מבבלגת לעצמי את השכל

יש את החלומות האלו שמעירים אותך משינה,וכשאתה קם איתם אתה כ"כ מעורער
מלא במחשבות,מנסה לשחזר,מנסה וחי את החלום במציאות
זה מאותם חלומות שאתה מפחד לחזור לישון כי לא בא לך שיהיה סיכוי קלוש שתחזור אליו שהרדמות הבאה.
כן כן,אז היה לי אחד כזה היום.
*
הולכת על כביש ראשי,מפותל,כביש . תוהה לעצמי שאני לא יכולה לעצור טרמפים בדרך ראשית,א פתאום נהגת עוצרת בתחנה אקראית שפתאום הופיעה לה בצד הכביש.
ג'יפ לבן,אני מחייכת ומודה לה על הגדלת הראש-אפילו לא הושטתי יד והיא פשוט ידעה שאני צריכה לעלות.
בדרך אנחנו מדברות ,אני שואלת אותה לאן היא נוסעת .היא צריכה לפנות לכיוון אחר מהכיוון שלי מתישהו במהלך הנסיעה. אנחנו ממשיכות לדבר ואז היא אומרת לי שהיא מבאר שבע-עיר ילדותי,אני צוהלת ושמחה ואומרת "ידעתי!" שתינו שמחות על המפגש הכאילו מקרי,ולמרות שהיא ממהרת היא מתנדבת לקחת אותי למקום היעד שלי.
פתאום אנחנו בב"ש ,באותו הכביש בדרך לבית שלי,אבל בגלל שהיא ממהרת היא מחפשת דרך קיצור,ופתאום אנחנו על שביל עפר,טועות בדרך.
פתאום גדר,בצד השני של הגדר מופיע איש עם חזות ערבית בלבן,אני מרגישה שמשהו לא בסדר ואני מבקשת ממנה שתעשה רוורס מהר ושתחזר על עקבותיה
בחלום אני יודעת שאין לנו סיכוי,שאנחנו הולכות למות
אני רואה איך אני הולכת למות
אבל אז אני רואה מגן דוד לבן,עם שוליים אדומים.
זה כל מה שנמצא בשדה הראייה שלי. מגן דוד.
.
קצתי מהחלום
.
הכל נראה כ"כ עוצמתי בחלום,כתבתי אותו לא בשבילכם,לא בשביל עוד פוסט לאחד וחצי קוראים נאמנים שלי,כתבתי אותו בשבילי,שאזכור ואנסה להבין מה הוא מנסה לומר לי.
את חלקו אני יודעת.

מעבר לזה
מגן דוד אני מרגישה שאני צריכה לענוד כבר הרבה זמן
אולי הגיע הזמן?