11. המספר הנוסף - לכי תביאי בירה מהמקרר. רצוי עם הזרע שלי עדיין על הפנים שלך, ורדי להרגיע בליקוקים את אזור ההתפרצות.

 

השדונת הקטנה דוברת כאב שוטף ויודעת בדיוק מה להגיד

ובטח שאכפת לי שהיא קטנה ממני בכמעט 10 שנים

אם לא היה אכפת איך היינו משחקים "איפה את היית כשאני הייתי ב..."? איך הייתי יודע שכשאני התגייסתי היא עלתה לכיתה ג'?

בטח שאכפת לי שההורים מחכים לה בבית שתשוב 

אם לא היה אכפת איך הייתי מכריח אותה לענות לי רק בשפה הזו?

בטח שאכפת לי שהיא הולכת לשקר להם ולכל מי שצריך כדי להיות הצעצוע שלי

אם לא היה אכפת איך הייתי מכריח אותה לעשות את כל שיחות ההרגעה עם הזין שלי ביד השניה או בפה?

 

עכשיו צלליתה השפופה עומדת קפואה בין קירותיה האחוריים של קומה 29. הנעורים יפים עם חולצה של להקת מטאל כלשהי ונעלי אולסטאר וילקוט. 

היעד שסידרתי לנו הוא חדר ישיבות בשיפוצים, הרצפה מלאה פסולת בניין שצריך לעבור כדי להגיע לספה המאובקת שהצבתי מול חלונות הענק.

הדבר הראשון שאני פונה אליו אחרי שאני דוחף אותה אל הספה הוא לקחת את מה ששלי. הג'ינס מגולָף ממנה ובצמוד לו התחתונים, ואני קובר את פניי בתוך הכוס החלק ביותר שראיתי מימיי. מאיזה גיל היא עושה לייזר?! (ואולי זה פשוט עוד לא התחיל לצמוח?)

אני לא יורד לה באופן שאמור לגרום לה הנאה, כי אם פשוט לוגם ממנה בשיטתיות, בצמא. האצבע האמצעית שאני מחדיר אליה נתקלת בהתנגדות ראשונית, צפופה וסבוכה. הפתח הזעיר שלה מתרגל וזה הזמן לצרף גם קמיצה ואצבע. שלוש אצבעות בפנים, פניה מתמלאות אימה. ארבע. חמש.

את יודעת כמה אצבעות יש בכוס הקטנטן שלך עכשיו? אין לה מושג מה מבצעים בה כרגע. גילוי האמת גוררת יבבות מסכנות ותחנונים.

 

ההכנה הסתיימה ואיבר עבה וקשה ננעץ בה. עושה רושם שהוקל לה, היא הייתה צריכה את הזין הזה כל כך. אני מאפשר לה להתענג על נוכחותו הבטוחה והקבועה בתוכה. אף אחד לא מזיין אותך ככה, הא? 

I guess not. אני מעמיק בתוכה עוד ועוד, פיה נפער בכאב. 

יש רק דרך אחת לפתוח כוס קטן כזה, אני מסביר לה, ואז בקצב מכות האגן - וזו. לא. עדינות. 

My boyfriend would'nt like it, כאמור, יודעת בדיוק מה להגיד. אז שילך להזדיין. תגידי את זה.

SO FUCK HIM! היא נושפת בחצי חיוך ממזרי. כלבה טובה.

עכשיו אני הולך למלא אותך בזרע, אח"כ אנחנו נחליף מקומות ואת תרדי לי, על ארבע, עד שהוא יעמוד שוב.

אני לא מחכה לתשובה ומתפוצץ בתוכה. גם אחרי שהרחבתי אותה, היא צרה עד כדי כך שאני מרגיש את דפנות הכוס עם כל פליטה.

 

היא מדדה בצעדים קטנים ועייפים למקומה החדש על הרצפה, אבל לא מקבלת זמן להתאושש.

אני מניח את כף ידי על אחורי ראשה ודוחף אותו בגסות לכיווני. קטנה מלהכיל, היא מיד מתחילה להיחנק. הדרך היחידה לנשום היא לפתוח את הפה רחב יותר, אבל אני מנצל זאת כדי להיכנס עמוק יותר. הרוק לא מאחר להגיע, בכמויות. אני מורח את נטיפי המאמץ בכף ידי, בסטירות קלות, על לחייה ומצחה. המטרה מושגת די מהר - אני זורק אותה אל הספה כשהיא עדיין על ארבע ושוב חודר אליה, הפעם בדוגי, כשגופה מקובע לחלוטין לתנוחה הרצויה - יד אחת שלי מכוונת את אגנה, וביד השניה אני אוחז בשיערה וכופה עליה להביט מבעד לחלונות אל הנוף העירוני. הכוס הזה כבר לא מספיק הדוק בשבילי. זוכרת על מה ויתרתי לך בפעם שעברה? יללה קטנה של אימה חומקת מגרונה. אני לא שוכח.

היא עוברת למלמל תחינות באנגלית וזו כמו תפילה אבל אלוהים מת וארצו כבושה עכשיו בידי החיות הרעבות ביותר.

עדיף לשנינו שתעזרי במקום להקשות, אני מלטף את החור האחורי שלה עם כיפת הזין שלי ומצליף בו מכות קטנות. היא שולחת שתי כפות ידיים קטנטנות ומפשקת את אחוריה למקסימום. כאן נפרדות דרכינו: ככל שאני נהנה יותר היא מגבירה את יבבותיה. זה עילאי כרגיל, מרגיש כאילו תקעתי את הזין במכונת אוננות שמותאמת ללחוץ על כל הנקודות הנכונות. אני לא מספיק להיכנס עמוק מדי לפני שהיא חוזרת לעברית. זה הסימן ואני נסוג מיידית. כמו תינוק שנרגע כשדוחפים לו מוצץ, היא נרגעת כשדוחפים לה זין למקום הנכון.

 

אבל היא לא העניין שלשמו התכנסנו כאן. אני מסיים להרגיע אותה ומושיב אותה על עקביה, ברכיה על הרצפה ופיה פתוח לרווחה בציפיה.

אני עומד לרוקן אל תוך הנערה השברירית הזו את הנוזל הגברי שהיא כ"כ אוהבת. וכמה שהיא אוהבת. בחיבה המיוחדת שהיא רוחשת לשפיך מעט מאוד בנות גילה יכולות להתחרות. אבל היא תצטרך לבקש אותו. Cum in my mouth...להתחנן אליו. Please cum in my mouth. הייתי יכול להקשיב לזה שעות, להקליט אותה ולשמוע את זה באוטו, להפוך את זה לצליל התראת הודעה נכנסת בפלאפון. היא רוצה את זה, היא זקוקה לזה, היא חייבת את זה. גופי מגייס כל טיפה אחרונה שנשארה וסוחט אותה לתוך החיוך המאושר שלה. קצת על השיניים הקדמיות, כמה טיפות על הלשון והיא כבר ממהרת לבלוע ולהרוות את הצמא.

 

אני מתלבש במשיכת מכנס.  

סיימת את תפקידך, את משוחררת אני אומר בדרך החוצה, כשהיא עדיין מחפשת את בגדיה על הרצפה. 

אל תצאי עד שתשמעי את המעלית.

 אנחנו שרועים על רצועת חוף צרה, תחומה בין קו המים וצוק גבוה. את שולחת מבטים חוששים לאופק החולי שבצדדים. אני חופן את מפגש ירכייך הרטוב וברור שהחשק שהצטבר בך יגבור על כל חשש. את מעבירה יד על הזקפה המתקשה בתחתון הצמוד, הזין שאת כל כך אוהבת, חולצת אותו מכלאו ופולטת גניחה למראהו. את כל כך תגובתית, הלכלוך והתמימות שלך רודפים-מתחלפים ביניהם כמו הצד החשוך והמואר של הירח.

מהסלעים שמימין מזדקר צל גבוה, אם אני זוכר נכון זה עמוד, ואם לא - שיהנה מהכלבלבה הקטנה שלי. על ארבע. אני מקפיד לסדר את החצאית על גבך התחתון כך שתמסגר את התחת הקטן והעגלגל ומנחית מכת איבר על פתח הכניסה הורוד והעסיסי. צליל השפרצה מגלה לי שהוא רך ומשומן כמו שצריך. בדרך כלל זה הזמן להתעלל, להשתהות, ללכת מסביב. הפעם אני הולך ישר לעניין. די בקצה האיבר כדי לנפק את המנגינה הערבה הזו, של עונג בלתי נשלט. פי הטבעת שלך מתכווץ ומתרחב במקצב לא סדיר, ויש עוד מספיק זין בחוץ כדי לשמור אותנו רחוקים יחסית, לאפשר לי להנות כצופה בראליטי הפורנו הלא כ"כ פרטי שלנו. באמצע הדרך מתחיל לכאוב לך. הכוס שלך קטן עליי בכמה מידות. כשאני מספר לך את זה באוזן הוא מתכווץ עוד יותר. את סוחטת אותי, מבקשת ומקבלת את המנה החמה שלך על החזה, בקילוחים עבים ששמרתי במשך כמה ימים רק בשבילך.

 

את הדרך חזרה אנחנו עושים בעירום מלא, כשרק מגבות רטובות לגופינו. איפשהו באמצע נסיעת 20 הדקות הביתה נוצר רווח שקט בין שירים והמוח משתעמם מהר, זועק לגירוי. אני מסתכל עליך מסתכלת מהחלון, רגועה מדי. הגיע הזמן להפר את השלווה. אני שולח יד ומפשיל באחת את חלקה העליון של המגבת. אורות דרך וצללים רוקדים על צמד הבליטות הקטנות והנעריות. הדרך מהירה וכלי רכב טסים מימין ומשמאל, לא גבוהים מדי, בינתיים. צריך לחשוף יותר. יד ימין עוזבת את ההגה ומפשקת את רגלייך. שוב שאיפת אוויר מופתעת, את נדלקת ומתחילה להרטיב, או שבכלל לא הפסקת. אני מחזיר את היד אל ההגה רק אחרי שאני מוודא שאת ממשיכה לגעת בעצמך במקומי. מאטים למחלף מרומזר, כל נהג מקבל זמן הצצה הולך ומתארך, שנייה, שתיים. עוצרים ברמזור, מימין מתקדמת לה בזחילה משאית. לא יודע מה הספיקו לראות משם בשניות הארוכות האלה, אבל חבל שזה לא אוטובוס, אני ממלמל לעצמי באכזבה.

 

במקלחת את ילדה מפונקת של אבא'לה, רוצה את הזרם כאן וכאן ובעיקר שם, איפה שמדגדג. אני מתחבר לתפקיד ומרטיב אותך, פרינססה קטנה, בהתאם לבקשותייך. שכבת חול זרוי על זרע מתמוססת מגופך ואת הופכת אט אט מבובת מין מטונפת לילדונת צחורה ונקייה. עינייך בורקות אליי מבעד מסך של ריסים עבים שהמים איחדו לקווצות. פיפי את רוטנת, אני מחייך. תעשי. את מנסה להוציא אותי מהסרט, אבל אני מודיע לך שאת שבויה בתוך ריבוע המקלחת. את מנתרת קלות במקומך, רוקעת בירכייך באיפוק חסר אונים. הנה, אני לא מסתכל, אני עושה בקושי רבע סיבוב קטן ולגמרי מסתכל. זעף, צחוק ולבסוף השלמה נטולת ברירות בתיבול חיוך של הקלה.

 

הרגעים היחידים בהם מתהפך מאזן הכוחות באים כשאת יושבת לי על הפנים. אין שום סיכוי בעולם שאוותר על ההנאה שבלהעביר רטט כזה בנשמתך. את רוכנת קדימה מעליי והחזה הניצני תלוי מעליי בין קו המבט שלנו. מבטך מכושף, מקובע, כמו מנסה להתרכז ולקלוט כל פריים שהעין משדרת. את רוכבת קדימה ואחורה ומגישה לי לסירוגין את חורייך, פעם את זה ופעם את זה, ואני מקדיש לכל אחד מהם את תשומת הלב היחודית לו. את נעה בקצב מתחלף ואני עוקב אחרייך בתשומת לב מקסימלית כדי להרקיע את הנאתך לשחקים. פעם רודף ופעם נרדף עד שאת מזדקפת באגן יציב ומצמידה אותי ללא יכולת לנוע מלבד הכי עמוק שאפשר, לתוכך.

 

בעוד כמה דקות נעצור ליד ביתך ושוב ניפרד למי יודע כמה זמן, אבל המבער הקטן והחלק שלך לא מראה סימני רגיעה. שוב את אוספת את האיבר המזדקר דרך רוכסן הג'ינס אל בין שפתייך ומטפלת בו במיומנות של מעריצה מושבעת. ידיי לא עוזבות את ההגה. רק בחניה, בטווח הראייה של ההורים שלך, את מסכימה להירגע ולעבור לעבודת יד לאור יום ולעיני כל שכן מנומנם מזדמן. טיפות זרע אחרונות נסחטות ממני אל גב ידך, אותה את מקרבת בחיוך מתגרה לשפתייך. בהילוך איטי מאין כמותו קצה לשונך מבצבץ דרך טורי השיניים החשופות. פעם הבאה את כבר תורידי את זה בצ'ייסר.

 

 

 

אני פוסע באדישות בין טורי האבן. 

השמיים לא בוכים על אף אחד והציפורים דווקא מצייצות,

פעם יותר, פעם פחות, אף פעם לא בצורה יוצאת דופן.

 

כוח נסתר מכוון אותי בדיוק אליו ועוצר אותי מול קברו.

האותיות קצת דהויות, אבל בסך הכל בסדר. 

מישהו היה כאן לא מזמן.

מבוכה קלה שוררת ביננו לרגע או שניים,

ואם באמת היה צורך לדבר סביר להניח שהיה יוצא לי משהו בסגנון של "אז מההה...".

 

אני מנסה להרגיש.

סוחט את עצמי בכוח, וכלום.

שריר לא זז, 

לא בחוץ ולא בפנים.

רק גלגלי עיניי מטיילים הלוך ושוב,

סורקים באיטיות את הקהל הגדול הזה,

עדיין, כלום.

"ולנו עוד קוראים מתים", הם בטח חושבים.

אני משתעמם ומתחיל לשחק להם עם האותיות,

קפד ראשו, הוסף זנבו, משפטים מצחיקים ושמות מגוחכים.

דיי.

 

שומט מבט שוב,

מוותר ומנסה להיזכר,

רק להיזכר איך זה מרגיש להרגיש.

ליידו שוכב איזה בחור בגילו שמגלה לי שהתאריך הלועזי שזכרתי היה שגוי,

אני מודה לו על התיקון וחושב שהוא כבר הועיל לי יותר.

 

ואז, בלי התראה, לאט ובשקט,

הם קורעים את האדמה בידיהם הרקובות וזוחלים החוצה.

אתה הבאת את זה על עצמך, זה מתחיל,

אתה השארת אותה לבד, סמרטוט חסר-אחריות,

אני לא רוצה להיות הזֶכר שלך, וזה שוצף וקוצף,

לא יישאר לך זכר,

אני נבהל מהעוצמה,

עוקר אבן קטנה מהאדמה הרטובה, 

מניח אותה על המצבה ועף משם.

 

 

---

 

בחלוף כמה שעות כבר עמדתי במרכז החדר התל-אביבי החדש שלי.

מזרון, שידה קטנה, טלוויזיה וכמה בגדים בשקית.

טוב מספיק בתור התחלה.

"חייב לחגוג את זה בזיון איכותי", ירה המוח שלי על אוטומט,

"הראשונה שתיכנס לכאן תהיה סימן להמשך".

לא שאני באמת מאמין בזה, אבל כנראה שזה היה חייב להיאמר,

כי שתי דקות אח"כ הגיעה הודעה בלונדינית, נמוכה וקטנטנה:

"מה מעשייך ברביעי בערב?"

 

עיר גדולה - יש. ועכשיו...

 

 

והפעם בפינתנו "דברים שכיף להיזכר בהם בשתיים וחצי בלילה כשהנבוט בתחתונים מפריע להירדם" - אלכס. חיילת שלי לשעבר בצבא, רוסיה קטנה וברונטית עם חזה קטנטן וגוף של נערה ממגזין חוקי בקושי. מטורפת אמיתית, בלי תעודות רק כי היא עוד לא הלכה לאיבחון.

 

מכירים את האישה האולטימטיבית? ליידי בחוץ, אישה במטבח וזונה במיטה? אלכס הייתה יותר מזה- זונה בחוץ, זונה במטבח וזונה במיטה, מאלה שלא מתביישות לשתף את החבר'ה בכמה בא להן זין, ובניגוד לילדות חולות צומי, היא באמת התכוונה לזה. היא הייתה חולת זין.

 

העובדה הזו דיי הספיקה לי כדי לרצות לארח אותה בדירה בכל פעם שמתחשק, כלומר תמיד, ולהפיק רווחים מהמתנה שהאל החנון והרחום העניק לה. לנו.

 

אלא מה, עמוק מתחת לשכבות המופקרוּת עדיין פעמה באלכס נפש אנושית רכה ועדינה, ועל יתרונותיה הייתי צריך לשלם. לא כמו שאתם חושבים - לשלם בתשומת לב ובבילויים. אה, אז זה כן יוצא כמו שאתם חושבים.

 

נגיע לעניין - הלילה הספציפי ההוא שעושה לי קשה מתחת לבטן היה ליל יוני חמים. מהלילות הראשונים בשנה שממש כיף להיות בחוץ בת"א, כשהרוח הקלילה והנעימה עוברת בליטוף בשיער ומפיחה חרמנות באנושות כולה. יצאנו לשחק פוּל עם עוד זוג חברים. אלכס דפקה הופעה שכולה דפוק אותי- מיני שחורה צמודה וגופיה אדומה קצרה שמשאירה בדיוק את הרווח הדרוש מהחצאית, מעין קולר קטן ושורת צמידים צפופה שדאגה להשאיר באוויר את ניצוץ הנעורים המטורף שלה.

 

הגענו לקפה נוגה ואלכס לא חיכתה שניה. כמו רוסיה שומרת מסורת שהישראליות קצת קילקלה אותה, הזמינה וודקה רד-בול.

 

"איזי, הא? לא רוצה לגרד אותך מהרצפה היום, וגם צריך לנצח אותם", אמרתי לה בטון הרגוע והסמכותי שהיא אהבה עוד מהצבא והנדתי במבטי לעבר הזוג. היא רק חייכה.

 

כעבור שתי כוסות וכמה כדורים (בכיסים של השולחן, כן?) אלכס התחילה להתנהג מוזר. מבטה ריחף והיא נשענה עליי יותר מכרגיל. 

 

"את בסדר? לא שתית מספיק בשביל להימרח עליי ככה", עקצתי אותה.

 

"אנחנו ישנים אצלך, נכון?", היא שאלה והוסיפה בלי לחכות לתשובה, "אני חרמנית..."

 

חייכתי בסיפוק והמשכתי לשחק. הכנסתי שני כדורים. אלכס נדלקה.

 

"ממש עושה לי את זה גבר שיודע לשחק סנוקר", היא לחשה לי, מתעלמת באלגנטיות מהעובדה שאחד הכדורים היה הלבן. 

 

"אני לא לובשת כלום מתחת", היא התגרתה, "סתם...חוטיני...אבל הוא כבר רטוב". זונה קטנה. היא מבקשת כ"כ יפה. משחק אחרון, אני משלם ועף מפה לטחון לה את הצורה.

 

חשבתי שבנסיעה חזרה היא תירגע. אז חשבתי.

 

אלכס נמרחה על המושב, עצמה עיניים והתחילה למלמל. מלוכלך. 

 

"מאסטר, אני רוצה שתזיין אותי...בבקשה תזיין אותי...תקרע לי את הצורה". לך תנהג ככה.

 

ואם זה לא מספיק, בזווית העין קלטתי תזוזה, שברמזור האדום הראשון התברר לי שזו הייתה כף היד שלה שהיא התחילה להעביר בין רגליה, על הירכיים הפנימיות. בתזמון מושלם היא פקחה מעט את העיניים וזרקה לי מבט אפוף. חיוך. "אתה מת לדפוק אותי, הא?". ירוק. היא מנסה למשוך את היד שעל מוט ההילוכים. "אלכס, אנחנו עוד רגע בחניון" אני ספק מנסה להרגיע אותה ספק מבטיח.

 

עוד לפני שהספקתי לדומם מנוע שתי הידיים שלה כבר טיפלו בכפתורי הג'ינס שלי. היא הייתה שיכורה, זה היה מגושם. דוממתי, השענתי את הכיסא קצת אחורה ופניתי לעזור. "תן לי למצוץ, תכניס לי אותו עד הסוף", היא לא הייתה צריכה לחכות הרבה. כשקולות חניקה קצובים ברקע ורוק בכמויות הזויות נפלט מפיה, השתמשתי בראשה ובפיה כדי לגמור שלוש פעמים רצוף ולמלא את גרונה בזרע.

 

היא נרדמה בחיוך מסופק.