המנטליסטית

כשמישהי אומרת לא, הרבה גברברים חושבים שרמת הקושי של המשחק עלתה לרמת hard to get במקום להבין שזה game over. 

על שני דברים רציתי לכתוב. הקשר ביניהם הוא יחסי הכוחות הלא סימטריים בין גברים לנשים. 

הראשון הוא שאסרטיביות או עקביות מצד אישה נתפסות הרבה פעמים כעקשנות בקרב גברים. במיוחד אם האישה אומרת להם לא. אמרתי לא, הסברתי למה. בנימוס אך בתקיפות. לא קיבלת את הלא, המשכת לנסות לשכנע אותי, ובסוף עוד טענת שאני סתם מתעקשת. כן, אני זו שסתם מתעקשת. לא אתה חלילה.

הדבר השני הוא ששמתי לב שבקרב לא מעט נשלטים, אין דבר כזה מין וונילי. יש מין רגיל, שבו הם השולטים, האקטיביים, ושאקטים מסויימים בו, כמו מין אוראלי שמוענק להם, אוטומטית מקושרים עם השפלה, ויש את המין הבדסמי שאותו הם מחפשים  שבו יש - מילים של מישהו מהבוקר - היפוך תפקידים ושעקב כך הוא משפיל.

אני סולדת מהראייה הכוחנית הזו. זה שלגבר יש זין, ומתוך כך הוא חודר  לא הופך חדירה לאקט שליטה משפיל. ההמשגה של חדירה כלזיין היא זו שיוצרת את הקונוטציה החד כיוונית והלא סימטרית.

עכשיו קצת חשבון נפש. אני מודעת עד כאב לחוסר השוויון ביחסים בין המינים  הרצון לאזן אותו בהחלט משפיע על ההתנהלות הבדסמית שלי. הוא לא מקור המשיכה שלי לתחום, כי נמשכתי לבדסמ עוד לפני שהמיניות שלי היתה בשלה או מגובשת ולפני שהמודעות שלי ליחסי הכוחות בין המינים התפתחה דיה. אבל זה שם. ההבדל הוא שמעולם לא חשבתי על מין וונילי כעל אקט לא שוויוני. לך יש זין, לי יש כוס, אז ברור שאתה החודר ואני הנחדרת. אז מה? זה לא הופך אותך ליותר ממני בשום מובן. מה גם שתמיד הקפדתי על שוויון במיטה. האורגזמה שלי חשובה לא פחות משלך. ומין אוראלי תמיד אהבתי לקבל ולא להעניק . בשם השוויון וההגינות לא דרשתי אותו מפרטנרים ווניליים, כי נאה דורש, נאה מקיים.

בבדסמ, לעומת זאת, אין שוויון. ויש השפלה. אני אוהבת את זה. אבל ההשפלה נובעת מההקשר, מכך שאני הופכת כל אקט, כולל חדירה אליי, לאקט משפיל עבור הנשלט או לכל הפחות לאקט שעיקרו הוא השירות וההנאה שהנשלט מעניק לי לפי פקודה. לא מעצם היפוך תפקידים דמיוני ומעוות. כי מראש אני לא חושבת על התפקידים הווניליים כאסימטריים או משפילים.

סופ"ש נעים שיהיה. תהיו טובים. 

כשנכנסתי לכלוב, מהר מאד הבנתי את היתרון בכתיבת פרופיל מושקע.
פעם אחת משקיעים, אח"כ קצת משפצרים, ואז יש פרופיל שעונה על רוב השאלות של רוב האנשים ומסנן פניות.

בלוג ממלא פונקציה דומה. שואלים אותי למה אני מתחברת, אני נותנת לינק לרשומה או שתיים שמתארות סשן טיפוסי.
בכל פעם שאני נכנסת לפרופיל שלא כתוב בו כלום, או שהוא לקוני מאד, אני תוהה לעצמי -
לא יותר פשוט להשקיע חצי שעה במילוי פרטים על עצמך מאשר לענות על אותן שאלות בכל פעם שאתה מצ'וטט עם מישהי?
מה גם שפרופיל מושקע וכתוב היטב ישר נותן לך נקודות זכות אצלי.

נראה לי שיש כמה סיבות לפרופילים ריקים. הראשונה והנכלולית היא כדי שבעל הפרופיל יוכל לומר לבת שיחו שהוא מתחבר בדיוק למה שכתוב לה בפרופיל. שתוכיח שזה משתנה מבת שיח אחת לשנייה. זו הסיבה שאני חשדנית מאד כלפי מי שפונה אליי ופרופילו ריק או מאד דליל. אני יודעת שהרבה אנשים כלל לא טורחים לענות לפניות כאלה.

סיבה שנייה היא עצלנות ולהיטות יתר. אני חדש בכלוב! אני בצ'אט! אני מעדיף לשלוח הודעות מאשר להתחיל לנסח מי אני ומה אני. 

וסיבה  שלישית היא שיש אנשים שבאמת לא הגדירו לעצמם עדיין את הפרמטרים שהפרופיל מבקש מהם להגדיר. 

תהא הסיבה אשר תהיה, תדעו שזה מוריד לי ממכם.

כמו כן, גיל ואזור מגורים אני לא רואה מה הבעייה לציין. זה לא שאתה יכול לשנות אותם לפי הטעם של מי שאתה פונה אליה. אם אתה גר במטולה, זה יתגלה מתישהו ויפיל את הקשר המתהווה. 
אז יאללה, תפשילו שרוולים, תוציאו את הקסת והנוצה, ותתאמנו בכתיבה תמה.
(תודו שזה הרבה יותר קל היום).

פוסט שכתבתי בקבוצת שליטה פייסבוקית אתמול. 

בעקבות שיחה שהיתה לי עכשיו עם נשלט, הבנתי למה אני כל כך מתעקשת על חיבור ותקשורת ועל רצון בקשר ששליטה תהווה בו את החלק הארי, אבל שיהיה בו גם מעבר.
שולטת לא יכולה לספק לנשלט את סשן חלומותיו בלי להכיר אותו לעומק. גם אם הם יסכימו מראש על כל אקט וכמה זמן הוא יתקיים, זה יהיה מכני ועקר אם לא תהיה ביניהם היכרות מעמיקה ותקשורת מרובה לפני הסשן.
במיוחד נכון האמור לגבי החלק המנטלי של הסשן.
לכן, כשאני מתקשרת עם נשלטים שפונים אליי, וכל מה שהם רוצים לדבר עליו זה מה אעשה להם והם לי, נדלקת לי נורה אדומה גדולה מספיק כדי להאיר את רמת גן. הרי ברור שהסשן לא יהיה מה שהם מפנטזים עליו, ושהם יאבדו עניין עקב כך מיד בסופו.
מעבר לכך, גם אני צריכה לבטוח בנשלט כדי להגיע איתו לאקט אינטימי. וביטחון נבנה לאט ובהדרגה, דרך שיחות ותקשורת. דרך הבנת האדם שאיתו מתקשרים.
ולכן, נשלטים יקרים, אם אתם רוצים סשן מוצלח, אין דרך קיצור. תבינו שמי שיכולה להעניק לכם אותו היא לא מישהי שצ'וטטתם איתה שעה. גם לא שעתיים. וודאי לא אם כל מה שעשיתם בשיחה זה לדמיין יחד מה תעשו כשתיפגשו.
והכי חשוב לזכור ששולטת היא קודם כל בן אדם, אחר כך אישה, ורק אז שולטת. היא לא בובת המין שלכם, לא מגשימת הפנטזיות שלכם, לא אובייקט וודאי לא שחקנית פורנו. נשמע מובן מאליו, אבל לצערי זה ממש, לא המצב.

אני מלמדת במסגרות כאלה ואחרות יותר מ-25 שנה. ילדים, נוער, מבוגרים. חינוך רגיל, חינוך מיוחד. אני מבינה לחלוטין את הצורך להיות תמציתית, ברורה ומדויקת. להנגיש את החומר לתלמידים.

ולכן אין לחשוד בפרופיל שלי בעמימות או בחירת מילים לא מדויקת. הכל כתוב שם. מי אני, מה סוג השליטה שאני מתחברת אליה ומה אני מחפשת. 

ועדיין, הפניות שאני מקבלת מראות על קריאה סלקטיבית, ואם לשפוט לפיהן, ישראל נמצאת במקום האחרון והלא מכובד בכלל בהבנת הנקרא בקרב מדינות ה-OECD. והמדינות המתפתחות. ורפובליקות הבננות.

מה לא ברור במילים "איזור המרכז, מראשל"צ בדרום עד הרצליה בצפון"? מסתבר שחיפה ועומר, אם ניקח דוגמאות מהיממה האחרונה, הן לגמרי במרכז.

הלאה, "מחפשת קשר רציני, זוגיות משנית לזו שיש לי". איך זה מתפרש על ידי האחרון שפנה אליי כמחפשת סשנים בלבד?

אני שוקלת לפתוח מסלול הוראה חדש, עם התמחות בנשלטים בגיל המנטלי הרך. או שמא קורס קריאת פרופילים. עם מבחן בסוף. ורק מי שיעבור אותו בציון 80 ומעלה יורשה לפתוח פרופיל בכלוב.

מספר המקומות מוגבל כמו האיי קיו של קהל היעד. מהרו להירשם.

אחת החולשות שלי היא אנשים ורבליים, רהוטים, חכמים ושנונים. אני נוטה לשכוח ולסלוח להם על הרבה, כמו שהם לפעמים חארות של בני אדם. במוח הסאפיוסקסואלי שלי, שמחווט קצת בחובבנות, אם אתה מתבטא מספיק טוב, כנראה שאתה אחלה בכל קנה מידה. 

לפעמים בא לי להקים קבוצה סודית של מיטיבי כתוב עם כמה בלוגרים מהכלוב. אין לי שום דבר אחר במשותף איתם חוץ מכושר הביטוי וההומור המושחז. העדפות מיניות שונות לגמרי. לא מכירה אותם. אבל מוקירה אותם. 

ספציפית, מי שעוררו בי את ההשראה לפוסט הזה הם  KinkyMaster ודיאנג'לו. מי שטרם נחשף מוזמן להציץ ולהיפגע. כפרעליהם. 

אם יש עוד כאלה, אשמח לשמוע עליהם. תודה מראש. 

מה אני רוצה? אלוהים יודעת. ביום שישי נפגשתי עם מישהו חמוד. הוא יצר איתי קשר בשבת. ובראשון. ובשלישי. והיום. ואני? אה. לא ממש בעניין. למה? לא ברור לי.

מישהו שנפגשתי אתו לפני כמה חודשים דורש בשלומי כל כמה שבועות. מציע שנצא. שניפגש. ואני? אה. לא ממש בעניין. למה? לא ברור לי.

אז מה אני רוצה לעזאזל? אין לי מושג. יכול להיות שנשחקתי לחלוטין ואני לא רוצה כלום מאף אחד. ייתכן שזו תקופה כזו כי גם עם חברים וחברות אני לא נפגשת לאחרונה. אולי זה קשור למעבר הדירה לפני חודשיים והשקעת האנרגיה שלי בסידור שלה. אולי זה קשור לעבודה שדורשת ממני יותר התבוננות עצמית ולמידה.

אז ראשית, סליחה מהבחורימים שדווקא מתנהגים למופת ורוצים להיפגש שוב. זה כנראה לא אתם, זו אני. ושנית, חשוב לי לכתוב גם פוסטים כאלה, שלא ייווצר חלילה הרושם שתמיד האחרים מתנהגים לא יפה. יש גם אנשים איכותיים והגונים בכלוב ובצ'אט. 

אחד הדברים שהכי התגברו אצלי בארבע השנים שאני פה הוא עניין ההשפלה. מגרה אותי לראות נשלטים מושפלים  ומה שהכי עושה לי את זה לאחרונה הוא צפייה בפורנו של couple domination ופנטזיה על הצטרפות לאדון ועבד. בכלל, שלישיות זו פנטזיה וותיקה אצלי, בפרט עם שני גברים. וכשיש היררכיה ברורה, זה עוד יותר מגרה. 

העבד מושפל פי כמה מזה שבאה מישהי נוספת שהוא צריך לציית לה. האדון ואני יכולים להעצים את ההשפלה שלו באופן מילולי. ללעוג לו ולדבר עליו בנוכחותו. בחיים שמחוץ למיטה זה טאבו מבחינתי. במיטה זה מרגש ומגרה. לראות את העבד משרת את אדונו זה מהמם. להיות חלק מזה זה מדהים. 

נגמרו לי הסופרלטיבים  אז זה סוף הפוסט. עוד פנטזיה שלא עושה רושם שתתגשם בקרוב. אבל כיף לפנטז. 

זה אולי יפתיע אתכם, אבל לאחרונה אני מפנטזת הרבה על שליטה גברית. הפנטזיות שלי מאד ספציפיות, ולכן לא סביר שיתגשמו לעולם.

למשל, הן כוללות ליקוק ביצים אבל לא מין אוראלי, שתמיד שנאתי.

מה עוד? מציצת אצבעות השולט, סטירות, ספאנקינג חלש, כיפוף הזרוע לאחור בכוח, מין אגרסיבי וכוחני בשלל תנוחות, משיכה בשיער ולמקם אותי בכוח בתנוחה הרצויה לשולט. 

אולי זה יותר קינקיות מאשר שליטה פרופר.

מה שבטוח הוא שכשניסיתי להגשים את הפנטזיות האלה בעבר, התאכזבתי. כנראה שיש דברים שמוטב שיישארו בגדר פנטזיה.

שני מקרים שקרו לי השבוע גרמו לי להבין שלעולם לא אבין את הנשמות האבודות המסתובבות בינינו ומתכנות נשלטים. 

הראשון פנה אליי בהודעה אדומה (כלומר שלח לי הודעה, לא פנה אליי בצ'אט). הציג את עצמו, צרף תמונה, סיפר במה הוא עוסק. החלפנו הודעות במשך מספר ימים. עברנו לווטסאפ. שוחחנו בטלפון. קבענו להיפגש ביום שלמחרת שיחתנו הטלפונית בשעה 21:00 אצלו. הוא היה אמור להיות אתי בקשר ביום הפגישה. מאז לא שמעתי ממנו. עכשיו, זה לא שאני מרגישה תחושת החמצה יוצאת דופן, אבל מה לעזאזל? 

השני זה מישהו ששוחחתי איתו לפני שלוש שנים בערך ולא היה מספיק רציני. הפסקתי לענות להודעות שלו במשך הזמן. לפני מספר שבועות עשיתי טעות מרה ועניתי לו. להפתעתי, השיחות איתו היו מהנות. לפני כשבועיים שלושה היתה לנו שיחה ממש רצינית וארוכה. עשה רושם שהוא התבגר והבשיל. הגיע הזמן, הבן אדם בן 40 כמעט. 

בשבוע שעבר והשבוע שוחחנו כמעט כל יום בצ'אט ובווטסאפ. סשנים וירטואליים לוהטים. הבהרתי לו שאני לא מתכוונת להמשיך לסשן אותו וירטואלית, וכיוונו להיפגש בחמישי אם גורם כלשהו שלא אפרט פה למרות שממש בא לי יתקיים. בשני בערב סיימתי את שיחתנו בכך שביקשתי שיעדכן אותי בשלישי בצהריים אם הגורם הזה התקיים אם לאו.    

נחשו מה? נכון! לא עדכן! עכשיו בואו נאסוף את הלסתות שלנו מעלה. שלחתי לו הודעה נוזפת בשלישי אחה"צ. התנצל ואמר שטרם יודע. ומאז דממת אלחוט. לא עדכון, לא הודעה, לא פניה אליי בצ'אט. וודאי תהיתם שמא אני סתם משתלחת בו ולא חושבת שאולי נקרה בולען בדרכו לים המלח. ובכן, הוא בצ'אט. שלום לו. פניתי אליו לפני כמה דקות ושאלתי אותו אם יש לו משהו לומר להגנתו לפני שאני כותבת עליו פוסט. מה שהיה לו לומר לא ראוי לציטוט. התחמקות מהסוג העלוב ביותר.

לפי הנוהל הרגיל, אשמח לתת את הפרטים של שניהם למי שרוצה. שלחו לי הודעה בפרטי. 

אה כן, וסופ"ש נעים שיהיה לכולנו. טוב כמעט לכולנו.