מבבלגת לעצמי את השכל

שיירי בושם ...
רסיס זכרון...

אני בתור ילדה קטנה,בת 3 ...
אמא באה להחזיר אותי הביתה מגן איילה...
היא עם סלים,אחרי קניות בשוק ולפנינו מחכה דרך עם שביל עפר,חום מדברי,ואובך של מרחק הליכה...
הולכות לנו,בשמש הקודחת,ואני,כמו שרק ילדה יכולה להיות - מבקשת ממנה להרים אותי,להרים אותי בדיוק כמו הסל שאותו היא נושאת...,ולא..
אני ילדה,לא בא לי להבין
בא לי שאמא תענה לבקשתי..
אז היא נחמלת עליי, ומרימה את ילדתה הזאטוטה..
ובדקה הראשונה שהיא מתרצה ולוקחת אותי על מותניה אני מבקשת לרדת.
המצפון של הזקנה שבתוכי לא נותן לי להיות ילדה.

_____________
גדלה לי עוד קצת...
בת 5
בחדר של אמא ואבא..
פותחת את הארון,
בוחרת לי את השמלה הכי יפה של אמא
לובשת אותה
"אוי כמה שאני יפה"
פותחת את מגירת הנעליים ובוחרת לי את העקב הכי גבוה
בין לבין שרה לי את "כמו ציפור בשבי" של ריטה
ברקע אמא בסלון שומעת לה "דודאים"...
מקרטעת לי על נעליה כאילו אני על מגדל 5 קומות וניגשת ל"טואלט" שלה...
מתמרחת לי באיפור כאילו הייתי המאפרת של כרישת רייטינג מפורסמת.
מביטה על עצמי במראה,ורואה עכשיו בבירור את האישה שבתוך הילדה הקטנה.
שומעת את אמא ברקע "ליידי קטנה,גברת מגונדרת"
ואני חוזרת אחריה "גברת מקונדרת"

___________
עוד קצת...
כבר רוקדת בלאט...
גמישה ואצילית
תלמידה מצטיינת
אפילו מקובלת...
הכל לפי הספר..

__________

הופה...
והנה גיל ההתבגרות הגיע...
מקבלת לי מחזור,שאיתו מגיע פיק בירכיים וקריאה לחישתית לאמא .."בואי רגע...תראי ..." (מראה לה את התחתונים,רועדת)
כמה תום...
אחחח
כמה תום...

_______________
תקופת שריפת הפחים הגיעה...
כל החבר'ה במטרה אחת נחושה
"להרוס"!!!!!!
שום פחד,שום נורות אזהרה,הכי חזקים בעולם...
אף אחד לא יכול לנו...
ועדיין ,תחת מעטה הכוחניות המתפרצת הזו, יש בתוכי מצפון, משהו שלא לוקח אותי לקצה המסוכן..
מן מנגנון טבעי שנולדתי איתו...

__________________
אהבה ראשונה
תגליות וחשיפות...
שבוע לפני גיל 18 בותקתי מאהבה,באהבה (לא יכלתי לחכות עוד שבוע?? שיהיה עגול)

______________
צבא...
התמודדויות אחרות....
שנה וחצי ,אחרי הטירונות והקורס מציבים אותי בכלא בהסוואה...
חדר סודי כביכול,אסור להכניס אליו אנשים
עושה שבוע -שבוע...
למראית עין "בית זונות"...
אך לשבת שבוע שלם בחדר,עם עוד מישהי,חדר ללא חלונות,חדר שבו ישנים,מתקלחים,אוכלים,עובדים,אסור להשאיר אותו לבד...
חדר שמלא בשקט
חדר שלוקח לך כל בזיק של חיות, אוסרים ע ליך לראות אור שמש
מדברים עם אנשים דרך צוהר שתודה לצה"ל טרח לדאוג שיהיה שם...
תפקיד סודי עלק...
כוס אמא שלהם...
שנה וחצי של חושך,של צמא לחופש....בגיל הכי חופשי שיש

שם למדתי מהו חופש..
במקום שבו אסרו עליי אותו...
ישנתי שם עם עכברים,ג'וקים,אפילו הכנסתי לשם חתול..
אני ושותפתי למקום הארור הזה ציירנו כל חלקה אפורה,תלינו צבעים,ומילים,והשיא היה גרפיטי ענק מצבעי גואש
גרפיטי של גזע עץ יבש,על רקע כתום ואדום,
ובגדול,למעלה רשמנו באותיות ירוקות ,זוהרות שחלילה אף אחד לא יחמיץ :FREEDOM
שם במקום הזה לימדתי את עצמי להיות לבד ולא לפחד מזה...
למדתי את עצמי,כל שד שיש ואין בי...
למדתי לכבד את השתיקה,את השקט...
לא להיבהל ממנה...
למדתי לכתוב
שירה, שטויות למגירה..
למדתי לשנוא את עצמי,ואח"כ לאהוב...
למדתי מהי חברות אמיתית עם שותפה למצב שלך..
למדתי שלא משנה כמה יסגרו את הגוף שלך
הנשמה תמיד תחפש את החופש..
למדתי להעריך את אור השמש בדקות האחדות שהייתי יוצאת אליה בשבוע שבו הייתי בבסיס.
למדתי לאנוס באהבה את השבוע שאח"כ,ולחוות עד כמה שאני יכולה...
למדתי כמה שאני חזקה...
והכי הכי למדתי
שאין כח יותר חזק מהחיים...
מהרצון.

והלילה
אני לבד...
ואני בכלל לא מפחדת מזה...

גיבורה שכמותי

סאאמקקקק