מבבלגת לעצמי את השכל

יש משהו מאוד ממכר באתר הזה..
ניסיתי לחשוב מה קורא לי כל הזמן לחזור לכאן,לבקר כמה פעמים ביום ולקחת טיול לתוך עולם...
עולם מלא בפנטזיות,מלא באמת קצת אחרת,מלא באנשים שמביאים עימם איכות (בלי הכללות כמובן 😄 )
כשגיליתי את האתר הזה,ממש לפני כמה חודשים,חשבתי שזה הכלי שיעזור לי להבין,וגיליתי שכמו כל דבר שקשור לאנשים -אין סוף למה שניתן ללמוד,אין סוף לדיעות,להשקפות,לדרכים שונות..
אוהבת להיכנס ולקרוא מה אנשים בוחרים לכתוב על עצמם בפרופיל,אוהבת לקרוא את הפורומים ,את הסיפורים (הזימתיים משו :)) ..
תחילה,כשנכנסתי,רציתי לגעת בהכל,להבין כמה שיותר,וככל שקראתי,כך הבנתי פחות,אבל הכלי שלי התרחב,ולאט לאט התגבשתי,התחלתי לקלוט מי זו הדמות שאני קוראת לה "אני" בתוך כל מבחר הדרכים שקיימות כאן,ומן הסתם -יש לי דרך משלי- כמו לכל אחד אחר כאן,והבנתי שהעוצמות שבאות לי מתוך הבפנוכו שלי הן עוצמות של רכות,של עוצמה אחרת,לאו דדוקא מהשוט(ולא שהוא לא חלק...),וכן,אני יודעת שהרבה אנשים מכאן יסכימו עם מה שאמרתי עכשיו..
אבל אממ....אני בעצם כותבת את עצמי עכשיו,לא?
אני כבר לא יודעת תחת איזה הגדרה לשים את עצמי כאן... "שולטת" נשלטת"...-לא אוהבת להגדיר את עצמי תחת "כותרת" שעלולה להגביל (אבל זה לא מנע ממני לעשות כך )..תמיד העדפתי לשבת על הגדר,רגל פה רגל שם..ולהנות מכל העולמות,ואם מתקבלת העדפה ספציפית,אני פשוט נותנת קפיצת ראש לצד שהלב מושך...
כל עוד אין לי ניסיון-קטונתי....
ויש פחד לקחת את זה למציאות,יש את הפחד שמא הפנטזיה הזו תתנפץ -שהרי יש בעולם הזה משהו מאוד אצילי... לכן,מי שקצת חופר בתוך עצמו..יכול לקבל את עצמו בברכה לתוך הכותרת "בדסמ"..
הרצון להתמודד מול הפחדים,מול השדונים המתקתקים (שלעיתים מרתיעים אותי )שגרים בתוכי,פה הרי זה קל...כי בסביבה אפלה..יצא האופל..ויביא עמו את הבהירות..

בלה בלה בלה...
לאט לאט המחשבטת מתארגנות להן..