אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

המנטליסטית

תעוד של שיחות וחוויות שמראה את הפער בין הדימוי הזוהר של שולטת עטוית עור על עקבים שלרגליה נשלט חטוב וצייתן לבין המציאות ההו כה עגומה.
לפני 5 שנים. 27 באפריל 2019 בשעה 17:30

בונדינג היא סדרה חדשה בנטפליקס שבמרכזה דומינה והעוזר סלאש שומר הראש שלה. פרקים קצרים בני רבע שעה, וצפייה מהנה ביותר.

עולם הבדסמ מוצג בצורה רצינית ומורכבת ולא באופן שיפוטי. 

מומלץ בחום! 

לפני 5 שנים. 30 במרץ 2019 בשעה 13:05

אני שוכבת במיטה וצופה באחת הסדרות שלי. 

אתה משתופף בקצה המיטה ומעסה לי את כפות הרגליים בדממה. לא נוח לך והסדרה הארורה נמשכת שעה תמימה, אבל אתה מתמיד כי קיבלת פקודה להתחיל  ולא אמרתי לך להפסיק. 

מוזיקת סיום. אני מתמתחת.

תתחיל לעלות, אתה שומע אותי פוקדת, וצמרמורת נעימה עוברת בך כי אתה יודע שזה עתה קודמת מעבד נוחות לעבד מין. 

אתה מלטף, מעסה ומנשק את דרכך למעלה. כשאתה מגיע לירכיים שלי, אני מלטפת לך את הראש. ואז מושכת אותו בחוזקה, מפשקת רגליים ודוחפת אותך ביניהן.

אתה כבר יודע שאסור לך להתחיל בלי רשות. הפה שלך מתמלא רוק, ולהחזיק אותו סגור מעולם לא היה קשה יותר.

אתה שואף את הריח, מרגיש את הרטיבות. גם לי קשה להתאפק. למזלי, אני ממש לא צריכה.

רד, אפס. 

אתה מסתער על היעד במסירות של לוחם סיירת במשימת חילוץ של חבר ליחידה. או כמו מרקו שחצה אוקיינוס כדי למצוא את אמא. או כמו הילד ההוא ופרח לב הזהב.

אני נאנקת וגונחת, אומרת לך שאתה ילד טוב, ויופי, עבד, בדיוק ככה תענג את הגבירה שלך. מכוונת את הראש, שלך יותר עמוק, יותר פנימה. 

עכשיו אתה מצטווה להוסיף אצבע. שוב לא התנוחה הכי נוחה בעולם, אבל האנדורפינים והאדרנלין מעיפים אותך לעולם שכולו טוב, ותנועות האגן שלי לא מותירות ספק. אתה עושה עבודה מצוינת. מממש את הייעוד שלך.

אני גומרת חזק, ואומרת די. 

אתה מתקפל לצידי, עייף אך מרוצה. עומד לך כמו טיל. מותר לך לשכב על הבטן ולהתחכך במזרן. תצטרך להסתפק בכך בחמש דקות הקרובות עד שאתאושש.

אחר כך נראה. 

לפני 5 שנים. 28 במרץ 2019 בשעה 20:25

אין לי מושג איך, מי ולמה, אבל לפתע יש לי מנוי זהב. 

מי שאחראי לכך מוזמן להזדהות בפניי. 

לא שזה לא נחמד ומוערך, אבל באמת שאין סיבה ואין צורך.

תודה בכל אופן.

עדכון: בזכות מל(ק)ה נפתרה התעלומה. יודעת מי זה, הסברתי לו למה זה מיותר ולא ממש לעניין, קיבל. 

לפני 5 שנים. 22 במרץ 2019 בשעה 21:06

פנה אלי בווטסאפ מישהו שטען ששוחחנו בצ'אט הערב וביקשתי ממנו לשלוח לי הודעה כי אני לא אוהבת שמתחבאים מאחורי מסכים. 

כמובן שלא היה ולא נברא.

שאלתי אותו מה הכינוי שלו בכלוב, והוא נתן לי שם שלא מופיע ברשימת החברים בכלוב. כשעימתתי אותו עם המידע, הוא אמר שאם אני לא בעניין אז סבבה, אבל שאני לא צריכה לגרום לו להרגיש רע עם עצמו. 

לא מבינה מה קורה ואיך תוך 24 שעות שלושה אנשים שונים שלחו לי הודעות ווטסאפ בלי שיש לי שום היכרות איתם. מאיפה להם המספר שלי? האם מישהו מתחזה לי בצ'אט? זה אפשרי בכלל? האם מישהו מפיץ את המספר שלי בקרב נשלטים?

לא כיף. ומעודד פרנויה. 

לפני 5 שנים. 21 במרץ 2019 בשעה 20:47

הודעה מסתורית בווטסאפ. 

מה שלומך?

אולי זה היה צהריים טובים. לא זוכרת. 

מי זה?

דיברנו לפני שבועיים שלושה, והיתה לי בעיה בטלפון, אז שלחתי לך הודעה רק עכשיו. 

אתה לא מזדהה בשם, אין תמונת פרופיל, ואתה זוכה בתואר התרוץ הבלתי מתקבל על הדעת ביקום. סע לשלום.

האמת היא שיש לי תמונת פרופיל, אבל היא מופיעה רק לאנשי הקשר שלי. איך עבר עליך היום?

לחסום אותך?

סליחה הגבירה. ביי.

פשוט לא יאומן.

עשר דקות אח"כ, עוד אחד. טוען שדיברנו לפני יומיים. ובכן, אני אמנם בת 48, אבל עדיין לא סנילית. הייתי זוכרת אם הייתי נותנת את המספר שלי למישהו לפני 48 שעות. לא קרה בוודאות. וגם אם היה קורה, למה לחכות יומיים לפני ששולחים הודעה?

שקרנים עלובים ופתטיים. בא לי להקיא. 

לפני 5 שנים. 16 במרץ 2019 בשעה 14:16

פונה אלי מישהו. הודעת הפתיחה שלו היא שהוא גבוה וחסר ניסיון, אז האם יש לו סיכוי. כתבתי לו שזה שלא טרח לקרוא את הפוסט שהפרופיל שלי מקשר אליו זה מה שהורס לו. כתוב בפרופיל שלי בעברית צחה שהעדפות המראה שלי הן רק העדפות, ושאני פתוחה לגברים שנראים אחרת. 

אבל על רצינות אני לא מתפשרת. 

הוא באמת ובתמים לא הבין על מה אני מדברת. חשב שפספס את האותיות הקטנות בפרופיל. הסברתי. ביקש סליחה ואמר שהקשיחות שלי עושה לו את זה, וקינח בגבירתי.

חסמתי.

הבא שפנה היה מקורי יותר. 

מתי אפשר להגיע. 

ככה, בלי שלום, בלי סימן שאלה בסוף. 

שאלתי אותו אם הוא מפגר או סתם נהנה להיחסם.

למה את מדברת אלי ככה. 

חסמתי. 

נשבעת לכם שהבא שיגיב שאלה שני מקרים מבודדים ולא ניתן להסיק מהם על שאר הנשלטים בכלוב, או שאיזה מפגרים וטוב שחסמתי, אני רושמת אותו לקורס סטטיסטיקה. עם נוכחות חובה. סטיית תקן היא המקסימום שהוא יזכה לו מבחינת סטיות. 

זה לחם חוקי. ואני לא יוצאת דופן. זה לחם חוקה של כל אישה בכלוב.

אני לא מבינה. כל העשרות האלה שפונים במצטבר מדי חודש באמת סתומים? מיתממים? לא רציניים? מה יגרום להם לשנות את דרכיהם? כי תש כוחי, באמת. 

 

לפני 5 שנים. 15 במרץ 2019 בשעה 13:04

נראה שהרכישה הבאה שלי תהיה שוט. קצה רחב, מוט ארוך עם ידית, שיאפשר לי לרדות בנשלט כשהוא עסוק בלרדת לי. לרדות ביורד. הכי רעה תחת טובה.

אפשר גם להשתמש בו כדי להכווין את העבד. לסמן דרך חבטה קלה בירך שאני רוצה שתפשק רגליים. פלג גוף עליון אני מכוונת בעזרת הרצועה, והיכן שידי אינה מגעת, השוט מגיע. 

מגיע לך. 

וכמובן, כללי הטקס. "לך תביא את השוט", אני מצווה, ואתה הולך. ומביא, כורע על הברכיים, גו זקוף, מבט מושפל, כפות ידיים פשוטות קדימה והשוט מונח עליהן, בולט החוצה משני הצדדים. "תנשק, עבד", אני פוקדת, ואתה מנשק את כלי המשחית שיעשה בך שפטים.

שפטים לא כואבים. אני סוטרת חלש, וגם הספנקינג שלי לא ממש מאדים את הישבן. בככל, גברים ממאדים. אני בכלל מנוגה. אז לא כואב, אבל מאד משפיל.

בעצם, כשהקצה הרחב ינחת על הזין והביצים שלך,  זה יכאב. אלא שכל תזוזה, כל רתיעה לא רצונית, רק תגרה אותי יותר ותגרום לי להמשיך. אז מותר לך לגנוח, אבל לא לזוז. תתאפק. שלוט בעצמך, בן אדם. רצית משחקי שליטה, לא? אז שוט! 

וכשתאונן על הברכיים בפינה עם הפנים לקיר, תרגיש אותו מצליף בך מאחור ואולי גם קצת מקדימה. שלוחה של היד שלי, של הרצון שלי לגעת בך באופן האדנותי ביותר שאני יכולה לדמיין.

עכשיו תגמור. 

נוריד שוט ביחד, ואז אתה משוחרר. שוט הביתה. דונט שוט, אני נכנע. איי שוט דה שריף. 

זהו. 

לפני 5 שנים. 13 במרץ 2019 בשעה 20:24

ברור שלא התכוונת לפגוע. אני רוצה להאמין שאני מצליחה לסנן חלאות שמתכוונות לפגוע. פשוט לא חשבת שאני אפגע כשהפסקת לענות לי ונעלמת. עכשיו אתה מנסה שוב כי בדיוק חזרת מחו"ל ואתה לא במערכת יחסים. לאקי מי.

כי ברור שאני לא שיקול, סתם שולטת לעת מצוא. ובפעם הבאה שתפגוש ונילית חמודה, שוב לא תתכוון לפגוע בי. 

בנימה אופטימית, במוצאי שבת שברתי צום מיני של שבעה חודשים, ובשישי היה לי דייט ונילי מוצלח שכנראה ימשיך מחר לדייט שני. 

 

 

לפני 5 שנים. 7 במרץ 2019 בשעה 7:51

תמיד אהבתי ללטף שיער. החבר הראשון שלי התמסר לליטופים האלה. לא רק במיטה. היינו יושבים זה לצד זה באוטו, הוא נהג, והייתי מעבירה לו יד בשיער. 

הכי אני אוהבת כששוכבים בחיקי או על הברכיים שלי, או לחילופין יושבים למרגלותיי עם ראש על ברכיי, ואני מלטפת את הראש.

המון זמן לא עשיתי את זה, ואז ראיתי סצנה בתכנית ראליטי בטלוויזיה שבה מישהו התכרבל בתנוחה עוברית כך שראשו נח בחיקה של בת שיחו, והיא ליטפה לו את הראש ושיחקה לו בשיער. זה היה לא מיני בעליל, והקרבה הזו גרמה ללב שלי להחסיר פעימה ולכאוב מכמיהה והשתוקקות וגעגוע.

מתישהו היד השנייה שלי, לא זו המלטפת, מתגנבת לאזור הפה של הפרטנר, והוא נושק לה. ואז האגודל שלי נדחקת לתוך פיו והוא מוצץ אותה. יד אחת מלטפת ברכות ועדינות, והשנייה שולטת בתקיפות. מתה על שילובים כאלה של רכות וקשיחות. 

איך בא לי יפה בלורית והתואר.

אם נחזור לעולם האמיתי, איזה דוש באו קיי קיופיד הודיע לי חד משמעית שאני לא יפה ולא חתיכה, אבל שהוא עדיין חושב שאני יכולה להכניע אותו מנטלית. הוא מאד התאכזב כשהפסקתי לענות לו. 

 

 

לפני 5 שנים. 6 במרץ 2019 בשעה 4:59

נשבעת לכם שעליתי על סטארט אפ או לפחות לייף האק. 

בפרופיל שלי יש קישור לפוסט שמסביר איך לפנות אליי. הקישור לא נפתח בלחיצה משום מה, וצריך להעתיק אותו כדי לפתוח אותו, משימה אפית וסיזיפית ללא ספק לדור הנוכחי.

מי שפונה אליי בלי שקרא את הפוסט דנן ישר נפסל. כמה רציני אתה אם לא טרחת לעשות את המאמץ הזעיר הזה? ומאד ברור לפי הפנייה מי קרא ומי לא.

זהו, נמצא הפילטר האולטימטיבי. בדיקת הרצינות הפשוטה והמיידית ביותר. 

מדהים איזה הודעות ארכניות, מפורטות ונמלצות שמספרות על כמה הפונה התחבר לפרופיל ולבלוג שלי אני מקבלת, כשברור שהבחור לא טרח אפילו לקרוא את הפוסט הבודד הזה. ועצוב עד כמה אנשים משקרים בקשר לכך.

כן, כמובן שקראתי את הפרופיל. קראתי גם את כל הבלוג.

אז למה לעזאזל אתה לא פונה לפי ההנחיות המאד ברורות? אה, כי הקישור לא נפתח אז זו לא אשמתי.

עולב. פשוט עולב.