אתם יודעים שישנם דגים (נראה לי דגי סלומון-לא סגורה על זה..) שהם נולדים אי שם במעלה הזרם,ולכשהם מקבלים "עצמאות" -עוד בהיותם דגיגונים זעירים,הם מתחילים בדרכם,מתחילים "לזרום",להכיר,לחוות,להיסחף עם הזרם... לגלות עולם שפשוט לוקח אותם ומראה להם את עולם המים,עם בגרותם,כשאמא טבע מתחילה להתגלות בפניהם,ומגלה להם את נפלאות "נטיעותיה"(אפשר גם נטיותיה בבקשה?)...משמע- אותו יצר התרבות שכ"כ מושרש באינסטיקט הטבעי שלהם ,הם מתחילים לנהוג אחרת...
הם לוקחים את היצר הכי חזק שלהם-ו .."הולכים נגד הזרם"..ממש פשוטו כמשמעו-בלי שום חרטה,לוקחים דוך למקום הולדתם- ע"מ להשריץ את ביצהם-בדיוק כמו שאבות אבותיהם עשו ועושים כבר שנים.
אתם חושבים שזה קל??????
רק ההחלטה של לחזור את כל מה שהם שחו,להביט בעינים בוגרות,מנוסות (לאו דווקא חכמות יותר)יותר באותה דרך שהייתה חלק מהבגרות שלהם ,לעבור את הכל מהתחלה -זו החלטה ...ענקית! (לא אשתמש במילה "קשה")..העניין הוא שזה לא בדיוק "להתחיל את הכל מהתחלה"..-זו אחלה הזדמנות לעשות אחרת,לשנות,לא להיות חלק מהזרם הסוחף,להקשיב ללב,למה שבאמת מוביל,לאותו יצר שהחיים מחיים,ליצר החזק להיות אנחנו!!!! -ואולי יש סיכונים בדרך,ואולי לא תמיד זה קל-אולי אפילו יותר קשה,ואולי זו התמודדות מול הפחדים של עצמנו,אבל איך התחושה בפנים??? אין עליה !! סיפוק מטורף,של להיות יחד עם הפה והלב,... אותו דחפ שגובר על הפחד (דחפ-פחד -אחד מניע את השני-השאלה מי...-אותן אותיות אבל...)
ואז..כשמגיעים אל המטרה-שמן הסתם הדרך לא פחות חשובה (אם לא יותר..)....יש פשוט...תחושת מלאות שאין אין אין עליה!...והסלומונים שלנו...משריצים..ומנחילים דור חדש שנוכל להניח על הצלחת...סתם סתם.. 😄 (בעצם לא סתם-בא לי דג..)
יש מוסר השכל?
לפני 20 שנים. 21 באוקטובר 2004 בשעה 10:15