|
|
|
איזה טרן אוף זה אנשים שלא משתמשים בסימני פיסוק בכלל.
איזה טרן אוף זה אנשים שלא מצמידים את סימני הפיסוק למילה שלפניהם.
כמה מסובך זה? ומה זה אומר על נשלט שפנה אליי, קיבל הסבר שצריך להצמיד את סימן הפיסוק למילה שלפניו ובמשך כל שיחתנו המשיך לטעות?
היה פעם מערכון בארץ נהדרת ששורת המחץ שלו היתה "אם אתה משתמט, אני לא אשתרמט". אז הגרסה שלי היא, "אם לא תפסק, אני לא אפשק". ☺️
מרוב חוסר אקשן, הדגדגן שלי עומד לנשור.
(עדיין, עדיף ממפגש כושל, כושלרבאק, או מלהתפשר).
אתמול התקנתי טינדר.
עשיתי לייק למישהו, עשה לי חזרה.
שוחחנו בטלפון שעה. היה נחמד. הציע שניפגש היום אצלו. אחר כך שינינו לבית קפה. הסכמנו שעדיף.
היום שלח לי ווטסאפים רבים ושוב שוחחנו בטלפון. אמר שהוא גר קרוב לפאב שהוא רוצה שנלך אליו ושאל אם אוכל לאסוף אותו.
הרמתי גבה כי כל הרעיון של להיפגש בבית קפה נועד לבדוק אם יש משיכה וכימיה ולחתוך אם אין, ואם אני אוספת אותו אז אני צריכה גם להחזיר אותו, אבל הסכמתי.
אספתי אותו. גר במרכז העיר. נסענו ליעד, שהיה ליד חוף הים. לא קרוב ולא בטיח. בדרך הוא אמר לי שהמקום נפתח רק בעשר, עשר וחצי. השעה היתה שמונה ועשרה. ביקש שנשב באוטו.
לא הבנתי מה קורה ולמה אי אפשר למצוא מקום פתוח, אבל דוממתי מנוע. שמענו מוזיקה מהספוטיפיי שלי.
אמר שאני לא נראית בגילי. החמיא לי על טעמי המוזיקלי.
סיפר שקנה דירה ועוד שבועיים שלושה ייכנס אליה, ושבינתיים נגמר לו חוזה השכירות, אז הוא אצל ההורים.
אחרי 10 דקות התחיל לשלוח ידיים בעדינות.
עשר דקות לאחר מכן אמרתי לו שזה מרגיש כמו חזרה לגיל 16. שנמצא בית קפה פתוח במקום לחכות שעתיים שהמקום הספציפי ייפתח.
הוא, בתגובה, הציע שנשכור חדר במלון.
אמרתי לא. אני שונאת סליז. המשיך לנסות לשכנע אותי. אמרתי בתקיפות לא, ושאני לוקחת אותו הביתה.
הוא לא הבין למה חותכים. הסברתי לו שיש לו בעיית אמינות קשה. שלא היה צריך להציע להיפגש אצלו אם זה בלתי אפשרי. הוא אמר שחשש שלא ארצה לפגוש אותו אם היה אומר זאת. הוא פשוט לא האמין שאנחנו לא הולכים לשכב. הציע חדרים להשכרה שהם ממש כמו בית.
הורדתי אותו בפינת הרחוב שלו והתחלתי לנסוע הביתה.
התקשר. אמר שרוצה לדעת אם הסתדרתי. עניתי בחיוב.
ואז שאל מה ציפיתי מהערב. אמרתי לו שחשבתי שנשב ונדבר, ואם תהיה כימיה, נחזור אליו.
את מבוגרת ממני בעשור. הוא אמר.
נכון, הסכמתי.
אז חשבתי שזה יהיה חד פעמי.
אז חשבת. אני לא הסתרתי שאני מחפשת סקס קבוע.
ואז הוא אמר שהוא לא רצה לשבת איתי בבית קפה כי הוא מתפדח. אני נראית הרבה יותר מבוגרת ממנו.
ניתקתי.
הגעתי הביתה ושיתפתי את בן זוגי. הוא בטוח שהאמירה האחרונה היתה כדי לפגוע בי כי דחיתי אותו. אני לא כ"כ בטוחה.
בקיצור, הסרתי את טינדר וסגרתי את הפרופיל בקיופיד.
אתר שונה, אותו חרא.
הנשלט שממש רוצה, מתחבר ומתאים חוץ מזה שהוא לא מעוניין במין. וכשאני אומרת שזה דיל ברייקר, אומר שאני אישה מוזרה ושאעשה בדק בית למה אני לא מוצאת נשלט.
הנשלט שלא בא עם רשימת מכולת, חוץ מרשימת הפנטזיות שלו, שאותה הוא מנסה לשרבב לשיחה כל הזמן.
ביי, נשלטים בלאי.
דרך צלחה, עשיתם לי פריחה.
שלום ולא להתראות לכל מאונני המקלדות.
היו שלום עלובי נפש, שכשמסרבים לכם מטילים בי רפש.
וואלה יופי, לכל מי שמצאתי בו דופי.
ולילה טוב לקוראי הבלוג האומללים, שנאלצו לקרוא את כל משחקי המילים. 😘
ישבתי על ספסל בחצר תיכון. את עיני צדה נעל ספורט אדומה מורמת. את הנעל נעלה נערה, ונער שרך לה את השרוכים. הוא רכן, היא הרימה רגל.
לאחר מכן, הוא פתח לה את השער והחזיק אותו פתוח בעמידה שהזכירה עמידת דום.
כשהם חלפו על פניי הבטתי בהם. נראו כמו סתם נער ונערה. אבל נראה לי שזיהיתי לראשונה בחיי נשלט ממבט ראשון, ואולי גם שולטת.
בעוד שבועיים מסתיים מינוי הזהב שלי, ואני לא מחדשת אותו.
צעד ראשון בגמילה מהאתר הזה, שלצד קומץ הכרויות נחמדות הניב בעיקר מפחי נפש ותסכול וגרם לי לדעה ירודה במיוחד על נשלטים וגברים.
את האנשים שאני מוקירה אמשיך לקרוא בפורומים ובבלוגים שלהם.
הייתי פורשת הרבה קודם אילו היתה פלטפורמה חלופית. אני חברה בקבוצת שליטה פייסבוקית שלא קורה בה יותר מדי, ומה שקורה טוב אך במעט מזוועות הכלוב.
בקיצור, זו התחלת הסוף. וטוב שכך. It's been a long time coming
מה לא ברור בפרופיל שלי ובמשפט שפנייה לא לפי ההנחיות לא תיענה?
איך זה שכולם ללא יוצא מהכלל ממשיכים לפנות אליי בהיי, מה שלומך, ברוכה הבאה? כאילו אם אתה לא טורח לקרוא פרופיל והפניה לפוסט קצרצר שמסביר כיצד לפנות אליי, כמה רציני או איכותי אתה יכול להיות?
חמש עד עשר פניות ביום, ואף לא אחת לפי ההנחיות. הו, הייאוש.
והכי גרועים הם החמודים האלה שמנסים לגלגל את זה עליי.
בעצם לא. אלה שמצקצקים בלשונם על מי שפונה לא לפי ההנחיית ומציעים את עצמם כפיצוי למרות שהם כבר הוכיחו את עצמם כלא רציניים בעליל. את אלה אני חוסמת.
בקצב הזה אני סוגרת את הבסטה ומציעה את הבלוג להשכרה. ☺️
פניות באדומות כמעט אין, ואלה שיש לא שוות התיחסות.
פניות בצ'אט לא חסרות, אבל אף לא אחד מהפונים קרא והפנים את הפרופיל. כתוב בו איך לפנות אליי, ולא, "היי המלכה" או "סשן?" אינן דרכי פניה שאני טורחת לזכות בתשובה.
נואשתי מלמצוא נשלט קבוע. מסתפקת בלמצוא סיפוק מיידי פעם בשלושה ארבעה שבועות, כשהרעב תוקף והסטנדרטים יורדים. לפחות את זה אני מצליחה להשיג.
כלוב עצוב. כלוב עלוב.
לא חשוב.
יותר מדי זמן לא היה לי סשן.
בא לי מישהו מתמסר ומפנק.
בא לי מישהו.
בא לי.
אתה בא?
מאחר שאין פה עודף שולטות, אני נתקלת בנשלטים בלאי שמיצו את המאגר, ומנסים את מזלם שוב.
לרוע מזלם יש לי זכרון מצוין, ואני גם מתעדת אותם בפוסטים בבלוג.
מאתמול אני מקבלת הודעות אדומות מאחד כזה. אחרי רצף התעלמויות הבנתי שזה לא ייגמר מעצמו. לא התעצלתי, מצאתי את הפוסט שכתבתי עליו בזמנו, ושלחתי לו קישור.
כמובן שזה לא הרתיע אותו. הוא מבין ומקבל, הוד אידיוטותו, אבל היה חיבור מעולה ויש כימיה מצוינת, והוא מבטיח להוכיח שהוא רציני.
כתבתי לו שגם אם יהיה האדם האחרון עלי אדמות זה לא יקרה.
והנה הפוסט שכתבתי עליו.
https://thecage.co.il/blog/userblog.php?postid=705648&blog_id=79715
תמות. לבד. בייסורים תודה מראש.
