המנטליסטית

מתוכנן מפגש שני עם מישהו. דיברנו על המפגש הראשון והוא ביקש שבשני יהיו גם שלושה דברים נוספים שאני בסבבה איתם. 

אמש נפגשתי עם מישהו בספונטניות. אנחנו מכירים שנה פלוס. נפגשנו בבית קפה בעבר, והחלטתי שלא להמשיך. שמחה ששיניתי את דעתי. היה כיף, ואחרי שתם הסשן נשארתי לצפות איתו בקטעים של להקה ששנינו אוהבים מיוטיוב. 

לפני שהלכתי אמרתי לו תודה, והוא הודה לי בחזרה. שנינו היינו צריכים את זה, כנראה.

אז מה, נפלתי על שני הנשלטים הנורמלים היחידים בישראל? או שמרקורי הפסיק לסגת? 

נחמד, העסק. 

כמו כן, מין ונילי. הא. 

הטיסה מטאלין להלסינקי התעכבה בארבעים דקות. 

החמצתי את הטיסה לארץ. 

קיבלתי שובר לארוחת ערב ומלון בהלסינקי.

היה מעיק לחכות בתור לפקיד ולחכות שימצא טיסה חלופית ומלון פנוי, ואז לחכות לאוטובוס למלון, ובמלון לחכות בתור הארוך לצ'ק אין,  אבל בקטנה.

עכשיו אני אחרי ארוחת ערב, בחדר מלון נאה ביותר, ומחר אני טסה חזרה דרך מינכן. 

I hope this is the finish line. Or maybe the Finnish line? 

הצורך העיקרי שלי מקשר שליטה הוא ביטחון ויציבות.

לא רוצה להיפגש יותר מפעמיים בשבוע.

לא צריכה שיחות וחפירות עמוקות כל יום. 

כן צריכה תקשורת יומיומית. בוקר טוב בבוקר, ערב טוב בערב. עדכון של כמה דקות בווטסאפ איך עבר היום. 

את עיקר התקשורת מעדיפה לבצע פנים מול פנים, במפגש.

ואת המעט הזה לא מסוגל לספק לי פה אף נשלט. כשנוח להם ויש להם זמן וכוח, הם ידברו איתי שעות בטלפון. אבל זה לא אומר שלמחרת הם ישלחו לי הודעה.

כשהם פנויים, הם יציקו לי בווטסאפ כשאני בעבודה, כשאני נוהגת. אני אומרת מתי אגיע הביתה ואהיה פנויה, והם בשלהם.

לא מתאים. 

זו התנהגות של ילד בן שלוש שלא מצליח לדחות סיפוקים ושלא אחראי מספיק כדי להיות יציב לאורך זמן. 

הנה הצורך שלי, מוגדר וברור.

יום אחרון בחו"ל. מעבירה זמן עד הטיסה. בחוץ גשום וקר, ואני עייפה רצח. 

אז תיזהרו. 

מישהו ממכריי פה הציע לי להתקין טינדר ולבדוק את ההיצע המקומי. 

עברתי על מאות תמונות של גברים בני 25 עד 39 שממוקמים עד 10 קילומטרים ממני. עשיתי לייק לבערך 20. אמרתי לעצמי שאם כבר, אז רק כאלה שממש ממש בול לטעמי. עד כה יש 4 לייקים משותפים, להפתעתי הנעימה. האם ייצא מזה משהו? כנראה שלא. אין לי באמת אנרגיה לצאת בערב אחרי יום הליכה ברחבי העיר.

אבל נחמד, הקטע. אחלה רעיון, זרקת. 

יום טוב. אני חוזרת לישון עוד קצת. 

שוחחתי עכשיו בצ'אט ובווטסאפ שעה עם מישהו לפני שהוא נזכר לציין שלא עומד לו כשהוא נשלט. 

כתוב לי בגבולות כאלה שלא רוצים סקס. 

נראה לי שאני צריכה לעבור עם כל מי שפונה אליי על הפרופיל שלי סעיף סעיף ולוודא הבנה והפנמה פלוס חתימת נוטריון ואישור מההורים.

פה עדיין אור. אז לילה אור לכולם. 

קשה לי להישאר זועמת ורועמת כשאני בחופשה חלומית בחו"ל.

צפון אירופה. קריר ונעים.

ארכיטקטורה מגוונת ומהממת מימי הביניים ועד לבניינים מודרניים, כולל כל מה שבאמצע. 

מקומיים נחמדים, דוברי אנגלית טובה במבטא חמוד, שנראים בדיוק כמו שאני אוהבת: בלונדינים, חלקים, רזים ונעריים. לא נמוכים אמנם, אבל אף אחד לא מושלם.

אוכל צמחוני וטבעוני מגוון וקוסמופוליטי. לא זול, אבל בהחלט לא יקר ומאד טעים ואיכותי. 

חסר לי רק עיסוי טוב ועדין לכפות רגליי הדואבות אחרי יומיים של הליכה נמרצת בעיר. אז אם מישהו נמצא באזור טאלין, השמע קול. 😊

היי

היי

ממצב (ככה, בלי סימן שאלה או הפרדה לשתי מילים) 

הכל טוב. 

לפעמים זה מה שלומך במקום ממצב. התשובה זהה. הכל טוב. 

מה עושה (כי סימני פיסוק או שיחות עומק זה לחלשים).

כלום. (מה אני עושה? מכלה את זמני בצ'אט בשיחות חסרות תוחלת). 

... 

נגיע לאנשהו מתישהו? 

ארס ארס מיטפטף. 

פנה אליי בצ'אט מישהו. לא נשלט. פוליאמורי כמוני. קשקשנו והיה נחמד. החלפנו חוויות פתיחת יחסים. עברנו לטלפון. קשקשנו והיה נחמד. 4 שעות. 

למחרת רק שלוש שעות. 

ככה כמעט שבוע. קבענו להיפגש אבל לא יצא ביום שתכננו. קורה. 

ואז נפילת מתח. יום אחד הוא יוצר איתי קשר לקוני רק בעשר בערב. למחרת אני שולחת הודעה ונענית אחרי שעתיים. 

אמרתי לו, תקשיב. לא נעים לי ככה. לא חייבים לדבר שעות כל יום, אבל איזושהי עקביות כן. אמר צודקת.

מאז הדרדר. שיחות ווטסאפ במרווחים של 5 דקות בין תגובה לתגובה. העלמות מהצ'אט באמצע שיחה. 

יאללה,  ביי. 

שבועיים שקט, ואז לפתע, המדור לחיפוש קרובים. בצ'אט, בווטסאפ. מה איתך, מה חדש, אני מתגעגע לשיחות שלנו. 

אני כבר לא בעניין, חמוד. 

למה? 

הסברתי. 

את צודקת. נלחצתי. והקרנתי ההיפך. 

אז מה אתה רוצה ממני עכשיו? ששוב אהיה זמינה כשמתאים לך ואחכה לך שעות וימים כשאתה עייף או לחוץ? 

את צודקת.

אני יודעת שאני צודקת. רק איך זה עוזר לי בדיוק? 

שתהיו בריאים. 

כמה אופטימי סלאש מטומטם אתה צריך להיות כדי לשים תמונה של פוט פטיש ליד הכינוי שלך, לספר בהרחבה בפרופיל שלך על חיבתך היתרה לפוט פטיש  ולפנות למישהי שכתוב לה בגבולות פוט פטיש?

תגובתו של הברנש לשאלתי איך הוא חשב שזה יסתדר: "כי הכל אפשרי אולי?"

אם הכל אפשרי אולי, אפשר אולי בבקשה יום אחד, 24 שעות, שבו אקבל רק פניות נעימות ומכבדות? לא, הא?